מי שהיה בקידוש ושמע בורא פרי הגפן אך לא טעם מהקידוש, האם יכול לברך שהכל על המשקין

עוד תוכן קשור:

1. אדם שבירך אשר קדשנו במקום בורא פרי הגפן בקידוש בליל שבת ותיקן עצמו תוך כדי דיבור וסיים בורא פרי הגפן האם חשיב שבירך בורא פרי הגפן יוצא ידי חובה. מקורות: עי’ ברכות יב ע”א ושו”ע או”ח סי’ רט ומשנ”ב שם דתמצית הדבר הוא שאם תיקן עצמו תוך כדי דיבור וחתימת הברכה היתה כדין בדיעבד יצא ידי חובתו. והנה דעת המהרי”ל לגבי טעות בברכה”ת של קריאה”ת שאם בירך לפניה אשר נתן לא סגי לתקן אלא החזירו מהרי”ל לראש, וז”ל המהרי”ל הל’ קריאה”ת […]...
2. האם יש צד שבאורז שלנו מברך שהכל ומי שבירך בורא פרי האדמה על מאכל אחר אם יש לברך בורא מיני מזונות שוב על האורז והמסתעף (תשובה מתוקנת ומורחבת) הנה דעה ראשונה במשנ”ב סי’ רח סקכ”ה לברך שהכל אם התרכך על ידי בישול (משום שיש אומרים שאורז שלנו הוא הדוחן שבגמ’ שאין ברכתו בפה”א וספק ברכות להקל, וראה גם קצש”ע סי’ נח סי”ז), אולם עיקר דעת המשנ”ב לדינא הוא לברך מזונות מאחר והשיטה העיקרית שאורז שלנו הוא האורז של הגמ’ וגם מצרף לזה עוד […]...
3. האם מותר לדבר לאחר שסיים ברכת המזון לפני שיברך המזמן בורא פרי הגפן לפי המנהג שכוס אינו חובה במשנ”ב סי’ קפג סקכ”א כתב שלא ישיח המברך עד אחר שתייתו, וכתב השעה”צ שם שכל זה הוא בכלל שאין מסיחין על כוס של ברכה. ומשמע שם דהאיסור הוא רק על המברך, דהרי המסובים רשאים לשוח על כוס של ברכה, דהרי אחר שנתנו לו כוס קודם שהתחיל לברך מבואר בשו”ע שם בס”ו שהמסובין רשאין לברך, וגם […]...
4. למה ברכת יין שאינו ראוי ליעשות יין להגרי”ש הוא שהכל ולא בורא פרי העץ כשמן זית יעוי’ בגמ’ ברכות לה ע”ב דדין ברכת פה”ג על יין ובפה”ע על שמן הוא משום דאשתני לעלויא ואולי סוברים הנך דעות שמיץ ענבים שאין לו אפשרות להיות יין לא חשיב אשתני לעילויא, ואפי’ אם תמצי לומר דחשיב שאשתני לעילויא שעדיין הוא חשוב יותר מענבים בעינם, מ”מ מבואר בגמ’ שם לו ע”א דיש חילוק בין היכא […]...
5. מי שעברו שש שעות מזמן שאכל בשר ועדיין מרגיש טעם בשר רק בזמן גיהוק או שמרגיש רק מידי פעם גל של טעם בשר האם יכול לאכול חלב כשאינו מרגיש טעם הבשר בפיו נראה שהטעם פגום ולא חשיב כלכתחילה כיון שעכשיו אינו טועם הטעם כשבא לאכול הלכך מותר. מקורות: ברש”י ברכות כד ע”א מבואר דע”י גיהוק יש בפיו טעם המאכל שאכל, ויל”ע דבטור יו”ד ריש סי’ פט מבואר לחשוש לשי’ רש”י שהוא משום שיירי טעם בשר דאם יש שיירי בשר בפיו אסור גם לאחר שש שעות עד שמסירו, […]...
6. האם יש עדיפות בקידוש של ליל ראש השנה לברך על פרי חדש יותר מבגד חדש או”ח סי’ תר ס”ב בקידוש ליל שני מניח פרי חדש, והרמ”א הוסיף בגד חדש, ובתשובה אחרת כתבתי טעם למה לא הזכיר המחבר בגד חדש, ויתכן לומר טעם נוסף בזה דלכתחילה בעי’ שכל הברכות יהיו במידי דסעודה, כדאמרי’ בפסחים קב ע”ב קידוש והבדלה חדא מילתא וכו’ ולולי זה לא אמרי’ להו על כוס אחד וגם שהחיינו […]...
7. מה טעם הסוברים שאין מברכין ברכה"ת על הרהור ומה טעם הסוברים שיש לברך רק על תורה שבכתב לגבי הרהור עי’ בנשמת אדם (וציין לו הבה”ל סי’ מז ס”ג) ח”א כלל ט ס”ד שכתב דכיון דברכת התורה נפקא לן מקרא דכי שם ה’ אקרא, וקריאה היינו דיבור, ולכן גם החכמים לא תקנו ברכה על ההרהור לפי שאינו ניכר, ונוסח הברכה יוכיח שמברכין לעסוק בד”ת או על ד”ת עכ”ל, ועי”ש מש”כ עוד, ויעוי’ עוד […]...
8. יו”ד סי’ קכט ס”ו ישראל וגוי שהיו בספינה ובה יין ושמע ישראל קול תקיעת שופר שתוקעין לשבות וכו’ יו”ד סי’ קכט ס”ו ישראל וגוי שהיו בספינה ובה יין ושמע ישראל קול תקיעת שופר שתוקעין לשבות וכו’, ובנידון זה גם אם ידע הגוי שיוצא מחמת השופר היין מותר, שכך יוצא מהטעם דמסיים השו”ע שאין אנו בעיניהם בחזקת שומרי שבת כראוי, (ולענין זמנינו ע’ באחרונים אם עדיין שייך טעם זה), אבל בסעי’ ז’ לגבי שמע […]...
9. מי שבירך בורא פרי האדמה על לחם האם יצא ידי חובה מחלוקת וספק ברכות להקל (כשאי אפשר לצאת על ידי אחר בקלות). מקורות: מסברא היה נראה שיצא דהרי במתני’ ברפ”ו דברכות תנן דף לה ע”א ועל הירקות הוא אומר בפה”א חוץ מן הפת שהוא אומר המוציא לחם מן הארץ, והטעם משום דפת אשתני לעילויא, יעוי’ שם בדף לו ע”א, וכן לגבי יין תנן במשנה שם שעל […]...