הנה עצם הכנסת עגילים לאוזן הוא כמעט מפורש במשנה בפ”ו דשבת להתיר דתנן פורפת על האבן וכו’ ובלבד שלא תפרוף לכתחילה בשבת וכו’, ולגבי הכנסה לאוזן תנן שם הבנות קטנות יוצאות בחוטין וכו’ ולא נזכר שם שום הגבלה בזה, וכן ...
שבוע 76
בַּיִת/שבוע 76שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
נגיעה של חיבה זה מפורש (רמב”ם פכ”א ה”ו ושו”ע אה”ע סי’ כא ס”ז, ועי’ תוס’ שבת יג ע”א ד”ה פליגא) לאסור, ולגבי נגיעה שאינה של חיבה יש שנקטו שהוא קל ואינו כשאר נגיעות אסורות, ובמשנ”ה ח”ה סי’ רכה כתב שכך ...
יש סוברים שתלוי במנהג האדם עצמו שאם אינו אוכל עצמות מותר לו להחזיר, והיינו כשאין דעתו לענין העצמות (ראה באריכות במאור השבת בשם הגרנ”ק והגרח”ק, ואג”מ ח”ד סי’ עז, ובארחות שבת פ”א הערה עה בשם הגרנ”ק, והגרח”פ שיינברג האריך בזה ...
יש”כ על מאמרו בענין הטעמים לשלילת זיהוי התכלת הנפוצה כהיום, אקצר בנידון זה מאחר שכבר נכתב בו הרבה, ומ”מ פטור בלא כלום א”א. הנלענ”ד כתבתי כבר בכמ”ק בשו”ת עם סגולה ושו”ת שכיחא דבתכלת האידנא יש מידי הרבה סיבות המצטרפות זל”ז היוצרים ...
שיטת הרמב”ם לפמ”ש הגרי”ז דמצוות מחיית עמלק הוא רק בשעת מלחמה, ויש לעיין לפ”ז מה דאיתא במכילתא פ’ בשלח ופסיקתא פ’ זכור ובעוד מדרשים דדוד הרג לדואג משום שהיה אדומי עמלקי, והרי לא היה שעת מלחמה. ויש לומר דכל אותו הזמן ...
במגילה ג ע”א מבואר דתרגום של נביאים נתגלה על ידי יונתן בן עוזיאל כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל, אפשר דעיקר הקפידא בתרגום הנקרא בבהכנ”ס שיתרגמו דוקא בתרגום זה, אבל שלא בבהכנ”ס אין איסור בלימוד שאר המפרשים (וכיו”ב לגבי שנים מקרא ...
א) הב”י סי’ קכד הביא בשם תלמידי ה”ר יונה בזה”ל ונראה למורי לתרץ דהתם מתוך כך היה מותר מפני שכבר התפללו כל אחד ואחד וכיון שלא היו עושים לחיוב שכבר יצאו ידי חובתם לא נחוש אם לא שמעו הברכה אלא ...
**** **** הנה בשו”ע או”ח סי’ קנא ס”ו נזכר שלא להיכנס בבהכנ”ס בסכין ארוך או בראש מגולה (ועי’ בהערות על הטור שם הוצאת המאור מש”כ בזה, ועי”ש בא”ר), ובמשנ”ב בסי’ קכח נזכר שלא להשאיר נעלים בבהכנ”ס, אבל דבר שאין בו ביזיון לא ...
שאלת כמה שאלות על בארה של מרים, ואכתוב לבקשתו כמה הערות על סדר הדברים שכתב, ואוסיף בזה גם כמה עניינים ע”ד הרמז לפי השגת הדל. א) ששאלת היכן בארה של מרים היום, עי’ בגמ’ שבת לה ע”א שהוא נצפה מראש הר ...
הנה לגבי חזן בשמונ”ע כתב הבה”ל סי’ קכד סי”א ד”ה וקודם בשם המגן גיבורים שם בשלה”ג סק”ד דאם הש”ץ מתחיל ברכה שאחר זה ממילא שוב אינו יכול לענות אמן על ברכה הקודמת דכבר עברה לה ע”כ, וכ”כ עוד פוסקים (שע”ת ...
א) בתשובת מהר”ם מרוטנבורג (דפוס לבוב סי’ שלה ודפוס ברלין סי’ לט) הנדפס בתוס’ יומא נד ע”א איתא נשאלתי על אותם שמציירים במחזורים צורות חיות ועופות אם יפה עושים אם לאו והשבתי נ”ל דודאי לא יפה עושים שמתוך שמסתכלים בצורות ...
הנה בלשון הגמ’ בברכות י ע”ב מייתי קרא ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ומשמע שהאדם צריך להתקרב לקיר, וכן בתשובת הרמב”ם שהביא הב”י בסי’ צ בשם אבודרהם כתב שהטעם שהצריכו להתקרב אל הקיר בעת התפילה הוא כדי שלא יהא לפניו ...
נראה דהעיקר לדינא שאינו מעכב כמו שנתברר בתשובות אחרות מדברי הפוסקים דהעיקר לדינא שאפי’ בס”ת אינו מעכב (ראה בד”ה האם צריך לשמה בתפירת עמוד למגילה להנוהגים לתפור עמוד במגילה והאם צריך הקפדה על שילוש בחוטים או תפירה לאורך כל המגילה ...
באופן שחלם לגמרי במגילה ולא הקשיב כלל ולא הרגיש מה אומרים דעת רוב הפוסקים שלא יצא כמו שהרחבתי בתשובה אחרת, ויש פוסקים שסוברים שעכ”פ ברמה מסויימת של חלמנות יצא (עיין בתשובה אחרת ד”ה מי שחולם בהקיץ מחמת קשיי קשב וריכוז ...
בירושלמי מגילה פ”ב ה”ב ואו”ח סי’ תרצ סי”ד אי’ לגבי מגילת אסתר דאין מדקדקין בטעויותיה אם קרא יהודיים יהודים, אבל לכאורה אין להביא ראיה מיהודיים דבמגילה נאמרו קולות משום שנקראת אגרת וכמו שנאמר בסמיכות למאמר זה בירושלמי דינא דנקראת אגרת, ...
נלענ”ד דיש להקל בזה במקום הצורך מאחר ויש סוברים שאינו בכלל איסור לעשן עכ”פ אם אין ידוע שיעשן הרבה, ומאחר ודעת המבי”ט והכת”ס והגרשז”א שאין לפני עיור בכל היכא שיש למקבל על מי לסמוך (והרחבתי בתשובה אחרת) לכן יכול לתת ...
במשנ”ב סי’ תעב סק”ז הזכיר שראשו מוטה לצד שמאל (ואין הכונה ראש גופו דלא משמע כן וגם בהמשך הסק כתב המשנ”ב כר תחת ראשו ושם ודאי הכונה ראשו ממש), ועי’ בלשון הפמ”ג שם בא”א סק”ה או מטה על צדו במטה ...
לא. מקורות: יעוי’ בפוסקים בסי’ תכט ס”ב (עי”ש בפר”ח ובבהגר”א) דיש לשונות שם דמשמע שדימוהו לימים שאין אומרים בו הספד והשוו ממנהגא תחנון להספד, (וזה כבר מבואר ברמב”ם דאפי’ בשבת ויו”ט איסור נפילת אפים הוא רק ממנהגא, ומ”מ יש מקור למנהג זה ...
אין בזה היתר שהרי גם אם יש להתחשב בטענה ששילם ונאמר שזה מתיר לו להיכנס, מכל מקום אין אדם נאמן בדבר שבממון להוציא ממון כנגד בעה”ב בלא עדים כשרים המעידים בב”ד וכ”ש שהוא עצמו נוגע בדבר ואינו עד כלל ולכאורה ...
בפוסקים מבואר דאם סועד שוב צריך ליטול שוב ידיו (עי’ או”ח סי’ רצא ס”ג, ועי’ במקור חיים שם דיש ראשונים דהיינו מיד, ועי’ בבירור הלכה ח”ד על או”ח סי’ תמד שהביא הרבה מ”מ בזה, ומבלי להכנס לנידון שם אם שרי ...
מנהג הנחת היד על המזוזה הביא הרמ”א סי’ רפה ס”ב ע”פ דברי הגמ’ בפ”ק דע”ז יא ע”א ומהרי”ל בליקוטים ממהר”ש עמ’ תרלד תרלה, ועי”ש עוד בש”ך וברכ”י, ועי’ עוד בלקט יושר יו”ד עמ’ ס’. המנהג לנשק באמצעות היד הובא בארחות רבינו ...
הנה מאחר וגזרו על קטניות (להנוהגים כן) משום שנראה כחמץ או חשש תערובת חמץ וכיו”ב (עי’ הטעמים במשנ”ב), א”כ סברא הוא שהאיסור כל זמן אכילת חמץ, וכן יעוי’ במשנ”ב שהביא בשם הגר”ז דגם באחרון של פסח אסור לאכול קטניות, והיינו ...
הנה בדאורייתא אמרי’ עשה דוחה לא תעשה אבל בדרבנן לכאורה לא אמרי’ (ועי’ לקמן בדברי המג”א), דבדאורייתא הוא גזה”כ דעשה דוחה ל”ת עי’ בפ”ק דיבמות דף ה, אבל באיסור דרבנן אדרבה אמרי’ דרבנן דוחה דאורייתא בשב ואל תעשה, והטעם משום ...
יעוי’ בביאורים ומוספים על המשנ”ב שהביאו כמה דעות לענין בדיקת חמץ בפנס, ולענ”ד דמ”מ זה פשוט דצריך לעשות לכה”פ דבר מן הבדיקה בנר (ולכתחילה לאחר הברכה), דהרי ברש”י מבואר דזה הטעם שתקנו בלילה שאור הנר יפה לבדיקה בלילה וילפי’ בגמ’ ...
נראה דאף שיש סוברים שאם לא בירך על הבדיקה מברך על הביעור למחרת (עי’ סי’ תלב משנ”ב סק”ד הדעות בזה), מ”מ באופן שבירך על הבדיקה גם אם בא אליו אחר כך חמץ חדש שלא היה כלל בדעתו על ביעורו מ”מ ...