האם מועיל מה שמזכיר שבת בעל המחיה כדי לפטור בדיעבד רצה בסעודה שניה

עוד תוכן קשור:

1. איך הותר לברך על המחיה על דבר שהגדרתו ספק פת הבאה בכסנין [לדעת כמה פוסקים] כגון דבר שאינו עונה על כל תנאי פת הבאה בכסנין מצד ספק ברכות להקל הרי יש צד שאסור לו לברך ברכת על המחיה הטעם שהותר לברך משום שיש כאן כמה ספקות, דיש פלוגתא דרבוותא בראשונים מה הגדרת פת הבאה בכסנין ויש ג’ דעות, ויש עוד פלוגתא של הרבה פוסקים האם ג’ התנאים הם פלוגתא או שכל דבר העונה על א’ מהתנאים הוא פת הבאה בכסנין [והביאור הלכה הביא בזה דעות והכריע דספק ברכות להקל ויש עוד אחרונים שלא […]...
2. מה שכתוב בסדר עולם פרק כט שהיו למלכות פרס ל”ד שנים בפני הבית משנה שניה של כורש האם שנה שניה עצמה של כורש בכלל זה או לא שנה שניה בכלל. מקורות: מה ששאלת דבסדר עולם פרק כט אי’ שמלכי פרס מלכו בפני הבית ל”ד שנה משניה שניה של דריוש ושאלת דעתי בזה אם שנה שניה בכלל או לא, לכך אכתוב בקיצור הבנתי בזה לאור הדברים שכתבת. הנה בגמ’ במגילה יב ע”א מבואר דשנתו של כורש דריוש (שאחר אחשורוש) הראשונה השלים בזה שנים […]...
3. מי שהפסיד זמן תפילה ועומד בסוף הזמן של בדיעבד ולא יספיק גם בדילוג פסוד”ז האם יש עוד מה שיכול לדלג כדי להספיק לפחות זמן תפילה של בדיעבד הנה ברכות ק”ש לפי הרבה פוסקים אינו אומר אחר סוף זמן תפילה, ואמנם המנהג הרווח כהמתירין לומר הברכות עד חצות, וכמו שביארתי במקו”א, אבל הדעה המפורסמת והידועה יותר בספרי הפוסקים היא שלא לומר הברכות, ולכן באופן כזה בודאי שיש לדלג הברכות כדי שיוכל להתפלל שחרית היום שזה ודאי מוטל עליו. ואם צריך לדלג גם ק”ש […]...
4. סעודת מזונות בראש חודש שהסתיימה לאחר צאה"כ האם יזכירו ראש חודש בעל המחיה או לא יעוי’ באו”ח סוף סי’ קפח שמבואר שם לגבי ברכת המזון שבאופן כזה יצטרך להזכיר ראש חודש. ויש מהמדקדקים שמקפידים שלא לומר תיבת הזה בהזכרת ראש חודש (ראה בא”ח חוקת סעיף כב, הלק”ט ח”ב מו מז), אולם לא נהגו בהקפדה זו (שבט הלוי ח”ד יח סק”ג). ומ”מ זה דוקא אם אכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס […]...
5. יו”ד סי’ קנה ס”א אבל אם בא לרפאותו בלחש מותר והוא שלא ידע שמזכיר שם ע”ז וכו’ יו”ד סי’ קנה ס”א אבל אם בא לרפאותו בלחש מותר והוא שלא ידע שמזכיר שם ע”ז וכו’ ואם הוא מין אפי’ סתם לחש אסור שודאי מזכיר שם ע”ז, וברמ”א וכן אסור ללמוד ממנו לחש, לכאורה אפשר ללמוד מזה לרפואות אלנטרנטיביות המצויות בזמנינו דאף נראות כפועלות כעל טבעי אין אסורות מצד חשש ע”ז אלא אם כן […]...
6. מי שאמר פסוקי מוסף של שבת בלבד במוסף של שבת ראש חודש והשלים אחר כך ראש חודש בברכת רצה האם יצא ידי חובה הנה הנידון כאן נחלק לכמה שאלות, הא’ מי שאמר רק פסוקי שבת ולא ראש חדש בשבת ראש חודש אם יצא, הב’ מי שלא הזכיר ראש חדש כלל לא בברכה האם יצא, הג’ מי שלא הזכיר ר”ח בחתימת ברכה אמצעית האם יצא, הד’ אם תמצי לומר שיש כאן ספק האם יכול לחזור ולהתפלל נדבה, הה’ אם […]...
7. מי ששמע הבדלה בסעודה ג’ האם יכול לומר רצה בברכת המזון במג”א ובמשנ”ב סי’ קפח נסתפקו באמר ברוך המבדיל אם יכול לומר רצה ולמעשה נקטו פוסקי זמנינו שאין יכול לומר רצה, ולפ”ז ה”ה בשמע הבדלה וכמו שהעיר לנכון כת”ר הגר”מ ועקנין דדין שומע כעונה קי”ל שהוא כעונה ממש אפי’ בדאורייתא ויש להוסיף דאמנם בס”ס קד (עי”ש ברע”א בשם הצל”ח) מבואר דשומע כעונה הוא רק לקולא ולא […]...
8. מי ששמע הבדלה או רק עשה מלאכה בסעודה שלישית אם יכול לומר רצה אחר כך בברכת המזון לענין מה ששאל כת”ר לעניות דעתי על מי ששמע הבדלה באמצע סעודה ג’ מאדם אחר אם יכול לומר רצה אח”כ בבהמ”ז (היינו לפי הצד במג”א ובמשנ”ב שאין אומרים וכמו שנקטו כך למעשה המורים בזמנינו), והביא כת”ר דהגרח”ק ועוד נקטו כן ויש מי שנטה מזה, ואיני ראוי להוסיף אבל כיהודה ועוד לקרא מסתבר דאה”נ גם בשומע […]...
9. במה דבעינן מיעוטא לפטור עבדים מעליה לרגל, הרי אין להם חלק בארץ שלהי אדר א’ תשע”ו {מה שהקשה כת”ר על מי שאין לו קרקע דקי”ל (פסחים ח’ ב’) שפטור מלעלות לרגל, א”כ מ”ט ממעטינן מי שחציו עבד וחציו משוחרר (בחגיגה ד’ א’), הא אין לו חלק בארץ. } תשובה לכאורה הוה עדיפא ליה לאקשויי ממשוחרר גופיה דמשמע דחייב, ואיך יש לו קרקע. וז”ל המנ”ח מצוה ה’, ולכאורה […]...