לו יצוייר שנישאה ע"י חו"ק על ידי בית דין טועים בזמן זה הנה מצד שהבן אין לו ייחוס אין כאן פגם מכיון שידוע שהבן הוא של השני, אבל יש כאן פגם מכיון שביאה זו היתה ביאת איסור והולד נולד על ידי ביאת איסור, דהרי מפרישין אותן [עי' אה"ע סי' יג סי"ב] וכ"ש שהביאה עצמה היא איסור, ודין איסור זה קי"ל דהוא אפי' ודאי אינה מעוברת [אה"ע סי' יג ס"א ואילך], וכל ולד שנולד ע"י ביאת איסור יש בו צד פגם [עי' ט"ז יו"ד סי' קצה סק"ז ושיעורי שבט הלוי שם ושו"ת הר צבי אה"ע סי' ז], ולא גרע מט' מידות עי' ברמב"ם [פ"ה מהל' דעות ה"ה] ובאגרת הקודש המיוחס לרמב"ן, ובראב"ד, ועי' בגמ' ביבמות [מה ע"א] אי ניהוי כיהושע וכו', וזה אפי' לא היתה נידה, (ומאידך עי' חלקת יעקב סי' כ), אם כי דנו פוסקי זמנינו לגבי ההנהגה בשידוך טוב שנולד מביאת איסור לענין שידוך עי' עליהם ואכמ"ל.
ובמקרה ששאלת שנולד בלא חו"ק כ"ש דגרע שהוא גם בלא חו"ק [פגם ולד בלא חו"ק עי' תשו' הב"ח הישנות סי' ק ע"פ המ"מ ספי"ז מהל' איסו"ב בדעת הרמב"ם] וגם לא נצלו מאיסור ג' חדשים דהרי אפי' בנישאת מפרישין אותה ואסורה כל ג' חדשים כ"ש שבאינה נשואה, וכל הפלוגתא לגבי מזנה (באה"ע סי' יג סי"ב) היינו כשזינתה ואח"כ נכנסת לנישואין אבל נתגרשה ואח"כ מזנה פשיטא שהוא בכלל איסור זה רק דשייך לנידון אם אמרי' איסור דרבנן חל על איסור ואם שייך איסור דרבנן בדבר שכבר נאסר קודם לכן (ועי' בסי' פז בב"י וש"ך סק"ג ונו"כ ודוק).
מק"ט התשובה הוא: 125463 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125463