קו התוכן הטלפוני: 03-6703111 questions@shchiche.com ח׳ בכסלו תשפ״ז
ממתינה למענה

בהגדרת אלהי נצור והתוספות שאומרים שם

נשאל ט׳ באדר תשפ״ו אין עדיין תגובות

מרדכי מיכאל השואל · ט׳ באדר תשפ״ו

לכבוד החכם השלם הגאון רבי עקיבא משה סילבר שליט”א
אחדשה”ט

א. נהגו הרבה אנשים לומר קודם אלהי נצור שיר למעלות אשא עיני או למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחוננו, ע”פ דברי הרמ”ע מפאנו והחיד”א והבא”ח האם מותר לאומרם שם מצד הדין או שחשיב הפסק, דהלא אם יזכר שם שלא אמר יעלה ויבוא יוכל לשוב לרצה ולהזכיר כהלכה ולא חשיב שסיים תפילתו שצריך לחזור לראש
ב. וכן יש שמזכירים באמצע אלהי נצור אחר שאומרים ו’וכל הקמים עלי לרעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם’. את הפסוקים: יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה’ דוחה וקבל רנת עמך שגבנן טהרנו נורא. האם שפיר עבדי

ג. ובענין הפסוק שאומרים קודם אלהי נצור שלא ישכח שמו ליום הדין, מה המקור הקדום לזה ואשמח לדעת האם מותר לאומרו גם באמצע אלהי נצור או רק אחרי קודם היו לרצון האחרון
באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

כדי להגיב צריך להתחבר לחשבון. שאלה חדשה אפשר לשלוח גם בלי חשבון.

שליחת שאלה

התשובה תגיע במייל. שאלה שאינה פרטית מתפרסמת גם בפורום השאלות, יחד עם המענה.

בקצרה, במשפט אחד. את הפרטים מוסיפים בשדה הבא.

כל פרט שנוגע לעניין עוזר לענות על המקרה שלך.

הכתובת לא תוצג באתר.

אפשר גם בטלפון, בקו התוכן: 03-6703111

×
⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).