כן משום שתענית אסתר אינו יום הפוטר בנפילת אפים אלא רק כשהוא סמוך לפורים אין אומרים בתענית אסתר במנחה נפילת אפים משום שהוא סמוך לפורים (ראה או”ח קלא ו ומשנ”ב סקל”ג, ויש לציין שבמאירי כ’ שתענית אסתר היא תענית של שמחה, והיינו שהיא ג”כ זכר לנס).
ולא נכנסתי בזה למנהגים מקומיים וחריגים.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 20
מק"ט התשובה הוא: 6901 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/6901
🤖 תקציר התשובה (AI)
⏳ מעבד נתונים, נא להמתין...
* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- בשנה שנקבע תענית אסתר מוקדם מתי יש להביא זכר למחצית השקל (לנוהגים לתת כל שנה בתענית אסתר של ערב פורים) יש שכתבו לתת ביום התענית ומ”מ כל המנהגים טובים בזה. מקורות: בכה”ח סי’ תרצד אות כה כתב שכן משמע בסידור הרש”ש שטוב שיהיה עם התענית לכפר, ועי’ בברכות ו ע”ב אגרא דתעניתא צדקתא וברש”י שם, וכן הביאו הפוסקים דברי הגמרא בהלכות תענית שיש לדקדק בתענית ליתן צדקה לעניים שיהיה לכפרה. והנה כ”ז להנוהגים לתת מחה”ש […]...
- האם אומרים נפילת אפים במנחה לאחר שקיעה במשנ”ב כתב שבין השמשות שהוא ספק יום נופלים נפילת אפים, אולם כיום המנהג הרווח שלא ליפול על פניהם לאחר שקיעה, ובשם פוסקי זמנינו שמעתי הטעם לזה מאחר ויש בזה סכנה כמ”ש בספרי הקבלה, ולכן חמירא סכנתא. ומ”מ אם רוצה לומר התחנון בלא נפילת אפים רשאי, כמבואר בהלכה בכמה אופנים שאין נופלים על פניהם אך יכולים […]...
- האם מותר או מצוה להסתפר ולרחוץ בתענית אסתר לכבוד פורים מותר (עי’ שיח יצחק סי’ שס, וכן פשוט דהטעם שהביא השעה”צ בסי’ תק”נ סק”ט לגבי שאר תעניות אינו נוהג בתענית אסתר), וממילא יש בזה גם מצוה אם סמוכה לפורים (ברוב שנים שתענית אסתר בערב פורים), שבזה מכין עצמו לכבוד פורים. מקורות: הנה לענין ג’ צומות כתב הש”ע סי’ תק”נ ס”ב, צומות הללו חוץ מת”ב מותרין […]...
- מי שאינו יכול להתענות בתענית אסתר מחמת חולי וכיוצא בזה האם יש ענין למנוע מעצמו לאכול מעדנים הנה לגבי תעניות נזכרו בגמ’ ב’ אופנים לטעמים באיסור אכילת עידונים בתענית, האחד שיצטער בצרת הציבור, והשני שלא יתראה בפני הציבור אחר שאכל ושתה כעין למה תתראו. ולכן זה ברור שאין לו להתראות בפני הציבור אחר שאוכל ושותה טוב וניכר עליו שאכל ושתה, וכל שכן שאסור לו לאכול ולשתות בפני הציבור. אבל לענין אכילת מעדנים […]...
- חולה שאכל בתענית אסתר האם צריך לשלם את התענית יום אחר חולה אינו צריך לשלם את התענית ביום אחר, מכיון שתענית אסתר אינה חמורה מרוב הצומות האחרים שחולים נפטרו לגמרי, ולא נזכר לשלם תענית אלא רק לענין מי שהוא רק כואב עיניים שמעיקר הדין בשאר צומות יש עליו חיוב תענית, אבל חולה שמעיקר הדין אפילו ברוב שאר צומות פטור מלצום ואסור לצום אינו צריך להשלים, ויותר […]...
- נשיאת כפים במנחה בתענית לכהן שאינו מתענה קבלתי שאלה בזה”ל, מי שלא צם עקב מחלה האם נושא את כפיו במנחה? *** תשובה לכבוד הרב הכהן שליט”א שלו’ רב דעת הפר”ח סי’ קכ”ט שלא וכ”כ שם הכה”ח סק”ה, אמנם המקור חיים סי’ קכ”ז ס”ב ושו”ת גינת ורדים או”ח כלל א’ סי’ מ”ט התירו. וראה בלוח א”י (צום גדלי’) שכתב לצדד שאם אין שם […]...
- האם ראוי להחמיר לומר נפילת אפים ותחנון בימים שאין אומרים בהם הציבור לא. מקורות: יעוי’ בפוסקים בסי’ תכט ס”ב (עי”ש בפר”ח ובבהגר”א) דיש לשונות שם דמשמע שדימוהו לימים שאין אומרים בו הספד והשוו ממנהגא תחנון להספד, (וזה כבר מבואר ברמב”ם דאפי’ בשבת ויו”ט איסור נפילת אפים הוא רק ממנהגא, ומ”מ יש מקור למנהג זה במסכת סופרים פרק בתרא לענין חודש ניסן כמו שציין שם בביאור הגר”א, ועי’ […]...
- בני ספרד שאומרים תחנונים בלא נפילת אפים האם יש ענין שיהיה דוקא בישיבה עיקר דין ישיבה בנפ”א הובא בב”י סי’ קלא שהוא ע”פ הסוד ועי”ש עוד במשנ”ב ונו”כ, ומהבא”ח ש”א כי תשא סי”ג הזכרת דגם למנהג הספרדים הזכיר שיהיה במיושב, ויש לציין דגם למנהג האשכנזים אינו ממש נפל”א אלא כיסוי פנים כמש”כ במשנ”ב סי’ הנ”ל בשם הפוסקים ואעפ”כ לכתחילה ע”פ הקבלה בעי’ במיושב היכא דאפשר. והענין הוא דאע”ג […]...
- למה אומרים אבינו מלכנו קודם נפילת אפים על דבר שאלתו למה אומרים אבינו מלכנו קודם נפיל”א דהרי אסור להפסיק בין שמונ”ע לנפיל”א כמ”ש בסי’ קלא, תשובה הנ”ל מיירי בהפסק בדברי הרשות אבל הפסק בתחנונים לא חשיב הפסק, כדאמרי’ רגיל לומר אחר תפילתו תחנונים וכו’, וכן צלותא דאמוראי בברכות טז ע”ב יז ע”א, וכן אמרי’ אחר תפילתו אפי’ רצה לומר כסדר יוה”כ אומר, […]...