באמר משיב הרוח בלבד חוזר כמו שלא אמר כלל (משנ”ב סי’ קיד סקכ”ו בשם האחרונים), ואע”פ שמוריד הטל בלבד בדיעבד פוטר במקום מוריד הגשם, מ”מ הוא דין מיוחד בטל שהוא מעין מטר, משא”כ רוח שאינו דומה כלל למטר.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 15
מק"ט התשובה הוא: 5660 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/5660
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם מכריזים בשמחת תורה להגיד מוריד הגשם לפני מוסף המנהג הרווח בפוסקים ובארץ ישראל להכריז על הגשם או להגיד את תפילת הגשם לפני מוסף שהוא נחשב גם כמו הכרזה, ואמנם היו גדולים שבמניין שלהם לא נהגו להכריז לפני מוסף ויתכן שזאת היה על דעתם (ויתכן שלא). בכל מקרה מי שמתפלל במקום שמכריזים צריך להזכיר בתפילת לחש ומי שמתפלל במקום שלא מכריזים לא יזכיר בתפילת […]...
- נדר שלא לשתות יין בימות החול מלבד בשבתות וי”ט האם מותר לשתות בסעודה שלישית בבין השמשות יש מקום לטעון שמותר, וכך ריהטא דהסוגיות והפוסקים, ואמנם לא מצאתי ראיה ברורה ומפורשת לזה, אבל קשה להחמיר בזה אחר דבריהטת הדברים לא משמע שהחמירו בזה, ועכ”פ כשטוען שכך היה בדעתו בזמן הנדר בודאי שקשה לטעון עליו להחמיר בזה. מקורות: א) הנה שורש הספק הוא האם אזלי’ בזה בתר לשון תורה או בתר לשון בני […]...
- למה לא הזכיר השו”ע הדין שיש לתת לכלב טרפה כדי שלא לקפח שכר כל בריה ענין זה אי’ במכילתא והובא ברש”י עה”פ לכלב תשליכון אותו שהוא כדי שלא לקפח שכר כל בריה, ומשמע מזה דרצון התורה לתת דוקא לכלב כדי לקיים בזה שכר לכלב, אולם הרמב”ם ושו”ע ורוב הפוסקים השמיטו דין זה ואמרו לי שהשפת אמת תמה עליהם. ויתכן ליישב דמפרשים שאין עצם הנתינה לכלב דוקא ציווי אלא דעצם מה […]...
- מי שלא היה צריך לנקביו כלל קודם התפילה אך ידע שיצטרך לנקביו קודם שיעבור שיעור ד’ מילין וכך הוה שבעת תפילה נשתנה המצב וכבר לא היה יכול להמתין ד’ מילין האם צריך לחזור ולהתפלל או לא הנה בשו”ע ומשנ”ב ובה”ל ריש סי’ צב מבואר דאם בדק עצמו קודם התפילה ולא היה צריך לנקביו כיון שהתחיל בהיתר יכול לסיים התפילה גם אם נתעורר לו תאוה באמצע תפילתו, וה”ה אפי’ היה צריך קצת לנקביו אלא שהיה יכול להעמיד עצמו עד פרסה בדיעבד א”צ לחזור ולהתפלל, אבל יש לדון באופן שאמנם עכשיו לא היה […]...
- האם מותר להניח תחת מיטה של ת”ח שמיכות פוך לאיחסון בימות הקיץ יום שישי י”ח סיון תשע”ו {נשאלתי, במה דקי”ל שמיטה של ת”ח אין מניחין תחתיה אלא סנדלין בימות החמה וכו’, מה הדין להניח תחת המיטה שמיכות פוך כשאינם בשימוש בימות החמה. } תשובה גרסינן בבבא בתרא דף נ”ח א’, וז”ל, מטה של תלמידי חכמים כיצד כל שאין תחתיה אלא סנדלין בימות החמה ומנעלין בימות הגשמים ושל […]...
- קידושין פ”ד, האם לא עלו לא”י בימות עזרא אלא פסולין שאלה שלום רב, אם מלכתחילה לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה (דעת רבי אלעזר) – ויש דלא סבירא להו הא דר’ אלעזר, בר”פ עשרה יוחסין – מה פשר הפסוק (עזרא ח, טו) “ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם”, למה שיהיו שם בכלל בני לוי כשרים, אם כל הפסולים, וביניהם כל פסולי […]...
- הנוהגים לברך מזונות בימות השנה על מצות דקות מה מברכים על מצות רכות (הנהוג אצל בני ספרד) גם הנוהגים לברך על מצות דקות מזונות בימות השנה, מ”מ מברכים על מצות רכות (הנאכלות בקרב חלק מקהילות הספרדים) המוציא בכל ימות השנה. דאמנם מצות דקות יש הנוהגים לברך עליהם מזונות, ונימוקם שיש בהם אחד מן התנאים של פת הבאה בכסנין הנזכרים בשו”ע סי’ קסח דהיינו מה שנכססות (שהמרקם של המאפה פריך) שהוא אחד מן […]...
- למה הזכיר ר”י הלוי בפיוט לענין ישמעאל פרא אנוש ושינה מלשון הכתוב בתורה פרא אדם נראה שרצה להדגיש ענין השמטת האדם שאין אומות העולם קרויין אדם, ואע”פ שפרא אדם כן שייך לקרותם כל שאינו קורא אותם אדם לגמרי (יעוי’ תוס’ ב”ק לח ע”א ודוק), ולכך גם בכתוב נזכר הל’ פרא אדם, מ”מ רצה להדגיש הענין שאין להם צורת אדם, ואנוש אינו שם של כבוד שכן דור אנוש שבטלו חובותיהם כלפי […]...
- למה הזכיר הרמ”א ב’ מקרים שנפטר במשלוח מנות באומר איני רוצה לקבל ובמוחל נלענ”ד דהרמ”א סובר שהאופן השני הוא יותר ברור לדינא שמועיל ולכן כתבו בפני עצמו ונפק”מ לאהדורי לומר בלשון מחילה (במשנ”ב כתב הריני כאילו התקבלתי) היכא דאפשר, דמעיקר דינא אפשר לסמוך גם כשאומר איני רוצה לקבלם (בפרט דלכמה פוסקים מגילה שהוא דברי קבלה חשיב כדרבנן לענין דספקא דדינא לקולא, כמ”ש השעה”צ בשם הגר”א דעת חלק מהפוסקים, […]...