אין להפסיק.
מקורות: לדידן דקדושת יוצר [או”ח נט ג] וקדושה דסדרא [שם קלב א] נאמרות אפי’ ביחיד א”כ אין בזה דין דבר שבקדושה [ויעוי’ במשנ”ב סו, יט], וממילא אין מפסיקין לזה, ועי’ רש”י סוטה מט ע”א דמשמע שעיקר דין קדושה דסדרא הוא מצד תלמוד תורה לעמי הארץ, ויעוי’ גם בשו”ת מנח”י [ח”ט ח ב] שאפי’ באמצע פסוד”ז לא יפסיק אפי’ לקדושת יוצר וכן לקדושה דסדרא, וציין לדברי השעה”צ שהבאתי בתשובה הסמוכה לענין עניית קדושה דסדרא כשאינו באמצע התפילה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 4
מק"ט התשובה הוא: 2579 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2579
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- כשאוחז באמצע קדושת יוצר ושומע קדושה דסדרא מה יעשה אין להפסיק ובדיעבד אם הפסיק אין זה הפסק. מקורות: פשוט כמו שנתבאר בתשובה הסמוכה לענין הפסק באמצע התפילה לקדושה דסדרא, ואף שהי’ מקום לטעון שיכול לומר מאחר שהוא מן הענין שאומר עכשיו, מ”מ למעשה לא יפסיק כיון שאינו דבר שבקדושה להפסיק משבח אחד לשבח אחר, וכעין הסברא הנזכרת בדעה הנזכרת במשנ”ב סו, יט עי”ש, ומ”מ […]...
- כשאוחז באמצע קדושת יוצר ושומע קדושת חזרת הש”ץ מה יעשה יאמר עם הציבור ושוב יאמר מתחילת הענין שאוחז בו ביוצר, ואם יצא שאמר ב’ פעמים הקדושה, באופן כזה יאמר פעם השניה בלחש. מקורות: לענין האוחז באמצע ברכת יוצר, כ’ המשנ”ב שיאמר רק קדוש וברוך שזהו עיקר קדושה ולא ימלוך וכ”ש שלא יאמר נקדש ושאר דברים שמוסיפין בשבת וכל זה אפילו בין הפרקים לא יאמר [משנ”ב […]...
- האם יכול לענות קדושה דסדרא כאשר אינו אוחז שם וא”כ האם צריך לומר כל הפסוק לכאורה היה צריך לומר עם הציבור אם נמצא איתם ועוסקים בקדושה דסדרא, אולם לא נהגו לענות, אבל לדידן שאינו דין של אמירה בציבור נראה שאינו מצד דבר שבקדושה אלא מצד דרך ארץ שלא יפרוש מן הציבור. לענין אמירת הפסוק עדיף וראוי לומר כל הפסוק. מקורות: השעה”צ סי’ קלב סק”ג הביא מהמג”א דאם בא קודם התפילה […]...
- יחיד בן א"י שמתפלל בא"י במנין של יום טוב שני ואומרים קדושת כתר האם יכול לומר עמהם קדושת כתר או שצריך לומר קדושה של חול יעוי’ ברמ”א סי’ קט ס”ב ובמשנ”ב שם סקי”ז, דמבואר שם לגבי אם היחיד בשמונ”ע של שחרית שיכול לומר עם הש”ץ קדושת כתר כשמתפלל שמונ”ע של שחרית עם הש”ץ שמתפלל מוסף, וכ”ש לענייננו שאין היחיד באמצע תפילה שאין בה כתר שהיה צד באופן של הרמ”א לומר שהיא מונעת אותו מלומר כתר, אבל כאן אין צד כזה […]...
- מי שהקהל כבר באו להקפות בהושענות כשהוא עומד בהלל מה יעשה לכאורה יקיף עמהם דאמירת נוסח ההושענות דוקא אינו לעיכובא דעיקר המנהג המבואר בשו”ע סי’ תרס ס”א וס”ב וברמ”א ומשנ”ב שם הוא הקפה בלולב ולא נזכר שם להדיא דהוא תלוי בהושענות, ודבריהם ע”פ הגמ’ סוכה מג ע”ב כמ”ד הקפה במקדש בלולב. אולם בטור בריש סי’ תרס משמע שההקפות הונהגו עם ההושענות, וגם בסוף הסי’ שם כתב […]...
- האם אפשר לענות ברוך הוא וברוך שמו בברכת כהנים והאם המקרא את הכהנים (כשאינו הש”ץ) יכול לענות מנהג רוב קהילות אשכנז שלא לענות ובני ספרד לענות והמקרא אינו עונה. מקורות: הנה הרבה מפוסקי האשכנזים כאשל אברהם מבוטשאטש ומגן גבורים ותהלה לדוד ואג”מ והקה”י כתבו שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו והרבה מפוסקי הספרדים ככשכנה”ג ופר”ח וברכ”י ומהריק”ש וכה”ח לרח”פ וכה”ח לריי”ס כתבו לענות (ראה ספר דברי בניהו חט”ז סי’ ה שהביא המ”מ […]...
- במקומות שנוהגים לענות ברוך הוא וברוך שמו בכל הברכות האם יש לענות על ברכת המדליק נרות חנוכה בבית הכנסת הנה נחלקו הראשונים האם הדלקת הנרות בבית הכנסת באה להוציא הציבור י”ח, או שהוא ענין מנהג שתקנו משום פרסומי ניסא ואין הקהל יוצאים י”ח, והארכתי בזה במקו”א, ולהלכה נקטו האחרונים דעיקר ההלכה שהדלקת נרות בביהכ”נ אין בזה משום נרות של חובה אלא מנהג בלבד וכמש”כ המשנ”ב סי’ תרעא סקמ”ד דמברכים עליו כמו שמברכים על מנהגא […]...
- שליח ציבור שבוודאות אינו מכוון בברכת אבות האם מותר לענות אחריו קדושה ואמן יש בזה ב’ נידונים, הא’ אם חיוב כוונה בברכת אבות הוא גם להש”ץ, כיון שהוא חובת ציבור, ויעו’ בבה”ל ריש סי’ קא ד”ה יכוון דמבואר למסקנתו שסבר שהוא גם להש”ץ דבלא שמכוון בברכת אבות לא יצא יד”ח (והמעיין היטב שם יראה דבאופן שגם הש”צ וגם הציבור עצמם לא כוונו לא היה להבה”ל שם אפי’ צד […]...
- מי שאמר קדושה עם ציבור באופן אקראי שלא התפלל איתם האם כרגע מותר לו להתחיל שמונ"ע עם ציבור אחר אע"פ שלא יספיק לומר עמהם קדושה ומה הדין באופן שמתחילה שמע וענה רק ברוך ולא קדוש לגבי השאלה הראשונה הדין הוא שמותר כמ”ש במשנ”ב סי’ קט סק”ד. ולגבי השאלה השניה יש לציין בזה דברי הגמ’ בחולין דהמלאכים אין להם רשות לומר ברוך לפני שאומרים קדוש עי”ש, ומבואר מזה דקדוש הוא דבר עיקרי בקדושה, וממילא לכאורה יש לדמותו לחיסר דבר מעיקר ברכה שלא יצא בברכה וה”ה כאן לענייננו לא יצא בקדושה....