אור לל"ג בעומר י"ח אייר תשע"ו
לכבוד הג"ר יצחק סורוצקין שליט"א ר"מ דטלז
{מה שהקשה כ"ת ע"ד השו"ת בשמים ראש סי' קע"ג, בהא דסיפור יציא"מ דרבנן למ"ד מצה דרבנן בפסחים קט"ז ב', היינו משום דכתיב בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחין לפניך, וא"ש מ"ט במצות זכירת יציא"מ של שאר ימות השנה חייב לכו"ע גם בזה"ז.
והקשה כת"ר דא"כ לכו"ע כיון דתליא גם במרור יהא פטור, דמרור לכו"ע דרבנן בזה"ז.
}
תשובה
הנה באמת השו"ת בשמים ראש זייפנא הוא, והיום יודעים זאת, ויש כיום הרבה תשובות בכ"י מהרא"ש ומעוד ראשונים ולא נמצאה שום תשובה בכת"י המופיעה שם בספר, והגם שהיו גדולי עולם שהביאו משם אי"ז מכשיר הספר והיה משכיל ואכמ"ל, וכן שמעתי ממו"ר הגר"א גרבוז דכהיום הספר בודאי מזויף.
מ"מ עיקר קושייתך יש לתרץ, דהדין בזה שבין המצה ובין המרור כ"א הוא חיוב בפ"ע שיכול לחייב, ואי"ז תנאי שצריך שכל התנאים יתקיימו, אלא כ"א הוא סיבת חיוב כמ"ש בפ' ראה למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים וקאי בין הפסח בין אמצה כדפרש"י ורא"ם שם, דכ"א בפ"ע הוא היכר ליציא"מ ומחייב הסיפור בזה.
מק"ט התשובה הוא: 119393 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119393