בענין הכונה בדיעבד בפסוק ה’ שפתי תפתח

{יום ה’ לסדר לך לך תשע”ו }

בע”ה

{לכבוד ידידי החתן היקר הרב אלישע כהן לוין נ”י וכו’}

אציע לפניך את אשר נסתפקנו בעבר בענין ה’ שפתי תפתח [וכן באל מלך נאמן], האם הכונה מעכבת בו בדיעבד, ובקשת שאודיעך מה שיענה לי מרן הגרח”ק שליט”א בזה.

והנה בגמ’ איתא שהוא כתפילה אריכתא ושמה”ט אי”ז הפסק בין גאולה לתפילה כיון שהוא כתפילה אריכתא, ומשום כך היה נראה כי יש לכוין בו לעיכובא כדין תחילת שמו”ע ברכה ראשונה שלשם הוא משוייך, אכן במ”ב מבואר דבדיעבד אף אם לא אמרו אין מחזירין אותו, ואין לומר דאם לא כיון גריעא דהו”ל כעין מזויף מתוכו שחמור, דמדברי המ”ב מבואר דאינו ממש כתפילה דהרי אם שכח ברכה חוזר, ובכל דוכתי אמירה בלא כונה מצד הלכה עדיף ממי שאינו אומר כלל, ועיין הוראות והנהגות לר”ח דולוז’ין.

וצ”ל דמ”ש כתפילה אריכתא היינו לדינים מסוימים, ועכ”פ אין דינו דוקא כברכת אבות אלא כחל משמו”ע, וברכת אבות היא ברכה מיחודת.

והנה השתדלתי להציע השאלה לפני מרן הגרח”ק שליט”א אך לא זכיתי לתשובה ברורה בזה, אכן לענין ברוך שם שכתב הבה”ל שאם המשיך כבר ואהבת והשמיט ברוך שם אינו חוזר, והובא בשם מרן הגרח”ק שליט”א שאם לא כיון ג”כ אע”פ שאם לא התחיל ואהבת חוזר אך מ”מ אם כבר התחיל ואהבת אינו חוזר על מה שלא כיון בברוך שם עכ”ד, ומדבריו למדנו לענינינו ג”כ דאם כשהשמיט ה’ שפתי אינו חוזר א”כ ה”ה אם לא כיון חוזר.

ונראה דכ”ש לענין אל מלך נאמן שאינו חיוב מעיקר הדין, וגם הרבה מהראשונים פקפקו בזה דבודאי אם לא כיון יצא, ובכל הפוסקים שדנו על ברוך שם לא מצאתי דאשתמיט חד מינייהו לדון בענינינו באל מלך, מכלל דפשיטא להו דיצא.

{ויה”ר שתקים בנין עדי עד, ושנזכה כולנו לשמחה האמתית בקרוב, כמ”ש ושמחת עולם על ראשם וגו’.

}

מק"ט התשובה הוא: 117396 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117396