לכבוד מו”ר הרה”ג רב סילבר שליט”א אחדשה”ט
יש לי כמה הערות ואשמח בתשובה.
אבקש סליחה עבור הטירחא אבל תורה היא וללמוד אני צריך.
א) זבחים מ”ג ע”א, אמר עולא קומץ פיגול שהעלו על גבי המזבח פקע פיגולו ממנו אם אחרים מביא לידי פיגול הוא עצמו לא כל שכן כו’, מאי קא משמע לן אי דאין חייבין עליו משום פיגול תנינא אלו דברים שאין חייבין עליהם משום פיגול הקומץ “והקטרת והלבונה ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים והדם”, יש להעיר מדוע האריך הגמרא להביא כל המשנה.
ומאחר שהאריך כ”כ יש להעיר מדוע לא כתב גם “והנסכין הבאין בפני עצמן” [וי”ל] וצ”ע.
ב) נ”ג ע”א, וחומר בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה כו’, לכאורה קשה מאוד לעשות כן במציאות וצ”ע.
ועיין שיטה מקובצת שהביא גירסא אחרת.
אשמח בביאור כוונת הגמרא בזה.
ג) נ”ד ע”א, ת”ש דתני לוי כו’ ומביא סיד וקוניא וזפת כו’, ומביא זפת וקוניא וממחה ושופך וזהו קרן כו’, יש לדקדק, א) מדוע אצל היסוד הקדים קוניא לזפת ואצל הקרן הקדים זפת לקוניא?
ב) מדוע לא הזכיר סיד אצל הקרן.
ועיין הגהות הגר”א שהגיה דתיבת זפת נמחק וצ”ל גפסיס.
אשמח בביאור כוונתו.
ד) נ”ה ע”א, לכהנים “לנשיהם” ולבניהם כו’, פירש”י ולנשיהם כדכתיב ואת חזה התנופה וגו’ אתה ובניך ובנותיך.
לכאורה צ”ע, איך ילפינן נשיהם של הכהנים מקרא של בנותיהם.
אשמח בביאור בזה.
החותם בכבוד רב.
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
שלו’ רב וכט”ס
באופן כללי בחלק מן הדקדוקים מן הסוג של מעכת”ר, חלק מהם בודאי כדאי לבדוק בדקדוקי סופרים וכדומה ממאספי הנוסחאות, כי ביודעי ובמכירי שבהרבה דברים מסגנון זה לא דקדקו כלל המעתיקים בדורות הקדמונים, והיה יכול להיות כתוב כך באותה מידה שיכול להיות כתוב אחרת לפי רצון המעתיקים.
על שאלה א.
אם נימא שדפוס וילנא כמו שהוא בדיוק, כך יצא מתחת ידיהם של רבינא ורב אשי בקטע זה, יש לומר דלפלוגתא לא נחית, כל מה שאינו נוגע לענין זה.
ועוד י”ל לפי הגי’ דגרסי’ מנחת נסכים במשנה [עי’ ברש”י ותוס’ ודק”ס] א”כ סגי בזה בלא כל האריכות של המחלוקת דנקיט עיקר הענין כבר, ולפי מאן דל”ג במשנה ע”כ שבשתא נפל כאן בהבאת המשנה בלשון הגמ’ וא”כ כמו שתיקן במשנה למחוק כך יתקן גם כאן למחוק ואולי גם להגיה ד”ז.
על שאלה ב.
לא הבנתי מה קשה לו, הרי מדובר בכהנים שיש להם אומנות וזריזות והם לומדים ומאמנים עצמם הרבה קודם שמתחילין עבודתן, והרי הלהטוטנים של זמנינו עושים פעולות סבוכות הרבה יותר מפעולה זו.
והכונה שמושך את הדם שעל אצבעו השניה [היינו סתם אצבע הסמוכה לגודל] ע”י ב’ אצבעות הללו שהם מושכים את הדם שעל אצבעו השניה.
וכתב אלי שוב: לא הבנתי איך שהזרת מסייע להאצבע.
וכתבתי לו: אולי תעשה נסיון באצבעות של מעכת”ר אם יש אפשרות בדוחק “לגרד” את האצבע ע”י הזרת, וזה פחות או יותר מה שעשו במקדש שהיו מושכין את הדם מע”ג האצב
על שאלה ג.
ראה נוסחאות הכת”י הישרות בדקדוקי סופרים עמ’ מט [אותיות ב’ וג’], ותמצא שרק בסדר קדשים המשובש יש שיבושי כאלו בד”כ, שהנוסחא הנדפסת מהם אינה מוגהת כל הצורך, ונוסחת כתה”י עדיפא.
ומה שהקשה במש”כ ועיין הגהות הגר”א וכו’.
אפשר שהגיה ע”פ נ”א או ע”פ מקבילות במדרשי חז”ל.
על שאלה ד.
ראה דברי אליהו עמ”ס יבמות עמ’ רצא, ותורת זאב (צציק) עמ’ קנה שנתקשו בזה.
ובאמת תמוה שמלבד שהלימוד עצמו אינו ברור הרי מלבד זה במקומות אחרים מבואר שהלימוד הוא מדרשא אחרינא, עיין במקורות הנ”ל, ואולי יש מקום קצת לתקן ברש”י שיהיה קרי על תיבת לבניהן במשנה ואילו נשותיהן לא איירי בהו, אבל צריך להתיישב בזה וכן ברש”י דיבמות המובא שם.
בכבוד רב
***
מק"ט התשובה הוא: 119171 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119171
