ביצה ל”ג ע”ב בגמ’ בשוגג בשבת חייב חטאת במזיד ביו”ט סופג את הארבעים
ביצה ל"ג ע"ב בגמ', בשוגג בשבת חייב חטאת במזיד ביו"ט סופג את הארבעים, והא דלא נקט הזיד בשבת חייב סקילה, יש לומר דיש למנוע מלהזכיר הקלקלה, או משום דמיתת ב"ד…
ביצה ל"ג ע"ב בגמ', בשוגג בשבת חייב חטאת במזיד ביו"ט סופג את הארבעים, והא דלא נקט הזיד בשבת חייב סקילה, יש לומר דיש למנוע מלהזכיר הקלקלה, או משום דמיתת ב"ד…
ביצה ל"ג ע"א, ושדי מעיה לשונרא, וצ"ל שהיו מזונותיו עליו, ועי' פסחים [קיב ע"ב] איכא דאמרי ביתא וכו' וק"ל.
ביצה ל"ג ע"א בתוס' ד"ה אין נופחין וכו', מיהו העולם נהגו וכו', משמע בתוס' דמדמין מפוח של בעה"ב למה שנהגו להפוך המפוח, דהא סמכו על הראי' מסוגיין להקשות על מנהג…
ביצה לד ע"א, ואין אופין בפורני חדשה שמא תיפחת, וכתב רש"י על ידי שחדשה היא ונמצא טורח שלא לצורך, ויל"ע דלעיל רצה לדמות מסוכנת להא דרעפים דצריך לבדקן, וקאמר אנן…
ביצה ל"ה ע"א, ר"א אומר יגמור וכו', ולהס"ד דמיירי בשבת עצמה, יל"ע דהא כיון שקדש היום אסור לאכול קודם שיקדש, כדקי"ל בפסחים [ק ע"א], וי"ל דפורס מפה ומקדש, עי"ש, דגם…
ביצה ל"ה ע"א בתוס' ד"ה שבת, ובדין הוא דהו"מ וכו', יל"ע מה הי' קשה להו שהוצרכו לכ"ז, דאם קושייתם, מה הוצרכו לומר כאן לאפוקי מדהלל, הא מצי למימר לאפוקי מדר"א,…
ביצה ל"ה ע"ב אתמר רב יהודה ורב עינא וכו', לא מייתי להדיא מי שנה את שאר הגירסאות המנויין כאן, ומזה הוציא רש"י מש"כ [ד"ה מאן] כלומר כי הוה תנא וכו'…
ביצה ל"ה ע"ב בריש פ"ה, מנשירין, יל"ע דלכאורה היינו משירין, דכמו במתנה שייך לומר נותן, כעי"ז במשיר שייך לומר נושר כ"א במשקל שלו (אע"ג דאין משקלות ב' שרשין אלו שוין…
ביצה ל"ו ע"א, אבל יו"ט דקיל שפיר דמי, לעיל גבי הספק הראשון הובא יו"ט לסברא חומרא והכא הובא לסברא לקולא, ולכאורה הוא קיצור לשון ויש ליתן של זה בזה.
ביצה ל"ו ע"א, אוירא דלבני, יל"ע דלעיל [לא ע"ב] שנזכר אוירא דלבני שייך לפרשו על האויר שבין הלבנים, אבל הכא הרי קאי על הלבנים עצמן, ואיך שייך לומר כאן אוירא…
יבמות סא ע"א תוס' ד"ה ואין, בפ"ק דכריתות וכו', מכאן קשה על מש"כ אלי מרן שליט"א לתרץ הגמ' הנזכרת על הרמב"ם [שכ' בתשובות פאר הדור סי' נו דלית מאן דפליג…
ביצה ל' ע"א בתוס' ד"ה תנן, אבל לדידן אין אנו בקיאין לעשות כלי שיר ולא שייך למגזר, ויש לעיין בזמנינו שהפעלת כלי שיר אפשריות ורגילות ע"י הפעלת מכשירים הפועלים על…
יבמות סא ע"א תוס' ד"ה ואין, ור"ת מחלק בין אדם להאדם, חילוק זה צ"ב דבשלמא אי האדם הוי מיירי בישרא ואדם בכו"ע ניחא, כדדרשי' בעלמא בפ' ג"ה הירך המיומנת שבירך…
יבמות סא ע"ב ברש"י ד"ה אלא גיורת, דנבעלה בנכריותה לגויים וכן משוחררת דגוי ועבד הואיל ולאו בני קידושין נינהו פסלי עכ"ל, אין להקשות דכיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי א"כ…
יבמות סא ע"ב תוס' ד"ה פנוי, דכ"ש נשוי שמזנה על אשתו, קצת חידוש הוא דחשיב זנות לנשוי יותר מפנוי, ומיהו כך הוא המציאות שהוא בגידה באשתו, ועיין בפ"ק דסוטה דף…
צה, יא, אם יבואון אל מנוחתי, לפי פשוטו רצונו לומר מנוחה שהכנתי להם, ויש לפרש מנוחה בצל כנפי השכינה כמ"ש ונתתי משכני בתוככם וגו' והתהלכתי בתוככם (ויקרא כו, יא יב).
אסתר ט, כב, ומשלוח מנות איש לרעהו וגו', שמעתי שיש שכתבו רמז בענין מה שכל מצוות הפורים מתחילין במ', מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה ושמחה, אכן לפי פשוטו…
יסוד ושורש העבודה ביסוד ושורש העבודה [שער י"ב המפקד פרק ג' ד"ה ועוד], ועוד נמצא בספרים, שתענית זה חיוב על כלל ישראל, מטעם כמו מי שאירע לו נס, וביחוד נס…
חגיגה ו ע"ב בתד"ה מי, נראה כוונתם דעיקר הפשט וניתוח כתיב בעולת תמיד וכיון דכתיב בעולת תמיד של דורות ולא כתיב בעולת תמיד של שעה דסיני א"כ שמעינן שלא היה…
כתובות ע ע"ב גופא המודר הנאה וכו', עי' מה שהקשה בגליון הגמ' ויש לציין בזה דמס' נדרים בבלי נשנית בלשון ירושלמי קצת שלא נשנית בבבל בימי אחרונים כמ"ש הקדמונים.