חול המועד

שאלה

{בס"ד
שלו' רב לכב' הרהח"ר עקיבא משה סילבר שליט"א,
שאלות אל מע"כ הרב שליט"א.

א) מהו מקור קישוט ביה"כ בצומח בחג השבועות?
ב) מה הם החילוקים בין המנהגים?
לתשובות מע"כ אודה מקרב ליבי.

ובברכת התורה וברכת הכהנים,
שבוע טוב ומבורך!
יד' הקט' אהרון}

תשובה

יום ראשון כ"א אייר תשע"ו

לכבוד הרב אהרן שליט"א

שלום רב

כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סי' תצ"ד ס"ג, וז"ל, ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בב"ה והבתים, זכר לשמחת מתן תורה.

וע"ש בברכ"י מה שציין לזה מקור מן המדרש.

וכתב המשנה ברורה ס"ק י, וז"ל, זכר לשמחת מתן תורה - שהיו שם עשבים סביב הר סיני כדכתיב הצאן והבקר אל ירעו וגו'.

כתבו האחרונים במקום שנוהגין לחלק עשבים המריחים בבהכ"נ לא יחלקו מברוך שאמר עד אחר תפלת י"ח כדי שיוכל לברך עליהן דבינתים אסור להפסיק.

נוהגין להעמיד אילנות בבהכ"נ ובבתים זכר שבעצרת נידונו על פירות האילן [מ"א] והגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם עכ"ל.

ונחלקו האחרונים הרבה האם הוראת הגר"א היא רק לגבי מנהג העמדת אילנות או גם לגבי שטיחת עשבים גרידא, עיין הדעות שהובאו במהדורת דרשו על המ"ב שם מגדולי ההוראה, ובספר מנהג ישראל תורה סי' תצ"ד סק"ז מה שהביא, ומה שהביא שם מה שנהגו בבהמ"ד של בעל המנחת אלעזר, ולכן הנכון והראוי למי שאין לו מנהג בזה הוא להמנע מזה, וכמו שנהגו ג"כ מגדולי הדורות וגם מגדולי החסידות שלא להעמיד אילנות ולשטוח עשבים (עין שם ושם), בפרט שיש כאן לתא דאורייתא, אך אם בני ביתו רוצים לנהוג כן יתכן שאין למחות בהם מכיון שיש להם על מי לסמוך שכך נהגו מדורי דורות ע"פ גדולים, וגם הגר"א רבו האומרים בדעתו שלא התנגד אלא להעמדת אילנות.

בענין המנהגים בזה עיין עוד במהרי"ל שנהגו לעטר את הס"ת בשושנים וורדים, וע"ע בהרחבה על המנהגים בזה בקובץ אור ישראל מאנסי חוברת כ' עמ' קל"ו ובספר מנהג ישראל תורה שם.

הלכות חול המועד

בס"ד

בענין השימוש במכונת יבוש בחול המועד, מה שהביא מספר חוט שני שהקל בתלית כביסה בפרהסיא, יש להעיר שבספר קרא עלי מועד דף ל"ח הערה ד' כתב בשמו לענין תלית הכביסה בחוץ בתשעת הימים דאין בזה חשש מראית עין כיון שניכר שהם בגדי קטנים, אבל מה שאינו ניכר ששייך לקטנים כמו מגבות אין לתלות בחוץ, עכ"ד.

אמנם בחוט שני לא מבואר כל חילוק בין סוגי הבגדים, אם ניכר ששייכים לקטנים אם לאו, ויש לעיין שמא יש לחלק בין חול המועד לתשעת הימים.

ובעיקר דעת הגרנ"ק שליט"א בחוט שני, הנה שם התיר לתלותם אף בפרהסיא, וטעמו שהרי הבגדים מתייבשים טוב יותר בחוץ והוה כצריך לכבסם על גב הנהר דשרי בפרהסיא, ועוד יש לומר דלא הוזכר איסור על יבוש הכביסה בחול המועד.

ולפי זה אף שיכול לייבש הכביסה בצנעא וכגון במכונת יבוש, מותר לתלותם בפרהסיא, עכת"ד.

ולטעמו הראשון היינו דאף אם אינו נכון לתלותם בפרהסיא, מכל מקום שייכא הכא טעם הרמ"א בריש סימן תקל"ד שמתכבס יותר יפה על גבי הנהר.

אולם נפק"מ בין הטעמים, כי לפי הטעם הראשון יכול לתלותם בפרהסיא רק אם אין ברשותו מכונת יבוש, שהרי אם ישנה ברשותו אין להתיר לתלותם בחוץ וצריך לנהוג בצנעא וליבשם במכונה.

אולם לפי טעמו השני דלא הוזכר כלל איור על יבוש הכביסה, הרי שמותר לכתחילה לתלותם בחוץ, ואף שיש ברשותו מכונת יבוש.

ויל"ע בזה.

אגב, בנדון איטר יד אם יתרפא לעתיד לבוא, יש לציין לדברי הגרח"ק שליט"א שהובאו בשיח הפסח דף ל"ג {וז"ל שם: מי שהוא איטר יד נחשב לבעל מום, ואם הוא כהן לא יוכל לעבוד בבית המקדש (עי' בכורות מ"ג א'), ונשאל קמיה רבינו לפי מה דאיתא במדרש (במ"ר פר' ז') שלעתיד לבוא יתרפאו כל בעלי המומין, האם לפי זה גם איטר יד יתרפא ויוכל לעבוד, והשיב דיתכן דכיון דאין זה מום אלא רק פסול לעבודה משום אינו שוה בזרעו של אהרן, על זה לא אמרו שיתרפאו לעתיד לבוא, והוסיף דבירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב איתא שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד, והיינו שיבנה קודם שיבוא מלך המשיח, כך פירש רבינו דברי הירושלמי שם, [א"ה ועי' בספרי הרב מראדזין מה שהאריך בזה], ולפי זה גם איטר יד יתרפא, מכל מקום זה רק כשיבוא המשיח ולא מיד כשיבנה בית המקדש, שמענו מפיו.

ולפ"ז יתבאר קפידא ומעשה רב של רבינו בשעה שנזקק לטיפול רפואי שלא היתה סכנת חיים אם ימנע ממנו, וכיון שהוא שליט"א בכור, העלה חשש שיעשה עי"ז בעל מום, ולא רצה שיטפלו בו, והזכיר אז את דברי האור החיים עה"ת במדבר פ"ג מ"ה בשם מדרש וכי יש בזה דברים בשם האריז"ל – שלעתיד לבוא יתחלפו הבכורות עם הלויים).

עכ"ל הספר שיח הפסח.

} .

אלישע חן

***

תגובת המערכת

בס"ד

השלו' והברכה

בעיקר הנידון אם יש סתירה בין הנאמר בחוט שני לנאמר בשמו בשאר ספרים לכאורה אנו סומכין טפי על הכתוב בחוט שני, חדא כיון שנופה והוגה ע"י הרהמ"ח הגאב"ד שליט"א עצמו, ועוד שכל הכתוב שם נאמר הלכה למעשה ואילו הכתוב בשא"ס יתכן שנאמר בדרך לימוד ואין למדין לא מפי תלמוד וכו' אלא מפי הלכה למעשה, אולם יתכן שיש ליישב דבט' הימים החמירו אפילו דלא למשתי עמרא ושלא ללבוש בגדים חדשים משא"כ בחוה"מ שלא החמירו בכ"ז, וממילא גם הייבוש בפרהסיא היה לאסור מצד שהוא התעסקות עם הבגדים, וכנראה יש שום סברא לדמותו לשאר תיקוני הבגדים עם איסור הכביסה בצד השוה משום אבלות, משא"כ בחוה"מ שלא נאמר שום איסור התעסקות עם בגדים ורק איסור כיבוס שלא יכנס למועד מנוול וצ"ע, יתכן ג"כ שיותר נראה להחמיר במנהג [רוב בין המצרים לפי מנהגינו הוא איסור רק ממנהג] מדבר שהוא איסור דרבנן שמנהג צריך חיזוק טפי, וזה יותר צ"ע.

***