שלום וברכה
שאלה: איתא בשבת סג ע"א ואמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: גדול המלוה יותר מן העושה צדקה, לכאו' לפי זה יוצא שאם הלוה מעשרותיו או צדקה שצריך ליתן ואח"כ החזירו לו אותם, יכול לקחתם לעצמו דהא כבר עשה איתם יותר טוב ממי שעשה רק צדקה, האם נכון ואם לאו מ"ט.
ולכאו' אין לומר שכוונה שעושה עם הכסף גמ"ח תמיד, שמשמע שאף אם הלוה פ"א כבר עדיף זה מן צדקה וא"כ כיון שהלוה פ"א לכאו' שרי לקחתם לעצמו שהרי עשה בהם את העדיף מצדקה.
יישר כח
אהרן אריה כהן
***
תשובה
שלום וברכה
דעת הפוסקים שמותר להשתמש במעות המעש"כ לכל הפחות בחלק מהם למצות הלואה, ועכ"פ לעני, ראה אהבת חסד [להחפץ חיים] ח"ב רפי"ח, שבט הלוי ח"ט סי' ר"א סק"ב, ובמקורות שציין בספר ארחות חסד על האהבת חסד שם.
וראה בכ"ז פרטי הדין בזה.
וז"ל השה"ל שם, אם אפשר להפריש חלק ממעש"כ לגמ"ח וכמה והאם גם הוא מותר ללות תקופה זו.
[תשובה] ברור דמותר להפריש חלק לגמ"ח שהוא הגדול שבצדקה עיין יו"ד סי' רמ"ט ס"ו, וכ"כ הגה"צ ח"ח זי"ע בס' אהבת חסד פי"ח, איברא כדאי רק חלק ממנו לא יותר ממחצה כדי שיהי' לו שכיח מעות צדקה לחלק להנצרכים.
עכ"ל.
הטעם שפעם אחת שהוא עושה הלואה אינו מתיר לו אח"כ להשתמש בכסף לעצמו הוא משום שהמעות הם חליפי הכסף הראשון והם לא נפקעו משמם.
בהצלחה רבה
***
מק"ט התשובה הוא: 119051 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119051