מכיון שהכרטיס אינו ניתן להעברה כמפורט בדרך כלל בתנאי הכרטיס לכן אסור.
(וגם במקום שאינו מפורט הוא בוודאות אינו ניתן להעברה מכיון שכל ענין החופשי חודשי שנותן כניסות מוזלות מכיון שבד"כ אדם בודד אינו נכנס יותר מכמות מסויימת של פעמים למקום שאת זה החברה יכולה לספוג, משא"כ אם עובר בין אנשים החברה אינה מסכימה לספוג את הכניסות שנוספות עקב כך שהכרטיס עובר בין אנשים).
וכן מבואר בשו"ע חו"מ עי"ש סי' שטז שהשוכר בית והתנה עם השוכר שלא יכניס אנשים נוספים לדירה אסור לו להכניס, וכ"ש כאן שאין השכירות על המקום אלא רשות כניסה בלבד, ואין לו שום שלטון וכח שהוא קיבל על המקום, ובאופן זה כל שכן שאינו יכול לתת את זכותו לאחר להיכנס לשם.
ובודאי שכאן נחשב חצר דעביד למיגר כיון שהמקום עומד לתשלום לפי כניסות ובעלי המקום אוסרים להיכנס בלי תשלום, וכמבואר בב"ק כ ע"א ושו"ע חו"מ סי' שסג שמקום העומד לשכירות אסור להשתמש שם בלא לשלם וכ"כ הגרז"נ גולדברג (הובא מכתבו שואלין ודורשין ח"ד סי' צג, ועי' מ"ש שם הרב המחבר באריכות ושיטה אחרת לו בכל סוגיין).
ולענין אם מותר למכור לגמרי חופשי חודשי (כשהחברה אינה מרשה) בפשטות דינו ג"כ כנ"ל מכיון שעושה נגד דעתו של בעל הבית, וכן הורה הגר"ע אויערבך (ידי כהן פרק יד עמ' קנב), ומאידך יעוי' שו"ת אבני ישפה ח"ח סי' קמח סק"ב מה שדן בזה.
ואף שאולי יהיו שיטענו שבודאי לא אכפת להם ורק עושים כן באופן רשמי, מ"מ טענה זו אין בה כח כ"כ, עי' כעי"ז מה שהעיר הגאון מבוטשאטש על טענה כעי"ז בעזר מקודש בסוגי' דסבלונות עי"ש, וגם בלאו הכי טענה זו לא נראית כ"כ דהרי טעם ההוזלה של החופשי חודשי הוא בין היתר גם מטעמים סטטיסטיים שלפעמים אדם קונה ולא משתמש ומחמת כן החברה מוזילה את העלות לכל אחד ומסכימה לספוג גם באופן אחר שבסופו של דבר אינו שווה לה, וכעי"ז אמר הגריש"א בענין אחר (אשרי האיש ח"ג עמ' קטז) לענין כרטיסיה שהתכבסה שטעם ההוזלה במחיר הוא משום שלוקחים בחשבון שלפעמים הכרטיסיה מתקלקלת עי"ש (ומעי"ז הובא בספר וישמע משה ח"א סי' תג בשם הגריש"א).
מק"ט התשובה הוא: 120977 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120977