לא, ועיין עוד פרטים בזה במקורות.
מקורות:
בשו”ע או”ח סי’ תקכו ס”י המערב לאחרים צריך לזכות להם, ואם מערב עירוב תבשילין רק לעצמו א”צ לזכות לאף אדם כיון שמערב רק לעצמו והוא שלו, ומ”מ לפי המנהג שאומרים לנו ולכל בני העיר הזאת צריך לזכות ואם אינו יכול או אינו רוצה לזכות לא יאמר ולכל העיר הזאת.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 80
מק"ט התשובה הוא: 126500 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/126500
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם אפשר לעשות עירוב תבשילין עם גבינה מפוסטרת לכאורה פשטות הפוסקים שאי אפשר. אולם הראוני באור לציון שהתיר. מקורות: בגמ’ ושו”ע אי’ שאפשר לערב עם דגים מלוחין אף שנאכלין כמות שהם חיים, וכ’ המשנ”ב דהוה אמינא שכיון שנאכלין כמות שהן חיין אין בהם שום משמעות לבישולן קמ”ל שכן, והיינו דמכל מקום יש משמעות עדיין לבישול, ולכאורה דבר שאין שום משמעות לבישול דעת המשנ”ב […]...
- ממתי אפשר לעשות עירוב תבשילין לכתחילה רק בערב יום טוב ובדיעבד כשלא הספיק להניח שוב בערב יום טוב יכול לסמוך גם על מה שהניח לפני כן (שו”ע סי’ תקכז סי”ד ומשנ”ב שם סקמ”ד), ולענין ליל ערב יום טוב הוא יותר קל מכיון שהרבה מפוסקי זמנינו התירו, אבל יותר טוב לעשות ביום לצאת ידי חובת כל הדעות, ובדיעבד בכל גוני יצא […]...
- המערב עירוב תבשילין בתבשיל גזול האם יצא ידי חובה הנה באופן שהיה ייאוש ושינוי רשות או מעשה באופן המועיל לגבי לולב כמבואר בפוסקים, פשיטא דמהני גם כאן בדיעבד לצאת ידי חובה, ולענין ברכה לכאורה יהיה תלוי בפלוגתת הפוסקים לגבי לולב וציצית ועוד שהובאה במשנ”ב בכמה מקומות. ובאופן שלא היה קנין ועדיין אינו ברשותו של הגזלן אינו יכול לערב בזה, דעירוב תבשילין צריך קנין כמבואר […]...
- האם קטן מותר לעשות ציצית לעצמו מותר. מקורות: יש כאן כמה נידונים, וכמו שיתבאר: א) לענין אם קטן נאמן בדרבנן, הנה לענין טבילה נזכר בשו”ע יו”ד סי’ קכ סי”ד שאינו נאמן וכ’ שם הנו”כ [באה”ג בשם תה”ד סי’ רז וכ”כ בלבוש וט”ז שם] דלפי שהוא דאורייתא ובהל’ ציצית כתב הבה”ל סי’ יד סוף ס”א דהטעם שאין קטן נאמן עכ”פ לכתחילה משום […]...
- אם אפשר לעשות עירוב תחומין על סודה לא. מקורות: יעוי’ בסי’ שפו ס”ה ובמשנ”ב שם דלהלכה אפי’ במים מעורבין במלח לא היה שייך לערב בו עירוב תחומין אלא רק משום שאז דרכו ללפת את הפת, וממילא בתוספת גז למים שאז אין דרכו ללפת את הפת לא עדיף מתוספת מלח למים שלא היה סגי אלא רק מצד שדרכו ללפת אז בו את הפת. […]...
- חולין ג’ א בד”ה המניח (הראשון) אי נמי חולין ג ע”א, בד”ה המניח (הראשון), אי נמי כל זמן שיכול לתקן וכו’, יל”ע דלקמן [ע”ב] מבואר דאביי לא סבירא ליה ללמוד היתר דנכנס ויוצא מיין נסך להכא, ולכאורה הי’ צ”ל דכל דברי התוס’ כאן אליבא דאביי הם רק לפי מה דס”ד דדחי ראי’ ראשונה דרבא בדחי’ זו, אבל למסקנא מודה לדינו של רבא ולא […]...
- חולין ג’ א בד”ה המניח (השני) אבל קשה חולין ג ע”א, בד”ה המניח (השני), אבל קשה ממתני’ דהמקנא וכו’, ואין ליישב דהתם בסתמא משמע דיעבד משא”כ הכא גבי יין דמוכחא מילתא דלכתחילה מיירי משום אידך מתני’ דמייתי אח”כ, דאם נימא דכאן מוכח מאידך מתני’ דמיירי גם לכתחילה, א”כ הוא הוכחה לכל מקום שנשנה בלשון זה, כל עוד שאין הוכחה כנגד, וכדמוכח לעיל [דף […]...
- חולין ג’ א בד”ה המניח (הראשון) אבל חולין ג ע”א, בד”ה המניח (הראשון), אבל אי וכו’, ודבריהם להכשיר בדיעבד בלא בדיקת כזית, הם דוקא היכא דלכה”פ נכנס ויוצא, דהרי גמ’ לאביי דבדיקת כזית ג”כ מיירי רק בנכנס ויוצא, ועוד דאם נימא דהתוס’ באו להתיר בדיעבד גם בלא נכנס ויוצא, א”כ אין שום ראי’ מהגמ’ דהרי מתני’ דהמניח וכו’ גופא מיירי בנכנס ויוצא, […]...
- נזרק בטעות העירוב תבשילין לפח האשפה הציבורי מה דינו אי אפשר לבשל עליו. מקורות: תנן בביצה טו ע”ב אכלו או שאבד אין מבשל עליו, והיינו שאינו נחשב כעירוב תבשילין, וכ”ה בשו”ע או”ח סי’ תקכז סט”ו, ולכאורה (וכן שמעתי שהורה חכם אחד) אין לך אבוד גדול מזה, כיון שאינו יודע היכן הוא ובודאי לא יוציאנו משם וגם אין דרכו להוציא דברים משם, וגם אמרי’ דשמנונית […]...