שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

שאלה איתא בירושלמי שבהקדש אין דין של ערלה, (מסכת פאה דף לד ע”ב) שניא היא שהוא כרם הקדש כהדא דתנא הנוטע כרם להקדש פטור מן הערלה מן הרבעי ומן העוללות, א”כ לפי הידוע לא ישפוך מי בורו ואחרים צריכים להם, א”כ ...קרא עוד

שאלה

איתא בירושלמי שבהקדש אין דין של ערלה, (מסכת פאה דף לד ע”ב) שניא היא שהוא כרם הקדש כהדא דתנא הנוטע כרם להקדש פטור מן הערלה מן הרבעי ומן העוללות, א”כ לפי הידוע לא ישפוך מי בורו ואחרים צריכים להם, א”כ כל אחד שרוצה לנטוע אילנות יקדיש אותם לשלש השנים הראשונות, להקדש, זה נהנה וזה לא חסר.

בברכה

אברהם יהודה קליין

***

תשובה

שלום רב

לכאורה הוא יכול לטעון שאינו רוצה שיבואו פועלי הקדש לחצירו ויפסידו את הנטיעות.

ובעצם הנידון אם בכלל שייך הקדש לזמן ואם כשעושה הקדש כזה אם יפקע הקדושה אח”כ, יעוי’ בנדרים כ”ט ע”א ובכל המפרשים שם.

בכבוד רב

***

קרא פחות

שלום וברכה רציתי בבקשה עזרה בתשובה על שאלה שראיתי. חיפשתי פתרון בהרבה מקומות ולא מצאתי כלל מי שמדבר על זה.[השאלה מופיעה בגליון עיון הפרשה של החודש, ולמען הסר ספק אני מתחייב בל”נ שלא לעשות שימוש עם התשובה והמ”מ כלל, רק כיון ...קרא עוד

שלום וברכה

רציתי בבקשה עזרה בתשובה על שאלה שראיתי.

חיפשתי פתרון בהרבה מקומות ולא מצאתי כלל מי שמדבר על זה.

[השאלה מופיעה בגליון עיון הפרשה של החודש, ולמען הסר ספק אני מתחייב בל”נ שלא לעשות שימוש עם התשובה והמ”מ כלל, רק כיון שזה ‘מציק’ לי, אשמח לקבל תשובה, בלי קשר לגליון]

במכילתא פ’ יתרו על הפס’ ‘ויקח יתרו חותן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה’ כתוב ‘אמר לו אהרן למשה, מה טף ונשים אלו עמך’, ע”כ.

וצ”ב איזה נשים היה לו, הלא נשא רק את צפורה, הול”ל ‘טף ואשה’.

חיפשתי בהרבה ממפרשי המכילתא ובעוד מקומות ולעת עתה לא ראיתי אף אחד שמדבר על זה, ואשמח לקבל ציון, מ”מ, ותשובה.

חזקו ואמצו ותודה מראש.

שלום וברכה

***

תשובה

שאלה זו קשה היא, ואיני יודע עליה יישוב ברור, ואמנם לא עמדתי על קושיא זו בחיבורי על המכילתא דרשב”י, משום ששם מופיע מדרש זה אבל לא בלשון זו המופיעה במכילתא דר’ ישמעאל.

ואין לומר שיש ט”ס במדר”י, דהרי יש מן הראשונים שהעתיקו המכילתא דר”י כפי הנוסח שלפנינו, הילקו”ש והלקח טוב.

ואולי יש ליישב שמשה היתה לו בת ממנה אלא שהכתוב לא הזכירה, ולכן הזכיר ביחד עם הנשים, ומה שלא נכללה יחד עם הטף – משום שיש להקדים טף לנשים כמ”ש במדרש וברש”י בפרשת וישלח עה”פ וירא את הנשים ואת הילדים (בראשית לג, ה), שרק עשו הקדים נשים לטף, אמנם כל זה על טף הזכרים אותם יש להקדים לאשה, אבל טף נקבות לא עדיפי מאשתו ואין להקדימו לאשתו.

אמנם כ”ז דוחק גדול, בפרט שגם במכילתא גופיה משמע שלא היו לו יותר מב’ בנים כשנטלן, ויותר נכון לומר כהפשטות, דנקט טף ונשים כיון שהוא לשינא דקרא בהרבה מקומות, ולאו דוקא שהיו לו ב’ נשים.

ואח”כ כתב השואל תגובה בזה”ל: בס”ד, אמעכ”ת שליט”א.

יש”כ על התגובה משעת האשמורה השלישית.

רק אולי להוסיף על שרציתם לומר דאולי היה למשה רבינו בת, ראיתי בס’ תשובות הגר”ח ח”ב [עמ’ תד] שהביא ממש”כ בזוה”ק פ’ נשא קמ”ח ע”א אי’ שהקב”ה ענה למלאך מיכאל אחר שציוה ה’ לפרוש מן האשה שמשה רבינו כבר קיים מצות פו”ר וק’ דהרי לא מצינו שהיה לו בת, ובפרט לפי הגמ’ ביבמות סא’ ב’ שמבואר שם להדיא דלא היו לו בנות אליבא דב”ש שס”ל דמהני ב’ בנים כדי לקיים מצות פו”ר וילפי’ ממשה רבינו ולא מסתבר לומר שהקב”ה אמר שהלכה כב”ש הנ”ל דהא ההלכה נפסקה כב”ה דדווקא בבן ובת מקיימים מצות פו”ר ולפ”ז מוכרח שהיה למשה רבינו בת וצ”ב א”כ מ”ט לא נזכרה בתורה, ור”ל אולי דהבנים הוצרכו ליכתב בתורה משום הנידון מי ימשיך מנהיגותן של ישראל אי הם או יהושע [כדאי’ בפ’ פנחס] או משום המעשה דהברית בדרך ממדין למצרים, משא”כ הבת.

ועוד בספר הנ”ל בח”א תשובה ג’ הביא שהק’ למרן הגרח”ק שליט”א דלכאו’ ק’ שלא מצינו אצל משה ואהרן שהיו להם בנות, והייתכן שלא קיימו פו”ר, ותי’ שלמשה רבינו ואהרן הכהן כן היו בנות ויעויי”ש ובהערות מש”כ.

[יעוי’ אבנ”ז אה”ע ח”א אות יב].

ברכה והצלחה עד בלי די.

ע”כ תגובת השואל.

וכתבתי אליו: ייש”כ גדול על הידיעה הנכבדה של הגרח”ק שהיה למרע”ה בת, מ”מ עכ”פ לשון המכילתא כאן שנטל את אשתו ושני בניו, ולא נזכרו מעיקרא שהיה לו עוד חוץ מזה, [ויתכן דפליג על הזוהר הנ”ל], ולכן כתבתי שהוא דוחק.

וז”ל המכילתא [פ’ יתרו, מס’ דעמלק פ”א], ר’ אלעזר המודעי אומר, מאחר שנפטרה ממנו במאמר, שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, לך הוצא את עמי בני ישראל ממצרים, שנאמר [שמות ג י] ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, באותה שעה נטל אשתו ושני בניו והיה מוליכם למצרים, שנ’ [שמות ד כ] ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים.

באותה שעה נאמר לאהרן, [שמות ד כז] לך לקראת משה.

יצא לקראת משה וחבקו ונשקו.

א”ל משה היכן היית כל השנים הללו, אמר לו במדין.

א”ל מה טף ונשים אלו עמך, אמר לו אשתי ובני עכ”ל.

***

קרא פחות

שאלה שלו’ וברכה איתא בש”ס בכמה מקומות הכלל “מים גנובים ימתקו” וגו’.האם כלל זה נאמר בכל איסורי תורה או רק באיסורי עריות (שכן בכל המקומות בש”ס שהובא, הוא לענין איסורי עריות. וכן גם יש ללמוד מהמשך הפס’ “ולחם סתרים ינעם” וכמו שפרש”י ...קרא עוד

שאלה

שלו’ וברכה

איתא בש”ס בכמה מקומות הכלל “מים גנובים ימתקו” וגו’.

האם כלל זה נאמר בכל איסורי תורה או רק באיסורי עריות (שכן בכל המקומות בש”ס שהובא, הוא לענין איסורי עריות.

וכן גם יש ללמוד מהמשך הפס’ “ולחם סתרים ינעם” וכמו שפרש”י בסנהדרין ע”ה.

ע”ש).

ויש לזה נפ”מ הלכתית, שבגמ’ סנהדרין כ”ו: למדו מכלל זה שהחשוד לא נאמן להעיד על הדבר אף לאסור ע”ש, וא”כ נפ”מ אי לא נאמן רק באיסורי עריות וכבסוגיא שם, או אף בכל איסורין כמו איסורי אכילה וכדו’.

יישר כח גדול וחורף בריא

***

תשובה

כ”ה תשרי תשע”ז

הנה בגמ’ בסנהדרין שם לא קאמר אלא דס”ד לומר כן, אבל למסקנא ל”א לזה, ומ”מ גם אם היה נראה דאמרינן כלל זה גם בשאר מקומות, אבל מה אעשה דבכל מקום שמצאתי לזה בדברי רז”ל לא נזכר פסוק זה אלא גבי איסור עריות, בסנהדרין כ”ו ב’ איתא, וז”ל, אמר רב נחמן החשוד על העריות כשר לעדות אמר רב ששת עני מרי ארבעין בכתפיה וכשר אמר רבא ומודה רב נחמן לענין עדות אשה שהוא פסול אמר רבינא ואיתימא רב פפא לא אמרן אלא לאפוקה אבל לעיולה לית לן בה פשיטא מהו דתימא הא עדיפא ליה דכתיב מים גנובים ימתקו וגו’ קא משמע לן דכמה דקיימא הכי שכיחא ליה ע”כ.

ובשלהי נדרים דף צ”א ב’ איתא וז”ל, ההוא נואף דעל לגבי דההיא אנתתא אתא גברא סליק נואף איתיב [בכלאי] בבא הוה מחתן תחלי תמן וטעמינון חויא בעא מרי דביתא למיכל מן הנהו תחלי בלא דעתא דאינתתא אמר ליה ההוא נואף לא תיכול מנהון דטעמינון חויא אמר רבא אינתתיה שריא אם איתיה דעבד איסורא ניחא ליה דליכול ולימות דכתיב כי נאפו ודם בידיהן פשיטא מהו דתימא איסורא עבד והאי דאמר ליה דניחא ליה דלא לימות בעל דתהוי אינתתיה עלויה מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם קא משמע לן ע”כ.

ובס”פ בן סורר בסנהדרין ע”ה א’ איתא וז”ל, דאמר רבי יצחק מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה שנאמר מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם.

ובסוטה ז’ א’ איתא, לא אם אמרת בנדה שכן יש לה היתר תאמר בסוטה שאין לה היתר ואומר מים גנובים ימתקו וגו’, וכ”ה בירושלמי פ”ק דסוטה ה”ג ובמדרש במ”ר פ’ נשא פ”ט סי’ ל”א.

ומה שהזכרתם מדברי רש”י, יעוי’ עוד ג”כ בשכל טוב פרשת וישב פרק ל”ט ו’ וז”ל, כי אם הלחם אשר הוא אוכל.

יש לומר כמשמעו ממש, אלא אמרו רבותינו לשון נקי הוא, כדכתיב ולחם סתרים ינעם (משלי ט יז), וכן חבירו מוכיח עליו, כי אם אותך באשר את אשתו (פסוק ט), לכך אוכל מלא ו’ כתיב, לדרוש בו גבורי כח לשון אכילה ולשון ביאה, כשדרשינן ע”כ.

אמנם כתב ביד רמ”ה סנהדרין דף ע”ה א’ חולק ע”ז, וז”ל, ולחם סתרים ינעם גבי דבר עבירה כתיב במשלי ודרך משל הוא ויש אומרים לחם סתרים כמו כי אם הלחם אשר הוא אוכל לאו מילתא היא דהתם לאו איתתיה קאמר (דלא) [דהא] בלחם ממש קאי והכי קאמר ולא ידע אתי מאומה כלומר מתוך שהאמינני על ממונו לא ידע אתי מאומה אינו יודע מאומה מכל ממוניה כי אם הלחם אשר הוא אוכל כשאני נותן את הלחם לפניו יודע בלבו שיש לו לחם לאכול תדע דקראי מוכחי דהכי קאמר דכתיב מקמי הכי הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי ע”כ.

ומ”מ גם לפירושו נראה דקאי על עריות דהרי לשון הכתוב כך הוא (במשלי ט, יג-יח): (יג) אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה: (יד) וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת: (טו) לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: (טז) מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ: (יז) מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם: (יח) וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

ואמנם במשלי היכן שנאמר זונה הוא משל לע”ז כמש”כ ברש”י ריש משלי, אבל מ”מ חזינן שקבלו חז”ל פסוק זה בעריות.

וכן נ”ל להוכיח מהתרומת הדשן (פסקים וכתבים סימן קכ”ב) שכ’ וז”ל, כדמסיק באלפס כל הגונב כאלו שופך דמים, ר”ל הרי גנב שבא במחתרת חשביה ליה תורה כאלו שופך דמים, ובע”ז כתיב ארור האיש אשר יעשה פסל ושם בסתר שגנב, ומחביא פעולו וגילוי עריות הכל דרך גניבה הוא במסתרים, וכדכתיב מים גנובים ימתקו דדרשינן אאשת איש.

פי’ דאין מונעין מהן ומאימתי מונין להן, תמצא בפי’ באלפס קצת סותרים שם הדברים זה את זה עכ”ל.

ומבואר מדבריו שהעמידו פסוק זה על אשת איש.

והטעם שהעמידו כן, עי’ ברפ”ב דחגיגה דגזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן ועריות אפילו שלא בפניו.

***

קרא פחות

שאלה בס”ד איתא בנדה דף יג ע”ב, ושנטרפה דעתה: היינו שוטה, שנטרפה דעתה מחמת חולי. וקשיא לי מאי שנא שוטה כמו הסימנים במס’ חגיגה לבין נטרפה דעתה מחמת חולי א. י. ק.*** תשובה שלום וברכה עיין במאירי שם שכתב, ושוטה היא שנתפרשו סימניה במסכת חגיגה ...קרא עוד

שאלה

בס”ד

איתא בנדה דף יג ע”ב, ושנטרפה דעתה: היינו שוטה, שנטרפה דעתה מחמת חולי.

וקשיא לי מאי שנא שוטה כמו הסימנים במס’ חגיגה לבין נטרפה דעתה מחמת חולי

א.

י.

ק.

***

תשובה

שלום וברכה

עיין במאירי שם שכתב, ושוטה היא שנתפרשו סימניה במסכת חגיגה ושנטרפה דעתה פירושו שנתערבב שכלה מחמת חוזק החולי ע”כ, ואפשר אולי להוסיף שמחמת חולי הוא דבר זמני, מה שנקרא בלשון הגמרא תונבא, וגם אין זה עתים חלים ועתים שוטה שהוא דבר קבוע.

ושמהאבחונים שהוא מחמת החולי א”צ הסימנים [אכן ברמב”ן חולין לז ע”א נראה שהוא זמן לפני מיתתה שנטרפה דעתה, ועי’ שו”ת יהודה יעלה למהר”י אסאד ח”ב סי’ צ”ג].

וראיתי מחבר אחד שכתב החילוק בין שוטה לנטרפה דעתה מחמת חולי שזה מן הלידה וזה אירע אחר כך, אבל בפרישה (יו”ד סי’ קצ”ו סק”ז) מבואר להדיא שהבין לא כן, שכתב וז”ל, ושנטרפה דעתה מחמת חולי.

אבל נטרפה מחמת עצמה היינו שוטה.

גמרא עכ”ל, חזינן שהבין שגם אם נטרפה אח”כ חשיב בכלל שוטה, וגם מהמאירי משמע שכל החילוק הוא אם צריכים להסימנים או לא.

ועיין עוד שו”ת צמח צדק אבן העזר סימן קנ”ז וקנ”ט.

ויעוי’ מה שכתב במעשה רקח הלכות איסורי ביאה פ”ח הט”ו, אך לא ידעתי למה לא נרגש שרבינו השמיט ושנטרפה דעתה מחמת חולי דאין לומר שהיא בכלל שוטה שהרי זו היא קושית הש”ס ואם איתא אכתי תקשה וחיפשתי בפוסקים ז”ל ולא מצאתי לשום אחד שנתעורר בזה ולבי אומר לי שט”ס הוא והמדפיס או המעתיק הוא שהשמיטוה תדע שבפי’ המשנה הזכירה רבינו וכתב שהוא החולי אשר נתערבב שכלה מחוזק החולי כמו שיקרה בחלאים החדים ע”כ.

וראה עוד ב”הלכה ורפואה” ד’ עמ’ רסז, ו”עמק הלכה” – אסיא א’, עמ’ 199.

בכבוד רב

***

שאלה חוזרת

תודה רבה על התשובה.

כי בלומדי שבועות פ”ו משנה ג ברע”ב ראיתי לשון “חפנים”, וזה כמו הרמב”ם שהבאתם.

וסליחה אם אני מעמיס עליכם עוד שאלה נוספת.

.

.

אני כעת לומד בבא בתרא דף יוד ע”ב הענין של צדקה מעולה שהיא “נותנה ואינו יודע למי נותנה ונוטלה ואינו יודע ממי נוטלה”‘ ולאפוקי וכו’

ובפשטות המעלה בזה מסבירים כפי הרמב”ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ח “פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח, שהרי זו מצוה לשמה” וכן שם להלן בהלכה יו”ד “פחות מזה שידע העני ממי נטל ולא ידע הנותן, כגון גדולי החכמים שהיו צוררים המעות בסדיניהן ומפשילין לאחוריהן ובאין העניים ונוטלין כדי שלא יהיה להן בושה“.

ואני לא מבין פשט כאן, באופן שאינו יודע ממי נוטל כבמעשה של מר עוקבא – הרי אין כאן בעיה של בושה [שאין לא ממי להתבייש שאינו יודע ממי קיבל] וגם אין בעיה של “לא לשמה” היינו שהנותן מצפה לגמול או כבוד עבור נתינתו, שהרי ההוא שלא יודע ממי קיבל לא יכבדו ולא יתגמל אותו.

אז למה יש צורך גם שלא יידע למי הוא נותן?

אולי להרחיק את האפשרות שתהיה איזו שהיא ידיעה?

***

תשובה

שלום רב

יתכן ליישב משום שעדיין אפשר לטעון שכאשר יצטרך ממנו תועלת ועזרה יוכל בכל עת להודיעו שהוא הנותן העלום, מה שאין כן אם אינו יודע כלל.

כמו”כ בעיקר הדבר אינו דומה כאשר העני יודע שמי שנתן לו יודע מי הוא לכאשר העני יודע שמי שנתן לו אינו יודע מי הוא, שאז אינו מתבייש כלל, וראה דרך אמונה הל’ מתנ”ע פ”י ה”ח.

בכבוד רב

עמ”ס

***

קרא פחות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א אחדשה”ט זבחים דף סח. רש”י ד”ה מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ – דלא שייכא מליקה בחולין לא בפנים ולא בחוץ “והוא הדין לחולין בחוץ” ובגמרא אמרינן דאתיא בזה הכלל. לכאורה הלשון מגומגם קצת, שהרי ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א אחדשה”ט

זבחים דף סח.

רש”י ד”ה מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ – דלא שייכא מליקה בחולין לא בפנים ולא בחוץ “והוא הדין לחולין בחוץ” ובגמרא אמרינן דאתיא בזה הכלל.

לכאורה הלשון מגומגם קצת, שהרי כבר כתב דלא שייכא מליקה בחולין בחוץ.

 

גם הד”ה קשה מדוע כתב “וקדשים בחוץ”, ולכאורה צ”ל דלא שייכא מליקה בחולין בפנים ולא בקדשים בחוץ והוא הדין לחולין בחוץ כו’ אולם קשה להגיה וצ”ע.

החותם בכבוד גדול

שמואל דוד בערקאוויטש 

***

תשובה

שלום רב

לכאורה הגהתך נכונה, ובאמת לפעמים הנדפס בסדר קדשים אינו מוגה כל הצורך, אם כי לא מצאתי לעת עתה מי שהגיה כן במפורש.

ועיין מה שהעתיק הרע”ב מלק חולין בפנים דלא שייך מליקה בחולין אלא בקדשים בפנים וכו’.

וכתב אלי השואל שוב: ועיינתי בדפוס ונציה ומצאתי גירסא אחרת בדברי רש”י.

ומלק חולין בפנים וקדשים בחוץ – דלא שייכא מליקה בחולין ולא בחוץ וה”ה לחולין בחוץ כו’.

ונראה כמו שכתבתי בע”ה.

***

קרא פחות

שאלה המנסך בחוץ חייב. איך נקרא המנסך בחוץ, האם אם ישפוך מים באויר או על סלע או יבנה מזבח.בברכה אברהם יהודה קליין *** תשובה שלו’ רב עיין רמב”ם רפי”ט מהל’ מעשה הקרבנות. בכבוד רב ***

שאלה

המנסך בחוץ חייב.

איך נקרא המנסך בחוץ, האם אם ישפוך מים באויר או על סלע או יבנה מזבח.

בברכה

אברהם יהודה קליין

***

תשובה

שלו’ רב

עיין רמב”ם רפי”ט מהל’ מעשה הקרבנות.

בכבוד רב

***

קרא פחות

שאלה כבוד הרב שלו’ רב, “מי שיכול להסביר לי את הקטע של בן עזאי שמתיר שני חטאות (משני מינים) במסכת קינים פרק ג’ משנה ו’ בהתחלה יבורך.תודה מראש”.*** תשובה שלום רב ראה בתוס’ יו”ט שם שיש להסתפק אם קבעה עם הכבש תור או בן יונה, ...קרא עוד

שאלה

כבוד הרב שלו’ רב,

“מי שיכול להסביר לי את הקטע של בן עזאי שמתיר שני חטאות (משני מינים) במסכת קינים פרק ג’ משנה ו’ בהתחלה יבורך.

תודה מראש”.

***

תשובה

שלום רב

ראה בתוס’ יו”ט שם שיש להסתפק אם קבעה עם הכבש תור או בן יונה, ולכן צריכה להביא תור ובן יונה.

***

שאלה חוזרת

עדיין יש פה בעיה של חטאת אחת שוודאי נקרבת כנבלה על גבי המזבח.

לא מובן.

אתה יכול להסביר.

יש דין שאסור להקריב נבלה על גבי המזבח ובגלל זה אי אפשר להקריב חטאת סתם.

יוצא שלפי בן עזאי אם מקריבים 2 חטאות וודאי שיש אחד שמוקרב כנבילה על גבי המזבח.

***

תשובה

שלום רב

אע”פ שחטאת בהמה א”א להקריב ע”ג המזבח מ”מ חטאת העוף שבאה להכשיר לאכול בקדשים מותר להקריב זאת מספק, דין זה נלמד מאשם תלוי בגמ’ מס’ נזיר כט ע”א.

***

קרא פחות

לכבוד מו”ר הרה”ג רב סילבר שליט”א אחדשה”ט יש לי כמה הערות ואשמח בתשובה. אבקש סליחה עבור הטירחא אבל תורה היא וללמוד אני צריך.א) זבחים מ”ג ע”א, אמר עולא קומץ פיגול שהעלו על גבי המזבח פקע פיגולו ממנו אם אחרים מביא לידי ...קרא עוד

לכבוד מו”ר הרה”ג רב סילבר שליט”א אחדשה”ט

יש לי כמה הערות ואשמח בתשובה.

אבקש סליחה עבור הטירחא אבל תורה היא וללמוד אני צריך.

א) זבחים מ”ג ע”א, אמר עולא קומץ פיגול שהעלו על גבי המזבח פקע פיגולו ממנו אם אחרים מביא לידי פיגול הוא עצמו לא כל שכן כו’, מאי קא משמע לן אי דאין חייבין עליו משום פיגול תנינא אלו דברים שאין חייבין עליהם משום פיגול הקומץ “והקטרת והלבונה ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים והדם”, יש להעיר מדוע האריך הגמרא להביא כל המשנה.

ומאחר שהאריך כ”כ יש להעיר מדוע לא כתב גם “והנסכין הבאין בפני עצמן” [וי”ל] וצ”ע.

ב) נ”ג ע”א, וחומר בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה כו’, לכאורה קשה מאוד לעשות כן במציאות וצ”ע.

ועיין שיטה מקובצת שהביא גירסא אחרת.

אשמח בביאור כוונת הגמרא בזה.

ג) נ”ד ע”א, ת”ש דתני לוי כו’ ומביא סיד וקוניא וזפת כו’, ומביא זפת וקוניא וממחה ושופך וזהו קרן כו’, יש לדקדק, א) מדוע אצל היסוד הקדים קוניא לזפת ואצל הקרן הקדים זפת לקוניא?

ב) מדוע לא הזכיר סיד אצל הקרן.

ועיין הגהות הגר”א שהגיה דתיבת זפת נמחק וצ”ל גפסיס.

אשמח בביאור כוונתו.

ד) נ”ה ע”א, לכהנים “לנשיהם” ולבניהם כו’, פירש”י ולנשיהם כדכתיב ואת חזה התנופה וגו’ אתה ובניך ובנותיך.

 לכאורה צ”ע, איך ילפינן נשיהם של הכהנים מקרא של בנותיהם.

 אשמח בביאור בזה.

החותם בכבוד רב.

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

שלו’ רב וכט”ס

באופן כללי בחלק מן הדקדוקים מן הסוג של מעכת”ר, חלק מהם בודאי כדאי לבדוק בדקדוקי סופרים וכדומה ממאספי הנוסחאות, כי ביודעי ובמכירי שבהרבה דברים מסגנון זה לא דקדקו כלל המעתיקים בדורות הקדמונים, והיה יכול להיות כתוב כך באותה מידה שיכול להיות כתוב אחרת לפי רצון המעתיקים.

על שאלה א.

אם נימא שדפוס וילנא כמו שהוא בדיוק, כך יצא מתחת ידיהם של רבינא ורב אשי בקטע זה, יש לומר דלפלוגתא לא נחית, כל מה שאינו נוגע לענין זה.

ועוד י”ל לפי הגי’ דגרסי’ מנחת נסכים במשנה [עי’ ברש”י ותוס’ ודק”ס] א”כ סגי בזה בלא כל האריכות של המחלוקת דנקיט עיקר הענין כבר, ולפי מאן דל”ג במשנה ע”כ שבשתא נפל כאן בהבאת המשנה בלשון הגמ’ וא”כ כמו שתיקן במשנה למחוק כך יתקן גם כאן למחוק ואולי גם להגיה ד”ז.

על שאלה ב.

לא הבנתי מה קשה לו, הרי מדובר בכהנים שיש להם אומנות וזריזות והם לומדים ומאמנים עצמם הרבה קודם שמתחילין עבודתן, והרי הלהטוטנים של זמנינו עושים פעולות סבוכות הרבה יותר מפעולה זו.

והכונה שמושך את הדם שעל אצבעו השניה [היינו סתם אצבע הסמוכה לגודל] ע”י ב’ אצבעות הללו שהם מושכים את הדם שעל אצבעו השניה.

וכתב אלי שוב: לא הבנתי איך שהזרת מסייע להאצבע.

וכתבתי לו: אולי תעשה נסיון באצבעות של מעכת”ר אם יש אפשרות בדוחק “לגרד” את האצבע ע”י הזרת, וזה פחות או יותר מה שעשו במקדש שהיו מושכין את הדם מע”ג האצב

על שאלה ג.

ראה נוסחאות הכת”י הישרות בדקדוקי סופרים עמ’ מט [אותיות ב’ וג’], ותמצא שרק בסדר קדשים המשובש יש שיבושי כאלו בד”כ, שהנוסחא הנדפסת מהם אינה מוגהת כל הצורך, ונוסחת כתה”י עדיפא.

ומה שהקשה במש”כ ועיין הגהות הגר”א וכו’.

אפשר שהגיה ע”פ נ”א או ע”פ מקבילות במדרשי חז”ל.

על שאלה ד.

ראה דברי אליהו עמ”ס יבמות עמ’ רצא, ותורת זאב (צציק) עמ’ קנה שנתקשו בזה.

ובאמת תמוה שמלבד שהלימוד עצמו אינו ברור הרי מלבד זה במקומות אחרים מבואר שהלימוד הוא מדרשא אחרינא, עיין במקורות הנ”ל, ואולי יש מקום קצת לתקן ברש”י שיהיה קרי על תיבת לבניהן במשנה ואילו נשותיהן לא איירי בהו, אבל צריך להתיישב בזה וכן ברש”י דיבמות המובא שם.

בכבוד רב

***

קרא פחות

שאלה לכבוד הרה”ג הרב עקיבא שליט”א שלום וברכה זבחים ס”ד ע”ב. א. ערפה – פירש”י גובה הראש כו’, יש לדקדק מדוע לא פירש כן לעיל אצל חטאת העוף, ועוד יש לדקדק מדוע פירש ערפה אחר שפירש ומבדיל, שלא כסדר המשנה.ב. רד”ה פסול ...קרא עוד

שאלה

לכבוד הרה”ג הרב עקיבא שליט”א

שלום וברכה

זבחים ס”ד ע”ב.

א.

ערפה – פירש”י גובה הראש כו’, יש לדקדק מדוע לא פירש כן לעיל אצל חטאת העוף, ועוד יש לדקדק מדוע פירש ערפה אחר שפירש ומבדיל, שלא כסדר המשנה.

ב.

רד”ה פסול – דכל שינוי שהוא לפני עבודות הדם פסולות “ובגמרא מפרש טעמא”, לא מצאתי בגמרא לפנינו.

אשמח בביאור כוונתו.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד

***

תשובה

שלום רב

שני קושיותיך קשות וצריכות עיון, בפרט קושיא האחרונה שהיא בעצם תמיהת התוס’ למה יהיה פסול, וא”כ כבר התוס’ לא ידעו מגמרא מפורשת כזו, ודרך רש”י דקאמר בגמ’ מפרש טעמא בד”כ על דברים מפורשים בגמ’ עכ”פ לפי פירושו, ועיין בספר ציונים והערות מה שהקשה כבר כן (מצורף במכתב).

***

קרא פחות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א שלום וברכה זבחים כה.  רש”י ד”ה דהואיל – כולה שמעתי’ במנחות.  ויש לעיין מה רוצה רש”י בזה. ועוד יש להעיר אם הכוונה שכולה שמעתתא במנחות או כולה שמעתי במנחות.   ועיין רש”י ב: ד”ה ונדבה- בסו”ד – (מפי השמועה במנחות עד ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א שלום וברכה

זבחים כה.

 רש”י ד”ה דהואיל – כולה שמעתי’ במנחות.

 ויש לעיין מה רוצה רש”י בזה.

ועוד יש להעיר אם הכוונה שכולה שמעתתא במנחות או כולה שמעתי במנחות.

 

ועיין רש”י ב: ד”ה ונדבה- בסו”ד – (מפי השמועה במנחות עד כאן), וגם שם צריך עיון בכוונת רש”י.

ועוד יש להעיר מדוע דברי רש”י בסוגריים ומה כוונתו במש”כ “עד כאן”.

ועיין רש”י ט: ד”ה שחיטה – כ”ך שמעת”י במנחו”ת, וצ”ע בכל זה.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

כוונתו “שמעתיה” – ששמע פירושה כבר כשלמד מרבו מנחות ומי שהסגיר את דברי רש”י בסוף זה המדפיסים ולא רש”י עצמו ומה שכתב עד כאן הכונה שעד כאן הוא מפי השמועה ששמע במנחות.

***

קרא פחות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א שלום וברכה זבחים ל”א ע”א, אמר רבי ינאי חישב שיאכלוהו כלבים למחר פיגול דכתיב (מלכים ב ט, י) ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל כו’, עיין הגהות יעב”ץ {וז”ל היעב”ץ, שיאכלוהו כלבים פיגול דכתיב ואת ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א שלום וברכה

זבחים ל”א ע”א, אמר רבי ינאי חישב שיאכלוהו כלבים למחר פיגול דכתיב (מלכים ב ט, י) ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל כו’, עיין הגהות יעב”ץ {וז”ל היעב”ץ, שיאכלוהו כלבים פיגול דכתיב ואת איזבל וכו’, כפי שכתוב כאן בספרנו אין זה כתוב בשום מקום במלכים [והמ”מ נרשם בטעות], וצ”ל כך, הכלבים יאכלו את איזבל בחלק יזרעאל, והוא קרא קמא [מלכים א, כא, כג] עכ”ל היעב”ץ.

} (מהדורת זכר חנוך) ולא הבנתי כוונתו אבל מתוך דבריו יש להקשות מדוע לא הביא הגמרא קרא דמלכים א, כא, כג – הכלבים יאכלו את איזבל כו’ וצ”ע.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

וכתבתי לו: לא הבנתי קושיית מעלתו דבאמת הרב מתקן לגרוס כך.

וכתב אלי: התוספות בכ”מ העתיק קרא כמו שנמצא לפנינו וא”כ ק’.

וכתבתי לו: אולי היעב”ץ סובר להגי’ גם התוס’ או דיתרץ היעב”ץ התוס’ העתיקו מס’ שהיה לפניהם ולא היה מוגה כל הצורך ויל”ע.

***

קרא פחות

לכבוד הרב עקיבא שליט”א שלום וברכה א) במתני’ שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהן “כשרין” לשם נמוך מהן “פסולין” כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים “פסולין” קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים “כשרין” הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים “כשרין” ...קרא עוד

לכבוד הרב עקיבא שליט”א שלום וברכה

א) במתני’ שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהן “כשרין” לשם נמוך מהן “פסולין” כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים “פסולין” קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים “כשרין” הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים “כשרין” שלמים ששחטן לשם בכור ולשם מעשר “פסולין”.

יש לדקדק מדוע בתחילה הקדים שמעון אחי עזריה דין כשרין קודם דין פסולין ואח”כ כשאמר כיצד כו’ הקדים ציור של פסולין לציור של כשרין ולבסוף חזר ואמר ציור של כשרין קודם ציור של פסולין.

וצ”ע בזה.

ב) רש”י ד”ה הנשחטין לשם פסח – כל שאר זבחים שנזבחו בי”ד בניסן לשם פסח או שנזבחו לשם חטאת בכל זמן פסולין כי היכי דאינהו פסולין לשם אחרים “ובגמרא יליף טעמא דאחרים לשם פסח בברייתא.

” ויש לעיין מ”ט דאחרים לשם חטאת.

וצ”ע.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

שלו’ רב

א.

עיין ברפ”ק דברכות ב ע”א דכיון דקאי במילתא דשחרית מפרש מילי דשחרית והדר וכו’.

ב.

נקט להא והוא הדין להא ורישא דמתני’ נקט, ועי’ תוי”ט, ומיהו אפשר דכוונת רש”י דבפסח מפורש הטעם בגמ’ יותר, והסיבה לדבר זה משום דאשמעינן מחלוקת ר”א ור”י בגמ’ עי”ש.

בכבוד רב

ובברכה”ת

ובהצלחה במסכתא חדתא

עקיבא משה

***

קרא פחות

לכבוד מו”ר הרב עקיבא שליט”א זבחים ד. איכא למיפרך מה לשינוי קודש שכן פסולה בגופה כו’ ואע”ג דתרתי לאו דוקא תרתי מיהא דוקא מאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו מחשבה בעלמא שינוי קודש נמי מחשבה בעלמא הוא אלא כיון דאחשבה ...קרא עוד

לכבוד מו”ר הרב עקיבא שליט”א

זבחים ד.

איכא למיפרך מה לשינוי קודש שכן פסולה בגופה כו’

ואע”ג דתרתי לאו דוקא תרתי מיהא דוקא מאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו מחשבה בעלמא שינוי קודש נמי מחשבה בעלמא הוא אלא כיון דאחשבה פסלה ה”נ כיון דאחשבה פסלה כו’

מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר?

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

שלו’ רב

שמא מש”כ ואע”ג וכו’ הוא מאמורא אחר, ואפשר דמעיקרא לא סבר שיש הכרח בשני הטעמים האחרים, ורק אמר כן לרווחא דמילתא.

בכבוד רב וכט”ס

עקיבא משה

***

קרא פחות

שאלה בע”ה בסוכה דף ב ע”ב, דלדעת החולקים על רב זירא הסכך לא עשוי לצל ולכאורה צריך להבין אם כן למה לשיטות החולקות, סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה הרי הסכך לא נועד לצל.תודה רבה *** תשובה יום ששי כ”ו תשרי ע”ז שלום וברכה הנה זה ברור דלכו”ע ...קרא עוד

שאלה

בע”ה

בסוכה דף ב ע”ב, דלדעת החולקים על רב זירא הסכך לא עשוי לצל ולכאורה צריך להבין אם כן למה לשיטות החולקות, סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה הרי הסכך לא נועד לצל.

תודה רבה

***

תשובה

יום ששי כ”ו תשרי ע”ז

שלום וברכה

הנה זה ברור דלכו”ע הצל של הסוכה הוא מה שעושה אותו סוכה, כמ”ש רש”י ברפ”ק דסוכה (דף ב’ א’) שע”ש הסכך קרויה סוכה, ויעוי’ בהר”ן על הרי”ף ריש סוכה (דף א’ א’ מדה”ר) וז”ל, ושחמתה מרובה מצלתה.

כתב רש”י ז”ל המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו ולא רצה לומר שהסכך המועט יהא בטל לגמרי ברוב המגולה ויהא כאילו אין שם סכך כלל וכמו שראיתי מי שכתב כן דהא אמרינן לקמן בפרק הישן [דף כב ב] דמתני’ בחמתה דלמטה קאמר אבל [אם] למעלה המסוכך והמגולה כי הדדי נינהו כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת וכיון דכי הדדי נינהו אין כאן מועט שיבטל לגבי המרובה אלא מצלתה דלמטה קאמר שהיא בטלה לגבי חמתה שהיא מרובה הימנה דאע”ג דרבי יהודה לא בעי שיהא הסכך מיצל תחתיו כיון שהוא מכשירו למעלה מעשרים אמה כדמוכחא בגמרא וסיפא דמתני’ דברי הכל היא אפ”ה בעי מיהא שיהא מיצל וכל שחמתו מרובה מצלתו אין כאן צל וכן נ”ל פי’ לפי’ של רש”י ז”ל עכ”ל הר”ן.

וכתב בשפת אמת סוכה שם וז”ל, ונראה לע”ד דהא כיון דלא קי”ל כר”ז משום דההיא לימות המשיח הוא דכתי’ ופי’ רש”י ז”ל אבל סוכת מצוה אינה לצל א”כ אין מובן לכאורה מ”ש רש”י דע”ש הסכך קרוי’ סוכה דממ”נ אם צריך להיות סוכך ומגין א”כ עשוי’ לצל, אמנם פשוט נראה דמאחר שהוא דבר שמציל אף שאין בו צורך דיש צל בל”ז מ”מ שפיר נקרא סכך כיון שהיא דבר המציל, וממילא מיושב דאם אין בסכך הכשר כשיעור אינו קרוי סכך שהרי הסכך הזה אינו מציל כלל שעדיין יש חמה לבטל הצל ואינו מציל ושוב ממילא אינו סכך כלל, וזה נראה ג”כ לע”ד כוונת רש”י ז”ל מ”ש בהא דר”ז דל דפנות ליכא צל סוכה שהחמה באה מתחתי’ ונמצא שמה בטל ע”ש, דלכאורה קשה הא די”ל חמתה מחמת דפנות אינו פוסל וכשאין הדפנות מגיעות לסכך כשר ג”כ, אמנם נראה דהא דכשר חמתה מחמת דפנות הוא מה”ט גופי’ דכל הפסול בחמתה מרובה הוא משום שאין קרוי סכך כיון שאינו מיציל אבל באופן שאם הי’ דופן טוב הי’ מיציל שפיר נקרא סכך, דאע”ג דהשתא חמה מרובה מאי בכך דלא הקפידה תורה רק שיהי’ דבר המיציל כנ”ל, וא”כ ממילא בלמעלה מעשרים שפיר אינו קרוי סכך כיון שאינו מיציל אם לא הי’ דופן ובדאיכא דפנות נמי פסול מטעם שאין צורך לצל הסכך לר”ז דבעי שיהי’ צורך בהצל, ושפיר כ’ רש”י שכשחמה באה מתחתי’ פסול משום שאינו קרוי סכך כנ”ל, אך מדברי הריטב”א למדתי דעיקר הטעם הוא משום דסכך שהוא תוך עשרים גם בלי דפנות מועיל להיות צל להיושב תחתיו אבל למעלה מכ’ בלי דפנות ליכא צל כלל נמצא דכל הצל היא רק מן הדפנות עכ”ל.

ובפני יהושע שם ע”ב הקשה כעין קו’ שכתבתם, וז”ל, בפרש”י בד”ה לימות המשיח כו’ אבל סוכת מצוה אינה לצל עכ”ל.

משמע לכאורה דלהנך אמוראי לית להו דר’ זירא לא בעי סוכה העשוי לצל.

וקשיא לי טובא היאך אפשר לומר כן והא בכולה מכילתין משמע דלכו”ע בעינן סוכה העשוי לצל כדאמרינן לקמן (דף ח’ ע”ב) בסוכת גנב”ך ורקב”ש דקתני והוא שתהא מסוככת כהלכתה והיינו לצל סוכה כדמפרש התם, וכן בסוגיא דחבילי עצים וחבילי קש [לקמן י”ב ע”א] דפסלינן משום תעשה ולא מן העשוי והיינו שעשוי בפסול ומאי פסולייהו אי לאו משום שלא נעשה לשום צל.

לכך נראה דודאי לכו”ע פשטא דלשון סוכה היינו לענין סכך דהיינו לשם צל להגין ולסכך, אלא דרבי זירא דריש מייתורא דקרא דוסוכה תהיה לצל יומם דכל סוכה שאין צריכה לצל הסכך אלא שצלתה מרובה מחמת הדפנות לא מיקריא סוכה כלל דאין לשון סוכה אלא היכא שצריכה לצל הסכך, משא”כ הנך אמוראי דמוקי לה לימות המשיח סברי דלא קפדינן בהכי אלא אף על גב דבלא”ה צלתה מרובה לא איכפת לן ובלבד שהסיכוך עשוי ג”כ לצל.

כן נראה לי נכון, אלא דמדקדוק לשון רש”י לא משמע כן דא”כ לא היה צריך לפרש לעיל במתני’ (בצילתה מרובה מחמתה) [בחמתה מרובה מצילתה] דפסולה (דע”כ) [דע”ש] הסכך קרוי סוכה, דבפשיטות הוה מצי לפרש דעל שם הצל נקרא סוכה וכמ”ש שם, ויש ליישב ועדיין צ”ע ודו”ק עכ”ל.

ובקיצור כונתו דע”כ צ”ל דכו”ע מודו דסוכה צריכה להיות עשויה לצל, אלא דרבי זירא דריש מיתורא דקרא דוסוכה תהיה לצל יומם, דכל סוכה שאין צריכה להיות לצל הסכך, שצלתה מרובה מחמת הדפנות, לא מיקריא סוכה כלל, דאין לשון סוכה אלא היכא דצריכה לצל הסכך, ועי’ חכמת שלמה על השו”ע סי’ תרל”ג.

וראה עוד מה שכתב בשו”ת שבט הלוי (חלק י סימן צז) בתוך דבריו וז”ל, וכזה יראה דעת רש”י בשמעתין ד”ה לימות המשיח, אותם סוכות יהיו לצל לעונג ולמסתר אבל סוכת מצוה אינה לצל, דבפשוטו צ”ע הלא כל מכילתן מפורש דבעינן צל סוכה, וע”כ כנ”ל דלדידן דלית לן דר’ זירא מספיק בסכך הראוי לצל משא”כ לר’ זירא דבעינן צל ממש.

ע”ש בכל הדברים, ועי’ עוד בשו”ת הנ”ל ח”ג סי’ ע”ח וח”י סי’ צ”ו סק”ו ובקובץ אדרת אליהו עמ’ ת”ח במאמרו של הרב רוזנטל, קובץ יד הרש”ז ב’ תש”ן עמ’ נ”ח.

בכבוד רב

ושבת שלום

***

קרא פחות

‏‏שאלה בפרק אלו טריפות מביאה את הטריפות בבהמה ובתוכם גם דרוסת הגס בעוף הגם שזה מדובר על עופות והשאלה למה זה נכנס בתוך משנה של טריפות של בהמה בפרט שיש מהשנה נפרדת ומפורשת על טריפות של עופות יתכן והתשובה כיון שדיברנו ...קרא עוד

‏‏שאלה

בפרק אלו טריפות מביאה את הטריפות בבהמה ובתוכם גם דרוסת הגס בעוף הגם שזה מדובר על עופות והשאלה למה זה נכנס בתוך משנה של טריפות של בהמה בפרט שיש מהשנה נפרדת ומפורשת על טריפות של עופות יתכן והתשובה כיון שדיברנו על דריסה הביאה המשנה גם את זה.

ישר כח על המענה המעולה

יוסף חיים בלוך

***

תשובה

יום שלישי ב’ תשרי תשע”ז

שלום וברכה

כתבו בתוס’ חולין מ”ב א’ וז”ל, דרוסת הנץ – גבי טרפות עוף הוא שייך למיתני אלא משום רבי יהודה תנא ליה הכא.

וכונתם דת”ק גופיה לא נחית לעוף כלל, אלא אגב שהתחיל ת”ק לבאר הדינים בא ר”י לבאר עוד [ומילתיה דת”ק הוא דקא מפרש], ומכיון שר”י הזכיר גם עוף הביאו את כל דברי ר”י בלא להפסיק דבריו.

והמהר”ם מלובלין כתב ע”ד התוס’ וז”ל, אלא משום ר”י תנא ליה הכא.

ר”ל משום דכולא מלתיה דר”י היא ור”י איירי בתחלת דבריו בדרוסת בהמה דשייך למיתני הכא ואגב זה נקט נמי סוף דבריו דאיירי בעוף עכ”ל.

ויתכן עוד לומר כמו שתירצת, דמכיון שדברה המשנה על דרוסה בבהמה דברה ג”כ על דרוסה בעוף, והטעם שלא עירבה המשנה שאר דברים לעוף ובהמה יחד כמו נקובת הושט שהזכירה המשנה לשניהם יחד, הוא משום שבזה יש חילוק בין המינים, והחילוק כאן הוא בצורת הטריפה דהיינו איך נעשה הטריפה, ולא בדברים על מהות הטריפה מה נעשה בפועל, ועוד יש להוסיף דמכיון שיש חילוק בין הבהמות עצמם נחית התנא לבאר כל החילוקים וגם החילוקים בעוף.

***

קרא פחות

שאלה לכבוד הרב הגאון רב עקיבא שליט”א שלום וברכה הערה קצרה ברש”י עבודה זרה לא.ת”ר בראשונה היו אומרים יין של עין כושי אסור מפני בירת סריקא ושל ברקתא אסור מפני כפר פרשאי ושל זגדור אסור מפני כפר שלים. וכתב רש”י, עין ...קרא עוד

שאלה

לכבוד הרב הגאון רב עקיבא שליט”א

שלום וברכה

הערה קצרה ברש”י עבודה זרה לא.

ת”ר בראשונה היו אומרים יין של עין כושי אסור מפני בירת סריקא ושל ברקתא אסור מפני כפר פרשאי ושל זגדור אסור מפני כפר שלים.

וכתב רש”י, עין כושי.

מקום כותים: בירת סריקא.

עובדי כוכבים הן וסמוכין לעין כוש: ברקתא.

עיר של כותים: כפר פרשאי.

עובדי כוכבים: וזגדור.

כותים: עכ”ל.

יש להעיר, חדא, מדוע שינה רש”י בלשונו ומתחילה כתב מקום כותים ואח”כ עיר של כותים ואח”כ כותים סתם.

ועוד, מאחר שהאריך כ”כ מדוע לא כתב גם אצל כפר שלים – עובדי כוכבים.

וצ”ע בזה.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

שלו’ רב

על הקושיא הראשונה – הנה עין הוא מעיין, ולכן יתכן שלא היתה עיר מיושבת אלא רק מעיין שהיו סביבו דיורין.

ולכן לא החליט רש”י מעצמו שהוא עיר.

משא”כ ברקתא הוא שם עיר.

על הקושיא השניה – מצינו בעלמא שאפשר להאריך שני פעמים ולא שלשה דאטו תנא כי רוכלא לימני וליזיל, שפעם אחת לא סגי להשמיענו שכך הוא בכולם, אבל אחרי שני פעמים כבר שמענו שכך הוא בכולם, ואז כבר אין צורך לכתוב פעם שלישית.

בכבוד רב וכט”ס

***

קרא פחות

שאלה לכבוד הרב סילבר שליטא שלום וברכה יש לי כמה הערות על מסכת עבודה זרה ואשמח בתשובה, אבקש סליחה עבור הטירחא אבל תורה היא וללמוד אני צריך וכו’.א) דף סד: רש”י ד”ה הרי הוא כעובד כוכבים דכיון דלא מל חשוד הוא ...קרא עוד

שאלה

לכבוד הרב סילבר שליטא

שלום וברכה

יש לי כמה הערות על מסכת עבודה זרה ואשמח בתשובה, אבקש סליחה עבור הטירחא אבל תורה היא וללמוד אני צריך וכו’.

א) דף סד: רש”י ד”ה הרי הוא כעובד כוכבים דכיון דלא מל חשוד הוא לכל התורה.

וקשה, הרי מבואר בגמרא שקיבל עליו לקיים כל המצות חוץ מאכילת נבילות וא”כ מהיכא תיתי שלא מל.

ועוד קשה מדוע נקט מילה דוקא.

וצריך עיון.

ב) דף סה.

אזל אשכחיה דיתיב כו’ וקיימן זונות ערומות קמיה כו’

לכאורה צריך לומר שרבא ובר שישך יצאו מן המרחץ כדי לדבר, דאם לא כן תמוה שהרי יש איסור הסתכלות (אולם לא משמע כן מלשון הגמרא) וצריך עיון מדוע לא העירו המפרשים בזה.

ג) דף סה.

רש”י ד”ה של אותו הדרך – אפילו הוא מהלך ג’ ימים.

ויש לעיין מדוע כתב רש”י ג’ ימים דוקא, הרי בפשטות אין שיעור לזה והול”ל כמה ימים.

וצריך עיון קצת.

ד) דף סה: רש”י ד”ה מתני’ ידיחם – במים, ואם היו מבוקעות אסורות.

ויש להעיר מה כוונת רש”י במש”כ במים.

ומה בא לאפוקי.

וביותר קשה מה כוונתו במה שסיים ואם היו כו’ מדוע העתיק לשון מתניתין.

וצריך עיון בזה.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

לכבוד מע”כ שליט”א

שלו’ רב

אבוא בזה על מכתבך אחת לאחת בזה אחר זה וכדלהלן:

א) דף סד: רש”י ד”ה הרי הוא כעובד כוכבים דכיון דלא מל חשוד הוא לכל התורה.

וקשה, הרי מבואר בגמרא שקיבל עליו לקיים כל המצות חוץ מאכילת נבילות וא”כ מהיכא תיתי שלא מל.

ועוד קשה מדוע נקט מילה דוקא.

וצריך עיון.

תשובה: קודם כל שבקיה דדחיק הוא וע”כ צ”ל דכל לאו דוקא ואין למדין מן הכללות, וכן דחוק דברי הר”ן שהעתיק פרש”י וע”כ צריך להעמיד בזה.

ועיין שו”ת אמרי יושר להגר”מ אריק ח”ב סי’ ק”ל.

והריני להביא עוד בזה מ”ש בספר ברכת שי, אע”פ שלא דקדקתי אחר דבריו וז”ל, ורש”י ד”ה הריהו כעובד כוכבים פירש דכיון דלא מל חשוד הוא וכו’ ובפשטות קאי אכולהו תנאי דרישא ואף אאחרים וקשה הא לדידהו קיבל ע”ע כל מצוות האמורות בתורה ומילה יש בה אף צד כרת ואמאי לא מל ומזה הי’ נראה דס”ל דהא דקתני הכא שקיבל ע”ע כל מצוות ר”ל כל מצוות לא תעשה אבל לא מצוות עשה ושו”ר שכ”כ מרן החז”א בסימן ס”ה אכן בתורת חיים וביד אפרים סל”ט ובביאוה”ל ס”ס ד”ש הנ”ל מבואר דהי’ פשוט להם ל”כ עכ”ל.

ב) דף סה.

אזל אשכחיה דיתיב כו’ וקיימן זונות ערומות קמיה כו’, לכאורה צריך לומר שרבא ובר שישך יצאו מן המרחץ כדי לדבר, דאם לא כן תמוה שהרי יש איסור הסתכלות (אולם לא משמע כן מלשון הגמרא) וצריך עיון מדוע לא העירו המפרשים בזה.

תשובה: צ”ל שהם היו לצדדין והוא היסב את פניו.

וראיתי שבגוך הקושי המונח כאן הרגיש ר”י ענבל במאמרו [וקיצור ממנו נדפס בהמעיין 215 ודבר זה לא ראיתי בקיצור שם], אם כי מאמר הזה נכתב במיוחד לקרב התועים ולא לדידן.

ג) דף סה.

רש”י ד”ה של אותו הדרך – אפילו הוא מהלך ג’ ימים.

ויש לעיין מדוע כתב רש”י ג’ ימים דוקא, הרי בפשטות אין שיעור לזה והול”ל כמה ימים.

וצריך עיון קצת.

תשובה: במשפט הלשון כל ג’ הוא לשון ריבוי שכולל כל הריבוי כמו שכתב הגר”א על קדוש קדוש קדוש.

ובאופן אחר ראיתי בס’ ביני עמודי [אהבת שלו’] וז”ל, הא דנקט רש”י ג’ ימים נראה כי אין דרך חמר להתרחק יותר ממהלך ג’ ימים כדמוכח מהא דעונת חמרים היא אחת בשבוע [כתובות סא], ואם הולך יותר מג’ ימים חזרתו היא ג”כ יותר מג’ ימים ובשבת אי אפשר לילך, נמצא שנעדר מביתו יותר מז’ ימים ובשטמ”ק [ב”מ ע”ט ב’ ד”ה מכאן] כ’ רבנו יהונתן שמוליך רק מזונות דרך ההליכה ולא לדרך חזרה ע”כ משם.

ד) דף סה: רש”י ד”ה מתני’ ידיחם – במים, ואם היו מבוקעות אסורות.

ויש להעיר מה כוונת רש”י במש”כ במים.

ומה בא לאפוקי.

וביותר קשה מה כוונתו במה שסיים ואם היו כו’ מדוע העתיק לשון מתניתין.

וצריך עיון בזה.

תשובה: אפשר דבא למימר שיש משקין שלא יועילו להדחה, ולא עיינתי כעת בפרטי הדין.

בשאלתך השניה על דברי רש”י אפשר שבא לאפוקי מגירסא אחרת כמצוי בדברי הראשונים ובפרט בפירוש המיוחס לרש”י על בראשית רבה כנודע, אם כי לשעה לא ראיתי גירסא אחרת בזו.

בהצלחה רבה וכט”ס

‏***

קרא פחות

שאלה רב לומד שדניאל גזר. איך יתכן שדניאל בפרק א היה רק ילד ולמה יחשב שאז גזר גזירה על הציבור.תודה על התשובה.רמי פלר *** תשובה בע”ה ו’ אדר תשע”ח שלום רב כנראה שבימים הקדמונים היו ילדים שחכמתם היתה גדולה, ועד הדורות האחרונים היו צעירים שחיבורים שחברו ...קרא עוד

שאלה

רב לומד שדניאל גזר.

איך יתכן שדניאל בפרק א היה רק ילד ולמה יחשב שאז גזר גזירה על הציבור.

תודה על התשובה.

רמי פלר

***

תשובה

בע”ה ו’ אדר תשע”ח

שלום רב

כנראה שבימים הקדמונים היו ילדים שחכמתם היתה גדולה, ועד הדורות האחרונים היו צעירים שחיבורים שחברו בצעירותם שינו פני העולם, כמו ביהגר”א שנכתב בצעירות וכן הש”ך ועוד, וכנראה שבדורות הראשונים היו יותר צעירים שבאו למעלות גבוהות, וגם כן בדורות הראשונים ידעו לחלוק התייחסות לצעירים ע”פ חכמתם ולא היו חולקים התייחסות לפי סיבות החיצוניות בדוקא כבדורות האחרונים, מאחר ואז היו ג”כ יותר חכמים להכיר אדם ע”פ חכמתו, משא”כ בדורות האחרונים שקשה להכיר אדם ע”פ חכמתו, לכן בדורות האחרונים לפעמים תולים ההתייחסות בד”כ בסיבות חיצוניות למיניהם.

וגם מצינו מלכי יהודה שהיו קטנים מאוד בזמן מלכותם.

ומ”מ מש”כ [דניאל א, ד] ילדים, אינו בא לומר דוקא ילדים קטנים, אלא לאפוקי זקנים שאינם ראויים לעמוד בהיכל מלך, עיין בספר הנקרא “מדרש חדש” מה שהוא מחז”ל לפרש פסוק זה מ”ט לא מועיל שיביאו זקנים אלא דוקא צעירים, ויש להוסיף עוד שאפילו מלך קטן אין כבודו בילדים קטנים שיעמדו לפניו לשרתו ולישא פניו, כ”ש נבוכדנצר שהיה מושל בכפה, מסתמא הילדים שהביאו לפניו הכונה שהיו בחורים, ובמשנה בסוכה איתא וארבעה ילדים מפרחי כהונה.

וצא ולמד שכבר ניבא הקב”ה ליחזקאל והיו שלשת האנשים נח דניאל ואיוב וגו’ ומבואר דכבר בזמן נבואת יחזקאל היה דניאל בתורת איש דהיינו שהגיע לגיל גדלות, וגם שכבר בזמנו היה נחשב כצדיק הדורות, כמבואר במפרשים על פסוק זה שלכן נאמרה נבואה זו על ג’ אנשים אלו.

בכבוד רב וכט”ס

***

קרא פחות

‏שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א אחדשה”ט בע”ז דף ח ע”ב מבואר שהרומאים ניצחו את היונים יחד עם ישראל, ובדף ט ע”א מבואר שאז נסתיימה מלכות יון על ישראל והחלה מלכות חשמונאי. א”כ קשה מתי היה הנס של רבים ביד מעטים ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א אחדשה”ט

בע”ז דף ח ע”ב מבואר שהרומאים ניצחו את היונים יחד עם ישראל, ובדף ט ע”א מבואר שאז נסתיימה מלכות יון על ישראל והחלה מלכות חשמונאי.

א”כ קשה מתי היה הנס של רבים ביד מעטים וכו’, הרי נלחמו בהדי רומאי.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

כמדומה שהיו בזה שלבים שלבים ועיקר הניצחון של קיום התוה”ק ע”י ביטול גזירת היונים היה ע”י ישראל ויעוי’ ביוסיפון.

אח”כ כתב אלי השואל הנ”ל: ייש”כ גדול, וחכ”א שליט”א הראני שהתוס’ רי”ד הרגיש בזה, ע”ש.

***

קרא פחות

שאלה לכבוד הרב עקיבא שליט”א שלום רב א) כח: רש”י ד”ה גובתא דקניא – הרי מאה שנה. לא הבנתי כוונת רש”י במש”כ הרי.ב) כט. עשרה דברים מחזירים את החולה כו’, ושחלים ותגלחת ומרחץ וגבינה כו’. יש לדקדק מדוע הפסיק הגמרא בין המאכלים.ג) ...קרא עוד

שאלה

לכבוד הרב עקיבא שליט”א

שלום רב

א) כח: רש”י ד”ה גובתא דקניא – הרי מאה שנה.

לא הבנתי כוונת רש”י במש”כ הרי.

ב) כט.

עשרה דברים מחזירים את החולה כו’, ושחלים ותגלחת ומרחץ וגבינה כו’.

יש לדקדק מדוע הפסיק הגמרא בין המאכלים.

ג) רש”י ד”ה אפר מקלה, יש לעיין מדוע רק כאן האריך רש”י לבאר מה זה אפר מקלה וצ”ע.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

שלו’ רב

א.

‘שנתלש הרי מאה שנה’, לשון זה בדברי הראשונים הכוונה שנתלש קודם מאה שנה.

ב.

יתכן שהוא לפי סדר חומר הדברים, ומה שקשה יותר לחולה נקט ליה ברישא.

ג.

אגב שקצרה הגמ’ ולא פירשה דבריה אלא רק אמרה אפר מקלה, ואגב שהוצרך לפרש מה כוונתה בכלל, כבר פירש מה הוא אפר מקלה.

בהצלחה רבה וכט”ס

***

קרא פחות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א שלום וברכה א) רש”י עבודה זרה ו. ד”ה ולפני עור, בא”ד ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידיך שהרי עתידין הן ליתן את הדין כו’, לא הבנתי הגדר בזה. מצד אחד התירן, ומ”מ ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א שלום וברכה

א) רש”י עבודה זרה ו.

ד”ה ולפני עור, בא”ד ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידיך שהרי עתידין הן ליתן את הדין כו’, לא הבנתי הגדר בזה.

מצד אחד התירן, ומ”מ עתידין ליתן את הדין וצ”ע.

ב) רש”י ו: ד”ה דקיימא בתרי עברי נהרא – עכו”ם מצד זה וישראל מצד זה כו’, לכאורה קשה מדוע פירש”י רק הציור של אבר מן החי לבני נח וצ”ע.

ג) תוספות ו: ד”ה מנין – מומר לעבודת כוכבים, בא”ד דכישראל גמור חשבינן ליה כו’, האם יש לדייק מלשון התוספות שמומר לא הוי ישראל גמור רק כישראל גמור?

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

א.

מבואר בגמ’ ב”ק לח ע”א דכל מה שהתירן לא הי’ אלא לאבד מהם שכרן ואין הכונה כלל שהתירן ממש והוא לשון מושאל.

ב.

יתכן שהיה לו עדיף למנקט מילתא שהוא דבר המצוי שאם לא יתן לו לא יהיה לו משא”כ יין הרגילות הוא שגם אם לא יתן לו יהיה לו.

ואע”פ שאי”ז מוכרח מ”מ נקט בהוה הדיוק אינו נכון אם כי י”א שיש חילוקי דינים מה”ת בין מומר לישראל [אח”כ הראני הנ”ל לשו”ת דבר יהושע (אהרנברג) ח”ב סימן קלו אות כא, אבל לא זכיתי להבין דבריו שם].

***

קרא פחות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א אחדשה”ט עבודה זרה דף ח א) ח: אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא כו’, לכאורה יש כאן כפל לשון, דהול”ל או תריסר ירחי או שתא. ויש עוד מקומות בש”ס שיש לשון זה. ויש לחקור מה ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א אחדשה”ט

עבודה זרה דף ח

א) ח: אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא כו’, לכאורה יש כאן כפל לשון, דהול”ל או תריסר ירחי או שתא.

ויש עוד מקומות בש”ס שיש לשון זה.

ויש לחקור מה הדין בשנה מעוברת.

אשמח במ”מ בזה.

ב) ח: ברש”י ד”ה ומעיקרא – קודם שיכניס את אשתו כו’, לכאורה קשה מדוע כתב רש”י אשתו, הרי מהגמרא בדף ח.

מבואר שעשה סעודה לבנו.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

א.

כך הוא לשון בני אדם כמו גם מ”ש בתורה שבוע ימים וע”ש בפרש”י, ואם בתורה איכא פלוגתא אי אמרי’ דברה תורה בלשון ב”א מ”מ בלשון חכמים לכאורה מילתא דפשיטא היא שדברו כל’ בנ”א.

איני מכיר טעם שיהיה חילוק בשנה מעוברת בגוי להצריך י”ג חדשים, אבל לא עיינתי בזה.

ב.

משתה לבנו הכונה סעודה לנישואי בנו ומש”כ אשתו הכונה אשתו דבנו וכן אשתו דעצמו, ר”ל בין אם בעל הסעודה הוא אבי החתן ובין אם הוא החתן עצמו, דבשניהם הדין כך כמדומה, דהאיסור הוא מחמת שמחה הבאה משום נישואין.

וכתב אלי: באמת בכתובות ח.

איתא תריסר ירחי שתא וראיתי דיון באחרונים אם חודש העיבור בכלל.

עיין דברי יציב חלק ה סימן פד פה באה”ע ועוד.

מעניין שיש שמחה שוה כשעושה סעודה בשביל בנו וכשעושה סעודה לעצמו.

***

קרא פחות

שאלה לכבוד הרב סילבר שליט”א אחדשה”ט א. מסכת עבודה זרה ג. מכם יבאו ויעידו כו’ שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד כו’, יש להעיר מנ”ל שקיימו התורה “כולה”, אפשר רק אותו מצוה קיימו. ב. עוד יש להעיר מדוע לא כתב הגמרא כל ...קרא עוד

שאלה

לכבוד הרב סילבר שליט”א אחדשה”ט

א.

מסכת עבודה זרה ג.

מכם יבאו ויעידו כו’ שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד כו’, יש להעיר מנ”ל שקיימו התורה “כולה”, אפשר רק אותו מצוה קיימו.

ב.

עוד יש להעיר מדוע לא כתב הגמרא כל התורה כולה כמו שמצינו בשאר מקומות לשון זה.

ועיין בסמוך שבאמת כתב הגמרא כל התורה כולה וצ”ע בזה.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

א.

אפשר שבס”ה שכל גוי יעיד על מצוה א’ וממילא יעידו אח”כ בס”ה על כל התורה ובגמ’ קצרו בדוגמאות ואפשר שיש גוים אחרים יבואו להעיד על הכל ממש כפשוטו מלבד הדוגמאות המפורשות.

ב.

לשונות בסגנון זה צל”ע בס”י מה כתוב בהם, כי מנסיוני הרבה מן הסופרים לא דקדקו בכה”ג.

***

קרא פחות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא סילבר שליט”א אחדשה”ט א) ה: רד”ה בגליל – היו רגילין להרבות שמחה יותר. קתני ערב יום טוב אלמא לא זבין איניש מקמי סעודה אלא “חד יומא” ואילו מכרה “אתמול” לא היה מזהיר לו “היום” דהא אין ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא סילבר שליט”א

אחדשה”ט

א) ה: רד”ה בגליל – היו רגילין להרבות שמחה יותר.

קתני ערב יום טוב אלמא לא זבין איניש מקמי סעודה אלא “חד יומא” ואילו מכרה “אתמול” לא היה מזהיר לו “היום” דהא אין אדם קונה “ג’ ימים” קודם לכן צרכי סעודת יום ג’.

לכאורה צ”ע בלשון רש”י שמתחילה משמע שיש ראיה שאין אדם קונה ב’ ימים קודם ולבסוף כתב ג’ ימים.

ב) ו.

ת”ש ואלו הן אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא סטרונייא וקרטסים ואמר רב חנין בר רבא קלנדא ח’ ימים אחר תקופה סטרונייא שמונה ימים לפני תקופה וסימנך אחור וקדם צרתני.

ועיין רש”י שכתב וז”ל ח’ ימים “לפני” תקופת טבת הוי אידיהן כל שמונה.

וצע”ק מדוע לא פירש כן על תחילת דברי רב חנין, והכי הול”ל ח’ ימים “אחר” תקופת טבת כו’.

ועיין לקמן ח.

וברש”י שם ד”ה גמ’ אחר התקופה וז”ל היא תקופת טבת והיו עושין ח’ ימים רצופין איד כדלקמן.

וצ”ע בזה.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

הביאור הוא בפשט דכיון שהנידון בגמ’ הוא על ג’ ימים לא נחית לפרטי ההוכחה, אלא אמר באופן פשוט שיש הוכחה שא”צ ג’ ימים.

אולי ט”ס נפל ברש”י בדף ו’ וצ”ע.

***

קרא פחות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א שלום וברכה נקטיה לכובסיה כו’ עיין רש”י דכל דבר התלוי במחובר מיקרי כובסא, והביא ראיה מהגמרא במסכת מכות. ויל”ע מדוע לא הביא ראיה מגמרא שבת סז, ובאמת ברש”י במסכת בבא מציעא דף קא: הביא הגמרא במסכת ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א

שלום וברכה

נקטיה לכובסיה כו’ עיין רש”י דכל דבר התלוי במחובר מיקרי כובסא, והביא ראיה מהגמרא במסכת מכות.

ויל”ע מדוע לא הביא ראיה מגמרא שבת סז, ובאמת ברש”י במסכת בבא מציעא דף קא: הביא הגמרא במסכת שבת.

ועיין גליוני הש”ס.

וצע”ק.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

בשם הגר”א או מהר”ח דוולוז’ין הובא, שדרכו של רש”י לפרש לפעמים כך ולפעמים כך, ולא האריך לכתוב במקום א’ ב’ פירושים, וא”כ כ”ש שלא היה לו להאריך לכתוב במקו”א ב’ ראיות.

***

קרא פחות

שאלה תמיה במסורת הש”ס בשבועות מז: נדפס רש”י השייך לדף מה. ועיין הגהות הגרי”פ ז”ל במתני’ בדף מה. וז”ל עיין פירש”י לקמן מז: קמפרש לכל המשנה דהכא עד סופה עכ”ל. וקשה לי על לשון הגרי”פ ז”ל שהרי רש”י בדף מז רק ...קרא עוד

שאלה

תמיה במסורת הש”ס

בשבועות מז: נדפס רש”י השייך לדף מה.

ועיין הגהות הגרי”פ ז”ל במתני’ בדף מה.

וז”ל עיין פירש”י לקמן מז: קמפרש לכל המשנה דהכא עד סופה עכ”ל.

וקשה לי על לשון הגרי”פ ז”ל שהרי רש”י בדף מז רק מפרש חלק קטן מן המשנה, וצ”ע, ומצוה ליישב.

החותם בכבוד גדול

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

באמת נראה שדבריו צריכים תיקון.

וגם צריך לדעת שלא כל ההגהות הנדפסות עה”ג [גם אותן הנדפסות בסוגריים מרובעות] מהגרי”פ כידוע לכל מי שעסק בזה.

ובדוחק גדול יש לומר דכוונתו רק לציין שרש”י גרס כל המשנה עד סופה לא כאן אלא להלן, ומשיגרא דלישנא כתב שרש”י פירש המשנה עד סופה שם.

***

קרא פחות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א שלום וברכה א) מח: רש”י ד”ה מה לגלגל – שבועת “האריסין” שחלקו כו’, לכאורה קשה מדוע לא נקט שותפין וצע”ק.ב) מט. רש”י ד”ה לכל מגלגלין (בסו”ד) כדאמר “בכל הנשבעין”, לכאורה יש להעיר מדוע לא כתב ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א

שלום וברכה

א) מח: רש”י ד”ה מה לגלגל – שבועת “האריסין” שחלקו כו’, לכאורה קשה מדוע לא נקט שותפין וצע”ק.

ב) מט.

רש”י ד”ה לכל מגלגלין (בסו”ד) כדאמר “בכל הנשבעין”, לכאורה יש להעיר מדוע לא כתב רש”י כדאמר בפירקין וצע”ק.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

א.

אפשר דנקט מהיכא דסליק מיניה ע”פ מה דאיתא ברפ”ק דברכות ד’ ב ע”א תנא

פתח במילי וכו’, והכא מאריסין סליק, ודו”ק.

ב.

אפשר דעיקר סוגי’ בכל הנשבעין.

***

קרא פחות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א אחדשה”ט א”ד מישהא הוה שהי ליה ושתיק ליה – כך היה דרכו של ריש לקיש כשהיה ר’ יוחנן אומר דבר בבית המדרש היה שוהה מלהשיב עד שיגמר רבי יוחנן כל צרכו וכל טעם דבריו ואח”כ היה חולק ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א

אחדשה”ט

א”ד מישהא הוה שהי ליה ושתיק ליה – כך היה דרכו של ריש לקיש כשהיה ר’ יוחנן אומר דבר בבית המדרש היה שוהה מלהשיב עד שיגמר רבי יוחנן כל צרכו וכל טעם דבריו ואח”כ היה חולק עליו ובתוך כך יצא רבי יצחק “זה” מבהמ”ד ולא שמע אם נחלק עליו, איכא דאמרי מישתי הוה שתי – ריש לקיש “מיא” בבי מדרשא כי אמרה ר’ יוחנן להא מילתא.

א) מה כוונת רש”י (בסוף ד”ה א”ד) בתיבת זה וצ”ע.

ב) מנ”ל לרש”י ששתה ר”ל מים וצ”ע.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

א.

יל”ע אם תרצה לומר שבא לחדש דבר בזה, דבפשטות דיבר כלשון בנ”א כאומר ר’ יצחק הנ”ל, בפרט שבברייתות ובגמ’ מצינו כמה בשם ר’ יצחק.

ב.

איני יודע אם כוונת רש”י דוקא לאפוקי משאר משקין, דפשטות דבריו לא דיבר אלא בהוה, או דכונתו שגם שאר משקין בכלל מים, ועי’ בלשון הערוה”ש או”ח סי’ קנח.

***

קרא פחות

שאלה אמר רב יהודה שמעתי כו’ שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצור דבריך. ת”ר בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. ויש ...קרא עוד

שאלה

אמר רב יהודה שמעתי כו’ שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצור דבריך.

ת”ר בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך.

ויש לעיין מדוע בתחילה נקט עומד קודם יושב, הול”ל אחד יושב ואחד עומד דומיא לאחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך.

וכ”ה בסמוך.

ועיין דק”ס וצ”ע בזה.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

בשניהם נקט את עיקר הדין מתחילה, דעומד הוא עיקר הדבר הכתוב בפסוק וכן לדבר כל צרכו הוא עיקר הדין.

***

קרא פחות

שאלה המשנה אומרת ומכוונות להן הדרך מזו לזו, מה דיוק מילים האלו. משמע לכאורה מעיר מקלט לעיר מקלט.ראה עוד תפארת ישראל וצריך ביאור.רמי פלר *** תשובה לכבוד הרב רמי פלר שליט”א שלו’ וברכה יש אריכות בענין זה בדברי בעל הערוך לנר ז”ל שכבר נתעורר בנושא זה ...קרא עוד

שאלה

המשנה אומרת ומכוונות להן הדרך מזו לזו, מה דיוק מילים האלו.

משמע לכאורה מעיר מקלט לעיר מקלט.

ראה עוד תפארת ישראל וצריך ביאור.

רמי פלר

***

תשובה

לכבוד הרב רמי פלר שליט”א

שלו’ וברכה

יש אריכות בענין זה בדברי בעל הערוך לנר ז”ל שכבר נתעורר בנושא זה ובמשמעות זו במשנה.

דבריו מצורפים עם המכתב.

בכבוד רב וכט”ס

***

קרא פחות