ברש”י ריש ספר יואל הביא מדרש חז”ל דיואל בן פתואל בעל הספר יואל הוא יואל בן שמואל הנביא, ונשאלתי דעל בני שמואל כתיב ולא הלכו בניו בדרכיו, והשבתי דהטענות שנזכרו בגמ’ שבת בס”פ במה בהמה על בני שמואל הם דברים שאצל שאר בני אדם אינם נחשבים ומוחזקים לחטאים ורק נתבעו לפי דרגתם.
ואין סוף לדקדוק בצדיקים גמורים כדאמרי’ וסביביו נשערה מאוד שהקב”ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה וכמו שאר צדיקים שנזכרו בגמ’ שם כגון שלמה המלך עי”ש ובפרק חלק, וכן במשה ואהרן התביעה היתה בדקות גדולה, ובמדרש רבה אמרי’ הן בקדושיו לא יאמין אפי’ באי”י.
וכן גבי בני שמואל לפי דעה אחת החטא היה שלא סבבו בארץ לשפוט את ישראל והרי לא מצינו כמעט שעשו כן מלבד שמואל אלא התביעה עליהם שהיה להם ממי ללמוד הנהגה זו, וכן למ”ד חלקם שאלו בפיהם לא נזכר שהיה בדרך חטא דאפשר שבעל המתנות חיפש למי לתת ואמרו לו שיתן להם וגם אפשר שהיה רק פעם אחת בימי חייהם שאירע כן.
ונשאלתי א”כ למה טענת ישראל כשרצו מלך שאמרו ובניך לא הלכו בדרכיך (שמואל א’ ח, ה), והשבתי דהרי דבר הלמד מעניינו שישראל מצאו עילה לומר כן וכדמפרש קרא כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם (שמואל א’ ח, ז), א”כ גם טענתם שבניך לא הלכו בדרכיך לא היתה אלא עלילה בעלמא.
ומ”מ מקור דברי רש”י הוא במדרש במדבר רבה פרשה י ה וכן ברות רבה, ובבמדבר רבה שם אכן איתא דמתחילה היו רשעים אלא ששבו בתשובה שלמה ונעשו צדיקים ואחר כך ששבו להקב”ה זכו לרוה”ק.
(ומשמע שם דשניהם זכו לרוה”ק ואולי למדו כן מהיקש ששניהם שבו, ובגמ’ שם מקיש שני בני עלי, ומענין לענין יש לציין דיש במקובלים דהיינו שני בני אהרן היינו שני בני עלי היינו שני בני שמואל).
אבל לכאורה זה לא אתיא כשיטת הגמ’ שלא חטאו אלא קאמר דמתחילה רשעים היו, (וגם מש”כ בגמ’ שם שבני עלי לא חטאו בפ”ק דיומא ט ע”ב איכא למ”ד שחטאו וכן עי’ באריכות במדרש הגדול פר’ תולדות), ומ”מ גם לשי’ הגמ’ יש לומר דשבו אחר שנאמר עליהם מפי הגבורה שלא הלכו בדרכיו של שמואל.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 74
מק"ט התשובה הוא: 125415 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125415
