שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם יש מקור שדור הפלגה נהפכו לקופים ופילים ושמחמת כן מברכין משנה הבריות

בגמ’ סנהדרין קט ע”א ומדרש תנחומא פרשת נח נזכר שנהפכו לקופים אך לא נזכר פילים, אולם בספר הישר נזכר פילים וכן הוא במלאכ”ש על המשנה בספ”ח דכלאים בשם המדרש וכ’ שם דור המבול, ושם הוסיף דזה טעם ברכת משנה הבריות.

ויש ליתן קצת רמז שברכת הפיל הוא משום דמיון מסויים שיש לו כבני אדם (ואני שמעתי שהוא חכם מעין חכמת אדם) דבגמ’ ברכות נח ע”ב גבי משנה הבריות נזכר פיל וקוף וקיפוף ואילו קוף דומה לאדם ולגבי קיפוף פרש”י שיש לו לסתות ולחיים כאדם ולאיזה צורך פירש לה אם לא לומר שגם הוא דומה לקוף לענין זה שהוא דומה לאדם, וא”כ י”ל דגם בפיל כך הוא שהוא דומה לאדם דומיא דהנ”ל, וממילא יש להבין דהקוף שדומה לאדם הוא היה אדם קודם לכן וכן פיל שחכמתו כאדם היה כאדם קודם לכן כדברי המלאכ”ש.

וצע”ק דמשמע דבריה בפני עצמה היו בדור הפלגה ולא מבריאת העולם דאל”כ אלא נימא דבריה מששת ימי בראשית נמי הואי (כדאמרי’ בירושלמי סוף כלאים אליבא דר”י ב”ר יהודה לגבי פרדה) א”כ אטו מספקא נברך משנה הבריות דמנ”ל שקוף זה מימי דור הפלגה, ודוחק לומר משום שזוכר בדור הפלגה כשרואה הקוף והפיל, וצע”ק דאין כל חדש תחת השמש ושמא לקותא לא חשיב חדש וחשיב לה לקותא מאדם וצ”ע.

בעיקר טעם הברכה על פיל קוף וקיפוף (בגמ’ ברכות נח ע”ב ורמב”ם אבל השו”ע סי’ רכה שלא הביא קיפוף משום דלא בקיאינן במיניה ועי’ במגדים חדשים בברכות שם שכ’ ע”פ רש”י בבכורות ח ע”א שהוא מין קוף ובזה מיישב מה שלא נזכר במדרש לגבי קיפוף דהוא בכלל קוף ויש להוסיף דאולי מה”ט מצינו עוד טעם גם השמיט השו”ע) כמו שכתבתי בפנים התשובה שמשמעות המפרשים שאחד מהטעמים בזה שדומים לבני אדם במקצת, וכעת אמרו לי שדומים גם באכילתם ואכן כ”ה במאירי שבע”ח אלו דומין במקצת לבני אדם, וברש”י עירובין לא ע”ב שפיל וקוף אפשר ללמדן כבני אדם, ובמאירי שם בשם הירושלמי שאפשר ללמדם לשונות בני אדם, ועי’ עוד משכ”ב בשו”ע המקוצר סי’ מו הערה יז ומה שהביא בזה במגדים חדשים בברכות שם מדברי תוס’ השלם עה”ת בראשית א כה שכתב כעין דברי המדרש.

לגבי שאלת כבודו האם ה’דב’ גם נזכר עמהם, תשובה בחז”ל ובמדרשים הנ”ל ה’דב’ לא נזכר אלא הקוף והפיל והקיפוף, אבל יש ספק מה הוא קיפוף, אבל הדב אינו קיפוף בודאות כדמוכח בגמ’ בבכורות ח ע”א שהובאה בתוס’ חולין סג ע”א, דשם מבואר שהדב אינו קיפוף עי”ש [אולם עי’ להלן עוד מה ששוב מצאתי מהרוקח].

ששאלת שגם הדוב דומה לאדם וא”כ למה לא אמרי’ ליה כנ”ל כדאמרי’ גבי פיל וקוף וציינת שהדב משתמש לקרב מאכלו אליו, ויש לציין שהדוב דומה לאדם גם  בעצם מה שמשתמש בידיו כמו אדם, ומהלך הדוב בקומה זקופה כאדם, וכפות רגליו חזקות ויכול להלוך עליהם בפני עצמן כמו באדם, כמש”כ בספר חסידים.

ויעוי’ ספר חסידים שעמד בזה אבל דן שם בתועלת של כמה איברים של בע”ח ולא פירש להדיא הטעם למה דוב הוא דוקא דומה במבנה גופו לאדם, ומ”מ מצינו שבני אדם של פרס נדמו לדב עי’ יומא ע”ז ע”א ועוד וכן מצינו בפרקי דר”א שהדוב הוא עז פנים והארי אינו עז פנים.

ושוב מצאתי שאכן כתב הרוקח (פי’ התפילה כט עמ’ קעב) בזה”ל והדוב היה אדם בימי דור הפלגה לכך שונא לאדם וקולו עבה לכך שיער שבין אזניו טוב לקמיע מפני השד המשתנה (ר”ל שמשנה את צורתו כדאמרי’ ביומא עה שהשד משתנה לכמה גוונים ור”ל מאחר שהדוב הוא אדם שהשתנה לכך שערו טוב כנגד שד המשנה) ומי שגרונו ניחר שותה מים מגרגרת הדוב עכ”ל הרוקח.

אבל לא נזכר ברוקח שמברך על הדוב משנה הבריות כמו שמברכים על פיל וקוף מטעם זה לדברי המלאכ”ש, ואולי סובר שהוא בכלל זה וילפי’ מבינייהו, או סובר שהוא קיפוף, או שסובר שאי”ז טעם ברכת משנה הבריות.

ששאלת שגם הדוב דומה לאדם וא”כ למה לא אמרי’ ליה כנ”ל כדאמרי’ גבי פיל וקוף וציינת שהדב משתמש לקרב מאכלו אליו, ויש לציין שהדוב דומה לאדם גם  בעצם מה שמשתמש בידיו כמו אדם, ומהלך הדוב בקומה זקופה כאדם, וכפות רגליו חזקות ויכול להלוך עליהם בפני עצמן כמו באדם, כמש”כ בספר חסידים.

ויעוי’ ספר חסידים שעמד בזה אבל דן שם בתועלת של כמה איברים של בע”ח ולא פירש להדיא הטעם למה דוב הוא דוקא דומה במבנה גופו לאדם, ומ”מ מצינו שבני אדם של פרס נדמו לדב עי’ יומא ע”ז ע”א ועוד וכן מצינו בפרקי דר”א שהדוב הוא עז פנים והארי אינו עז פנים.

ושוב מצאתי שאכן כתב הרוקח (פי’ התפילה כט עמ’ קעב) בזה”ל והדוב היה אדם בימי דור הפלגה לכך שונא לאדם וקולו עבה לכך שיער שבין אזניו טוב לקמיע מפני השד המשתנה (ר”ל שמשנה את צורתו כדאמרי’ ביומא עה שהשד משתנה לכמה גוונים ור”ל מאחר שהדוב הוא אדם שהשתנה לכך שערו טוב כנגד שד המשנה) ומי שגרונו ניחר שותה מים מגרגרת הדוב עכ”ל הרוקח.

אבל לא נזכר ברוקח שמברך על הדוב משנה הבריות כמו שמברכים על פיל וקוף מטעם זה לדברי המלאכ”ש, ואולי סובר שהוא בכלל זה וילפי’ מבינייהו, או סובר שהוא קיפוף, או שסובר שאי”ז טעם ברכת משנה הבריות.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 64

לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.

מק"ט התשובה הוא: 124343 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/124343

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

האם מותר להניח תחת מיטה של ת”ח שמיכות פוך לאיחסון בימות הקיץ
⭐ פופולרי
האוכל בידיו ענבים לחות מהמיץ שלהם האם צריך ליטול ידיים לפני כן ומה דין זיתים טריים (לא כבושים) באופן זה👁 924
שעון יד מזהב האם נחשב כתכשיט כדי לצאת עמו במקום שאין עירובפת שיבשה עד שאינה ראויה לאכילה האם יש לנהוג בה כבוד💬1
⭐ פופולרי
למה אתרוג לא נזכר עם הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל👁 268
⭐ פופולרי
אפו כמה עוגות כל אחת מבצק נפרד משיעור מסופק והפרישו חלה מחלק מהעוגות והרי כל העוגות לפנינו כל אחת בקופסה נפרדת ויש שיעור חלה בין כולם מה יעשו👁 843   💬 9
📈 מבוקש
האם בארץ ישראל יש קדושה מלבד מצוות תלויות בארץ👁 327   💬 2
בענין שימוש מגבונים בשבת
📈 מבוקש
מתפללי בית כנסת שנוהגים להתפלל בסוכה האם עדיף להתפלל עמהם או בבית הכנסת אחר👁 659
האם הוא דבר טוב שיהיו מנעלים מיוחדים לשבת
⭐ פופולרי
מי שיודע שילבש בגד חדש אחר חצות היום האם טוב לאחר את ברכת מלביש ערומים של שחרית עד קודם הלבישה או לא👁 9,164
יהי רצון שאחר קריאת התורה האם אומרים רק בשני וחמישי או גם בקריאת התורה של תעניות

1 תשובה

  1. סיכום: מדוע מברכים “שהחיינו” על פיל וקוף?

    מאמר זה דן במקורות השונים לגבי ההפיכה של דור הפלגה ליצורים שונים, ובפרט מדוע מברכים “שהחיינו” על פיל וקוף, שכן הם דומים במקצת לבני אדם. הדיון מתבסס על מקורות תלמודיים ומדרשיים, תוך בחינת טעמים אפשריים והשוואות.

    • מקורות ומחלוקות: הגמרא והמדרש מזכירים שהפכו לקופים, אך לא פילים. לעומת זאת, ספר הישר והמלאכ”ש מזכירים פילים, ומסבירים זאת כסיבה לברכת “שהחיינו” על הפיל.
    • דמיון לאדם: אחד הטעמים המרכזיים לברכה על פיל וקוף הוא הדמיון שלהם לבני אדם, הן מבחינת חוכמה (במקרה של הפיל) והן מבחינת התנהגות ואף אכילה. הדבר מרמז שהם היו בני אדם בעצמם לפני שהשתנו.
    • מעמד ה”קיפוף” וה”דב”: המאמר דן גם ב”קיפוף”, יצור שלא ברור מהו, ובהשוואה לדוב. בעוד שהדוב דומה לאדם בהליכה ושימוש בידיים, הוא אינו מוזכר במקורות כמקבל את הברכה, בניגוד לפיל ולקוף. הרוקח אכן מזכיר שהדוב היה אדם בימי דור הפלגה, אך לא ברור מדוע אינו מקבל את הברכה, מה שמצריך דיון נוסף.
השאר תשובה

השאר תשובה

מרחבי האתר

שאלות קשורות