לכאורה מה שמוטל על הכשרים שבהם הוא להסתדר מראש יחד בדין תורה, ואחרי שיסתדרו ביניהם כמה חייבים לשלם ע”פ דין תורה יתבעו החלק הנשאר בערכאות אחר היתר ב”ד.
ובמקרה שלך שלא שאלו והלכו מיד לתבוע את הפסולים (היינו אותם אלו שאינם צייתי דינא) בערכאות והערכאות חייבו גם את הכשרים, עליהם להגיע להבנה כי כל פסק הערכאות הוא בטל ומבוטל כאבק פורח ויצטרכו לבוא יחד לדין תורה ולסכם ביניהם ואחר כך להמשיך בתביעת הפסולים לפי הוראות הב”ד.
ובמקרה שכבר גרם לאותם נתבעים כשרים נזק ע”י מה שתבע אותם, לכאורה בפשוטו צריך לשלם להם ע”פ המבואר בחו”מ סי’ כו ס”ד ובבהגר”א שם, והיינו באופן שא”א להחזיר אחורה הנזק יותר ממה שמחוייבים על פי דין תורה, ועכ”פ באופן שהיה ידוע ושייך לדעת מראש לפי הענין שייגרם להם נזק על ידי זה (ובנו”כ בסי’ הנ”ל הובא בשם הרשב”ץ דאפי’ קידש בו התובע אשה אינן קידושין לפי שבאו המעות לידו שלא כדין, וע”ש עוד פרטי דינים בזה).
מה שכתבתי שצריכים להסתדר ביניהם כרגע בדין תורה הוא מכל הצדדים, דאם התובע רוצה להוציא את הכסף מידי אותם הנתבעים הוא צריך אישור ב”ד, דפסק הערכאות אין לו שום תוקף המחייב, ומאידך אם כבר יצא הכסף מתחת ידיהם הם יכולים לתובעו בב”ד אם הם סבורים שהכסף יצא מתחת ידיהם שלא כדין, או אם גרם להם נזק אחר יותר מצד המגיע להם בדין תורה (כגון שהערכאות חייבום בתשלום לגוף חיצוני שלא כדין תורה), וגם התובע עצמו שהוציא מתחת ידיהם כסף ע”פ ערכאות כדי לצאת ידי שמים הוא צריך לברר לדעת מה לעשות וכמ”ש המשנ”ב בהל’ יוה”כ סי’ תרו סק”א בשם החי”א עי”ש, ולגוף השאלה שלך אם מישהו לא תבע אם אומרים שמחל עי’ גם אה”ע סי’ קא ס”ג וס”ד דלא מבואר כן [וע”ע פת”ש יו”ד סי’ קס סק”ו בשם שאלת יעב”ץ ח”א סי’ קמז, ועי’ עוד אה”ע סי’ קיג ס”ז], ובפרט וכ”ש בניד”ד שהוציא הכסף על ידי גברי אלימי לא שייך לומר שמחלו לו בזה ששתקו ולא מחו נגדו.
וכ”ז לענין הנזק שנגרם לכשרים אבל הנזק שנגרם לפסולים הוא דין אחר עי’ שם ברמ”א בחו”מ סי’ כו ס”ד וכן בכסף הקדשים להגאון מבוטשאטש בס”א שם.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 43
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 121001 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121001
בס”ד לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א ישר כח על התשובה, וברשות הרב אני מוסיף לשאול: אחרי שניתן פסק דין מבית המשפט לחייב את כל בעלי הדירות לתקן את הרטיבות בדירתו הוא אמור ללכת לבית הדין לנסות לדון עם הכשרים? לא בדיוק מובן לי איך בדיוק הוא אמור לדון ככה? מעולם לא שמענו שאדם מגיש תביעה לבית הדין נגד חברו עקב שהוא חושש שהוא חייב להחזיר לו כסף או שכוונת הרב היא שהכשרים ילכו ויתבעו את ראש המשפחה הנ”ל להחזר הכסף שחוייבו ע”י הערכאות? אם כן השאלה, והכשרים לא תבעו לבית הדין אז האם זה גילוי דעת של הסכמה ומחילה? תודה רבה כבוד הרב.
שלו’ וברכה
הגבתי על זה בפנים בהרחבת דברי התשובה.
בברכה מרובה