האם מותר להשיב שלום לשאינו שותו"מ בזמן ק"ש בין הפרקים

עוד תוכן קשור:

1. האם מותר להשיב שלום בין הפרקים בק"ש כשהשני לא יודע שהוא בק"ש ירמז ויסמן לו שהוא באמצע ק"ש. מקורות: מעיקר הדין היה להתיר שעד כאן לא כתב המשנ"ב אלא שהיום אין רגילות להשיב בעת התפילה, אבל למעשה מכיון שאם השני היה יודע שהוא בק"ש לא היה מפה ממנו לשלום, ולכן יסמן לו בידיו שהוא אוחז בק"ש. ומ"מ בדיעבד אם השיב שלום במקרה זה א"א לומר שעבר בזה […]...
2. אדם שמסופק אם אמרו לו שלום האם מחוייב להשיב שלום צריך להשיב. מקורות: מי שאינו משיב שלום אמרו בברכות ו ע"ב שדינו גזלן, וספק גזילה חייב בהשבה בדיני שמים (חו"מ שסה ב), ואף אם לענין תשלומין דינו כפקדון גם בפקדון כך הדין שבתבעוהו צריך לצאת בדיני שמים (חו"מ ש) כל שלא היה פשיעה מצד המפקיד, וגם אם נימא דדינו כשאר ספק ממון לא שייך המוציא […]...
3. הנוהגים בזמן תפילה שמקפידים שרק תחילת התפילה תהיה בזמן תפילה האם מועיל לזה אף אם רק תחילת הברכות ק"ש יהיו בזמן תפילה אי אפשר. מקורות: ראשית כל עצם הענין שברכות ק"ש דינם כשמונ"ע לענין זמן אמירתם אינו מוסכם להרמב"ם והפר"ח ומשכנ"י, והוא מחודש ואין לו מקור מפורש בגמ', וגם הרבה נוהגים שלא לחשוש לזה אפי' לחומרא, (ויש לדון אם יש גדר מנהג בזה), ועי' בביאור הלכה [סוף נח] שאפשר שיש להקל בא'ו'נ'ס בדיעבד, ובתשובתי הסמוכה השייכת לזה, […]...
4. לדעת המשנ"ב שיש לסיים כל התפילה בזמן תפילה מה הדין מי שהספיק רק חלק בזמן תפילה האם אותו חלק עכ"פ נחשב שהתפלל אותו בזמן תפילה או לא הנה אם נלמד מדין הספיק חלק לפני חצות וחלק לאחר חצות נראה פשוט שא"א להחשיב לדעת המשנ"ב את מה שהספיק לפני חצות כמו שהספיק חלק בזמן התפילה של בדיעבד (שהוא עד חצות) שהרי כיון שחלק מהתפילה התפלל שלא בזמנה הו"ל לדעת המשנ"ב כהתפלל חצי תפילה בלבד שלא יצא בה ידי חובתו כלל. ממילא מזה נלמוד […]...
5. נשאר יין פתוח בבית בזמן שריפה בזמן שהיו שם מכבי האש האם היין מותר או אסור הנה בזמן הסכנה עצמו אין דרכו של הגוי לנסך, כמבואר ביו"ד סי' קכט סי"ב לענין שעת מלחמה וברמ"א שם סי"א וש"ך סקכ"ט בשם הריב"ש סי' תכד לענין גנב, ולכן היין שהיה בזמן השריפה עצמה אין בו חשש אם היתה שם סכנה ממשית שדרך בני אדם שלא להתעכב לחינם במקומות כאלה. אבל אם לאחר שחלפה הסכנה […]...
6. שלום וברכה כבוד הרב.

   אדם שנפשו חשקה בלימוד פנימיות התורה, ולא עלינו הגיע למצב שיוצר קשר עם שד ומקבל ממנו ידע אך האדם לא מבטיח לו כלום בתמורה, האם עבר על איזה איסור? הדעה הפשוטה שמותר ואינו כדאי. מקורות: יש בזה דעות אם מותר לקבל מידע משדים או לא, אך הדעה הפשוטה והכרעת הרמ"א ביו"ד קעט סט"ז שאין בזה איסור וכמו שציין לזה שם הגר"א שכן מוכח בהרבה מקומות, (וגם המחבר שלכאורה הביא ב' דעות אך יש לדון שיתכן שנחשב שלא הזכיר להדיא דעה החולקת על זה עי' […]...

7. מי שאין עמו שלושה בני אדם בקידוש לבנה לומר להם שלום עליכם כנהוג, אלא רק אדם אחד עומד עמו, מה יעשה יאמר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליכם. מקורות: הגם שנהגו לומר לג' בני אדם כמ"ש המטה משה סי' תקמ, מ"מ עיקר המנהג במקורו היה לומר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליך, דהשילוש נכפל רק לענין האמירה כמו שאר הדברים שנכפלו ג' פעמים, אבל לא דוקא לענין ג' בני אדם, וכן הוא במס' סופרים ס"פ יט […]...
8. בביאור 'הנני נותן לו את בריתי שלום' שאלה {בס"ד שלו' רב לכב' ידידי ורעי החשוב מע"כ הרהג"ר עקיבא משה סילבר שליט"א, בפרשתנו כתוב הפסוק: "הנני נותן לו את בריתי שלום" (כה, יב), וע"ז כתוב במדרש רבה (כ"א, א') איתא: "בדין הוא שיטול שכרו". א. מהו "בדין הוא שיטול שכרו" והקשר ל"הנני נותן לו את בריתי שלום" ? ב. מהם הביאורים המרכזיים על […]...
9. בסוף תפילת שמונ"ע בין יהיו לרצון הראשון לשני האם מותר להפסיק לכל אמן באמירת אלהי נצור שהיא אמירה קבועה והוא הדין אם רגיל בקביעות לומר תחנונים, לכתחילה ראוי לקצר כדי לענות קדיש וקדושה, ובדיעבד מותר לענות קדיש וקדושה ולא כל אמן אלא כדיני ההפסקות שבק"ש, אבל מי שאינו רגיל לומר תחנונים אחר שמונ"ע אלא לפרקים, מותר להפסיק בו לכל אמן ובלבד שאמר יהיו לרצון קודם לכן. מקורות: משנ"ב […]...
10. האם מותר בזמן הרחקות להסיר מנו"ב סדין או שמיכה כדי שתתעורר אסור. מקורות: בפוסקים מוכח מכ"מ שסדין או שמיכה דינם כבגדיה (ראה פסקי משנה הלכות עמ' מו, סוגה בשושנים פ"ג ס"ח, וע"ע בדרישה קצד ס"ד והו' בסדרי טהרה סק"ח), וממילא יש בזה האיסור של נגיעה בבגדיה שהוא אסור כמ"ש התשב"ץ (ח"ג סי' נח סק"ט והובא בפתחי תשובה סוף סק"ג), וכן מבואר בהרבה פוסקים איסור נגיעה בבגדים […]...