לדעת המשנ”ב ייקח כלי כמו סכין של אוכל ויסיט בכך את המוקצה, או שיסיט אותו בגופו, ואז יוכל ליטול את הדבר של היתר הנמצא מתחת, ולהחזו”א א”א לטלטל עם כלי ויוכל בגופו רק לשאוב ולגרור החוצה את הכוס של הקידוש ...
שבוע 2
בַּיִת/שבוע 2שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
הדבר עלול להיות בעייתי.מקורות: השאלה נחלקת לשני חלקים, האם אוכל שלא התבשל בכלי יכול להתיר אותו, והאם צריך שהאוכל יהיה בכלי בין השמשות, לגבי השאלה הראשונה ראה בחוט שני (ח”ג מו סק”ב) שמחמיר, ולגבי השאלה השניה עי’ בס’ וביום השבת ...
קדירה היא מוקצה, אלא אם כן יש בה מאכל.מקורות: שח סק”כ וס”ק כו, וכן בה”ל ד”ה קורדום, וכל פוסקי זמנינו הגריש”א והגרשז”א והשבה”ל והגרנ”ק והגרב”י זילבר [ראה ביאורים ומוספים שם וספר וביום השבת עמ’ שא].
המקל והמברשת מוקצה שמא יחזור ויחברנו בשבת.מקורות: ראה ספר ארחות שבת יט, קעג, וע”ש שדן לענין נתפרק בע”ש, וכן כתב בספר וביום השבת עמ’ קמד לגבי המקל והמברשת.
דעת גדולי הפוסקים שיש לדון בהם משום מוקצה. מקורות: ראה שבות יצחק מוקצה ה עמ’ פא מהגריש”א, חוט שני ח”ג סב, וארחות שבת יט קנד וכן הנהיג אאמו”ר בבית.
עצם העובדה שכתבו פירוש שלא בכל מקום מפרש כפירוש רש”י זה אינו חידוש שכבר יש כמה מאות מפרשים על התורה שלא פירשו בכל מקום כפירוש רש”י בין פירושים שלפני רש”י כרס”ג, ובין פירושים שלאחריו, כרשב”ם ואב”ע ורמב”ן וחזקוני וספורנו, ואח”כ ...
אם אין כוונתו להשהות את הסוכר על מנת שיספוג את מי הפירות מותר לרוב הפוסקים.מקורות: ראה דברי הגרשז”א והגרנ”ק והאול”צ בביאורים ומוספים סי’ שכא.
יש בזה כמה חילוקי דינים וירקות שמשמשים לעיבוד הדבר הוא בעייתי בסלט ירקות, וההיתר הוא אם שופכים תיכף אחר המלח שמן או שופך חומץ מעט שמחליש כח המלח.
כיום ישנה כבר יותר מודעות שהרבה ממדפיסי התרגום המצויים לא היתה להם מסורת בנוסח ולא בניקוד, ויש חילופים משמעותיים בין נוסח מצוי אחד למשנהו ובד”כ מחמת חוסר שליטת מדפיסים שונים בשפה ובתוכן הארמית ומכלי שהורק לכלי, ולכן יש (ביניהם עוז ...
מותר.מקורות: ראה שו”ע הל’ שבת רפח, ט, והל’ תענית תקעו, יג.
לא.מקורות: אשה אין דרכה לעשות מלחמה, קידושין ב, ב, ראה חינוך תרג, ומ”מ במלחמת מצוה יוצאה, סוטה מד ע”ב, וכ’ המפרשים דהיינו להספיק מים ומזון, ראה רדב”ז פ”ז ממלכים ה”ד, ועי’ בשאר ...
לכאורה המשמעות שחייבים בבדיקה (ראה דרך אמונה כלאים י ס”ק קכח).
לא נזכר בפוסקים לאסור.מקורות: להמחבר יו”ד צה, ב, ודאי מותר, אולם גם הרמ”א לא אסר לכתחילה אלא על מאכל שנתבשל בסיר בשרי לאכלו עם חלב ממש, ויותר מזה משמע שלא אסר, וכן מה שדן אחר כך לענין מים רותחים שהוערו ...
אף שאין שיעור למעלה בהכנסת כלה אבל גם אין שיעור למטה, וכמו שמצינו גם לענין הלוואת המת שג”כ אין לו שיעור (וכל אלו בכלל גמ”ח שבגופו עי’ במפרשים רפ”ק דפאה), ובליווי ד”א יוצא חובתו, אף שיש הרבה מלווים כל אחד ...
מחלוקת, והדעה הרווחת שיצא.מקורות: בב”ח כ’ שלא יצא, אולם מהפמ”ח ריש רפח שאם טעם קודם מוסף יצא מידי איסור תענית מוכח דאין איסור נפרד מצד איחור הסעודה והמ”ב העתיק דברי הפמ”ג להלכה וגם כלל דברי כמה נו”כ שם שהאיסור מצד ...
להמשנ”ב לא צריך ולהחזו”א צריך. ונחלקו בין לגבי אם היתה כוונתו לנטילה ובין אם לא. מקורות: משנה ברורה קסב ס”ק כז לענין נתכון, ולענין מי הנקיון בביאור הלכה סעיף ב ד”ה הנוטל, וחזו”א או”ח כד כ, וראה עוד פוסקים בביאורים ...
לבני אשכנז אסור, ולבני ספרד מותר, ומ”מ גם להם אסור לכתחילה לבשל המאכל הפרווה בכלי הבשרי כדי לאוכלו לאחר מכן עם חלב.מקורות: שו”ע ורמ”א סי’ צה ס”ב וש”ך שם סק”ג, ובדיעבד לבני אשכנז אם התערב חלב עם מאכל פרווה כזה, ...
דבר חריף נאסר להרמ”א עד ס’ כנגד הטעם הבלוע בכלי אפילו אינו בן יומו ואפילו בדיעבד, ואפילו בלא בישול אלא כגון במדוכה, וכ”ש כשבשלו דבר חריף פרווה בכלי בשרי.להנוהגים כהמחבר יהיה אסור רק בבן ימו באופן זה.מקורות: רמ”א יו”ד צה, ...
באופן זה שהכלי אינו בן יומו אינו הופך את המאכל להיות בחזקת בשרי אפי’ לבני אשכנז המחמירים בחזקת בשרי בכלי בן יומו, ומ”מ לכתחילה אסור להם לבשל אפילו בכלי שאינו בן יומו כדי לאכלו בחלב. מקורות: חכמת אדם מח, ב, ...
מותר אפילו חלב ממש אחרי מאכל כזה, כמו שביארתי בתשובה הסמוכה.מקורות: רמ”א יו”ד פט, ג.
מותר. מקורות: רמ”א יו”ד פט, ג, והוא כ”ש לנוהגים כמהחבר שמותר בזה.
דעת רוב הפוסקים שאשה כשרה לקבוע מזוזה, וטוב לחוש לחולקים בזה ולהחמיר עכ”פ לכתחילה.מקורות: הישועות מלכו הל’ מזוזה פ”ה ה”י פסל, ומאידך השדי חמד מערכת המ”ם אות קלא) והשבט הלוי והגרנ”ק (חוט שני מזוזה עמ’ עמ’ קלח קלט) הכשירו בזה ...
קטן אינו יכול לקבוע מזוזה לבית שהגדול דר בו, אבל יכול לקבוע מזוזה לבית עצמו, ולכשיגדיל יקבענה מחדש.מקורות: פוסקי זמנינו פסלו מזוזה שקבעה קטן, כהגרח”ק והשבט הלוי והגרנ”ק, ודלא מי שהכשירה בשופי, ראה באחרונים המובאים באליבא דהלכתא (הוצאת דרשו) יו”ד ...
לא.מקורות: בגמ’ ורש”י ור”ג סוף ערכין מבואר שלא, וכן יש ממפרשי הרמב”ם שהבינו ברמב”ם הל’ רוצח, ומאידך בירושלמי משמע שכל הערים המנויות שבא”י היו מוקפות, ועל הירושלמי הזה נראה שהבבלי במגילה ה ע”ב ושם י ע”א וכן עוד שם ד ...
ירמז ויסמן לו שהוא באמצע ק”ש. מקורות: מעיקר הדין היה להתיר שעד כאן לא כתב המשנ”ב אלא שהיום אין רגילות להשיב בעת התפילה, אבל למעשה מכיון שאם השני היה יודע שהוא בק”ש לא היה מפה ממנו לשלום, ולכן יסמן לו ...
לא ישיב.מקורות: לכאורה היה מותר להשיב לו מכיון שמה שכתבו הפוסקים שהיום נהגו שלא להשיב שלום וממילא אין מצפים לתשובת שלום בזמן התפילה, לא שייך לגביו, מכיון שהוא לא נהג כן והוא מקפיד ואינו יודע הסיבה למה שלא ישיבו לו, ...
כלים שנבלע בהם איסור מבחוץ דרך בישול צריכים הכשרה גם מבחוץ, אמנם בנידון זה, חלק מהפוסקים הזכירו שמכיון ומדובר בכלים חדשים שאינם צריכים בבירור הגעלה לכן ניתן לצרף עוד הקלות בנידון ולהכשיר את הצד החיצוני על ידי הכשרה קלה יותר ...
יש שהורה שמותר, והרוצה לצאת כל הדעות ימנע מכך לכתחילה, עכ”פ בשימוש קבוע או בלח.מקורות: עיין ביו”ד צא, ב באריכות ברמ”א ונו”כ הדינים והשיטות בכלי גוי או כלים שנטרפו בחמין (והגדרת החשש כאן הוא ע”י בישול כמ”ש בחזו”א), ועי”ש שהש”ך ...
הנוהגים להגעיל כלים חדשים, פשטות המשנה ברורה שצריך גם לפרק או להרפות באופן זה, וכן הורה הגריש”א, ויש שהורו שאין מחוייב מעקר הדין והמחמיר תבוא עליו ברכה.מקורות: או”ח תנא יג, וביאורים ומוספים לעיל שם ס”ק מד.