הלבוש או”ח סי’ רז פי’ וכל מחסוריהם כגון צרכים הצריכים להם, ויש להוסיף שכן כתיב כל מחסורך עלי, ומבואר דחסרון היינו הצרכים.
ובט”ז שם בשם הטור דחסרונם היינו דברים ההכרחיים ושאר הטובות שאינם הכרחיות נכללים במש”כ על כל וכו’ להחיות בהם וכו’ וכ”ה בעוד ראשונים עי’ בב”י שם.
ובעטרת צבי שם משמע שפי’ על כל כמו ועל כל, וכנראה דר”ל ברוך אתה בורא וגם על כל וכו’, וצע”ק דהו”ל למימר ברוך אתה על שבראת נפשות וכו’ ועל כל מה וכו’, אבל יתכן לפרש בעוד אופן דר”ל עם כל מה שברא ד”על” לפעמים משמש מלשון “מלבד גם”.
ובפמ”ג בא”א ריש סי’ רז הביא ב’ הגירסאות שבטור אם אומר “שברא” או “שבראת” וביאר בזה [ויתכן שביאר כן בכוונת לשון הטור, דעי’ בטור שבגי’ שבראת העתיק שוב המשך הברכה ויש קצת משמעות שר”ל דלפי’ זה שבראת מתפרש על אח”כ] איך מתפרש לשון “וחסרונם” לפי זה, דלפי הנוסח “שברא” הוא מתפרש כנ”ל דהם ב’ שבחים, האחד על חסרונם והשני על כל מה שברא דברים שאינם הכרחיים וכנ”ל, ולפי הנוסח “שבראת” מתפרש וחסרונם על כל מה שברא, ופי’ הפמ”ג “שמוטל חסרונם על כל מה שבראת ומהם מתפרנסין”, אבל כתב הפמ”ג ביאור אחר די”ל שאף לפי הנוסח “שבראת” חסרונם קאי אדלעיל ואפילו הכי יש לאמרו לנוכח עכ”ל, ור”ל דמסכים לפי’ הטור ושא”ר דחסרונם הכונה על הצרכים ומה שבראת הוא בפני עצמו, ואעפ”כ אומר שבראת בלשון נוכח פני ה’ מאחר שהיא ברכה.
ועי’ עוד שם בפמ”ג במשב”ז סק”א שהציע לתלות נידון זה גם בפלוגתא אם אומרים בסוף הברכה חתימה ברוך אתה ה’ חי העולמים, אבל נראה שנקט לעיקר דאין הכרח לומר שתלוי בזה עי”ש בהרחבה.
ולפי מה שהכריע המשנ”ב שם סק”ג ע”פ הראשונים והגר”א ועוד כהנוסח “שברא” א”כ משמע דהכונה היא כהצד הראשון הנ”ל דחסרונם הוא שבח אחד ומה שברא הוא שבח נוסף.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 102
מק"ט התשובה הוא: 136086 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136086
