שבוע 74

הנה לגבי שכרות כבר נתבאר בתשובות אחרות שאפי’ לבריא להרבה פוסקים ולהלכה אינו חיוב כלל כמו שנקטו הד”מ והבה”ל ר”ס תרצה. ולענין סעודה לענין שבת דינא הוא דשו”ע ומשנ”ב שמי שהאכילה קשה לו פטור שהשבת לעונג נתנה ולא לצער, ולגבי פורים ...

לכאורה יש ללמוד ממשמעותא דקרא דבעי’ ב’ מנות נפרדות, דמנה משמע חלק כדכתיב והיה לך למנה, וכדכתיב ה’ מנת חלקי וגו’, וכאן אין הביצה שעליו ראוי להיות מנה נפרדת. ובאמת יש באחרונים דעות דבעי’ כל מנה בכלי בפני עצמו (עי’ בא”ח ...

הנה דעת הירושלמי משמע דבעי’ נתינה חשובה למשלוח מנות, וכן משמע לגי’ הר”ח במגילה ז, וגם אם נימא דלא קי”ל כשיעור הנתינה החשובה הנזכרת שם מ”מ אכתי יש מקום לדון דנתינה כל דהוא באופן שאין בו שמחה כלל ובהרבה פעמים ...

בגמ’ מוכח (עי’ בסוגי’ דאע”פ שאמרו מקדימין וכו’) דאין להקדים מתנות לאביונים לפני פורים עכ”פ לפני יום קריאת המגילה. ובביאור הלכה סי’ תרצד מה שהביא בשם המג”א משמע דהחשש הוא רק אם יאכל העני המעות לפני פורים אבל אם ישארו בפורים ...

עי’ במשנ”ב סי’ יט סק”ד וערוה”ש יו”ד סי’ רפט ס”א ומזוזות ביתך להגרח”ק סי’ רפו סקע”ח ושבט הלוי ח”ו סי’ קסא וחוט שני מזוזה עמ’ נה נו ועוד הרבה אחרונים שדנו בזה (עי’ אליבא דהלכתא על השו”ע שם ריש סי’ ...

נלענ”ד דהרמ”א סובר שהאופן השני הוא יותר ברור לדינא שמועיל ולכן כתבו בפני עצמו ונפק”מ לאהדורי לומר בלשון מחילה (במשנ”ב כתב הריני כאילו התקבלתי) היכא דאפשר, דמעיקר דינא אפשר לסמוך גם כשאומר איני רוצה לקבלם (בפרט דלכמה פוסקים מגילה שהוא ...

לכאורה אי אפשר, דהרי בנוסח הברכה נזכר ועתיד להחיותכם וכו’, ומאידך גיסא יש לומר דהיינו להחיות לדין בלבד וצל”ע אם שייך לפרש ועתיד להקימכם בדין גם על המינים ע”ש שעתיד להחיות הרשעים לדין כדכתיב (דניאל יב, ב) ורבים מישני אדמת ...

בפשוטו נראה דעיקר התקנה הוא על זמן הל’ יום ואם הקדים לא קיים התקנה כיון שבל’ יום הללו לא עסק בכולם בהל’ הפסח. ויתכן להביא ראיה לזה מדאמרי’ במגילה כט דאם מקדימין הקריאה דשקלים ל’ יום לפני נתינת השקלים הוא דלא ...

ביאה ריקנית פטור (עי’ זבחים יט ע”ב ורמב”ם ריש פ”ה מהל’ ביאת מקדש ומהר”י קורקוס שם) וכך דעת רוב הראשונים דביאה ריקנית אינה מחייבת קידוש ידים ורגלים אולם דעת קצת ראשונים דביאה להיכל לחוד אף בלא עבודה מחייב, ועי’ בספר ...

מסתבר שאינו מחוייב בזה דבהל’ דרך ארץ לא הטילו עליו אלא שכשנועל או חולץ מנעליו יעשה כסדר הנכון לענין דרך ארץ אבל לא הטילו עליו לחלוץ ולנעול נעל שאינו צריך כלל לחו‍ֹלצה, וזה אינו תלוי בנידון אם יש בזה ביזיון ...

נלענ”ד דגם לפי הצד שאפשר לצאת ב’ הסעודות בסעודה אחת מ”מ יותר טוב שלא לעשות כן, דהרי כמה מפוסקי זמנינו נקטו שמנהג ירושלים לכתחילה שלא להקדים לפלג שאינו הכי לכתחילה (והרחבתי בתשובות אחרות), וגם אם יאכל עוד אחר כניסת שבת ...

הנה כתיב ימי משתה ושמחה ומאידך גיסא כ’ בראבי”ה הל’ מגילה ובהגמ”י הל’ מגילה בשמו ומנהגי מהרי”ל הל’ פורים סי’ י בשם מהר”ש בשם ראבי”ה ובד”מ ריש סי’ תרצה בשם הגמ”י וא”ר ובה”ל ריש סי’ תרצה דאין חיוב להשתכר, ויש ...

לכאורה שכן (גם לפי הדעות שבשאר שנים בן כרך לא יכול ליתן לבן עיר) דלא שייך לומר שכל אחד מחוייב מדין אחר (אחד מדין י”ד ואחד מדין ט”ו מוקדם) דהרי בתקנה לא שייך לחלק בזה, דהרי כל שמקיים חובת התקנה ...

הדעת נותנת דאם יכול להדר בכסף זה במתנות לאביונים לצאת נתינה חשובה להסוברים כן או להדר בזכר למחה”ש לתת כשיעור מטבע מחה”ש הקודש, יש להדר במתנות לאביונים מאחר שהוא חובה מדברי קבלה, ואילו נתינת זכר למחה”ש הוא ממנהגא והרי כבר ...

בפת”ש יו”ד ריש סי’ רנו סק”א הביא בשם שו”ת יד אליהו סי’ נד שצריך לעמוד מפני גבאי צדקה והוא ע”פ דברי הגמ’ בקידושין לג ע”א ע”פ המשנה בביכורים פ”ג מ”ג שעומדים בפני מביאי ביכורים דחביבה מצוה בשעתה, והובא גם בבא”ח ...

במתני’ ספי”ב דאהלות מ”ח הובאה מחלוקת תנאים בכזית מן המת המודבק במשקוף דלת”ק כל הבית טמא ור’ יוסי מטהר. ונחלקו המפרשים באיזה אופן מיירי שנחלקו אם המשקוף מביא טומאה אל הבית, דבר”ש ורע”ב נזכר שהוא תחת המשקוף. והיינו ע”כ באופן שהמשקוף פחות ...

הנה בעצם השאלה היא גם לגבי אם יש קדושה בפאזל אם חשיב כתב בחיבור כזה העומד להתפרק וכן אם חשיב כתיבה ומחיקה לגבי שבת. ויתכן לדמותו לנידון הפוסקים באו”ח סי’ שמ ס”ג ובמשנ”ב שם לענין ספר שכתוב אותיות על חודי הדפין, ...