נ"ל דהמקור לזה מהברייתא בעירובין נד ע"ב שכל ישראל למדו תורה מפי משה ומפי אהרן ומפי נדב ואביהוא ומפי הזקנים, וברייתא זו מוסכמת במדרשי ההלכה דכעי"ז מבואר גם מדברי התו"כ ר"פ ויקרא וכן במכילתא דרשב"י שמות רפי"ב, וממילא יש לומר דלמדו ד' לימודים אחד מפי משה ואחד מפי אהרן ואחד מפי נדב ואביהוא ואחד מפי זקנים ויש מקום לומר דלא מפי כל הזקנים למדו דתרי קלי לא משתמעי אלא כל זקן לבני שבטו כעין שרי אלפים, וממילא יש לומר דגם נדב ואביהו כל אחד לימד לחצי ישראל ונתחלקו ישראל לב' חלקים כעין הר גריזים והר עיבל ואבני איפוד.
ולענין מה שהיו זקנים מכל שבט עי' סנהדרין יז ע"א והואיל דאתאן לזה יש לציין לקושי' בדף יח ע"א דמבואר שם (לפי ביאור המדרש דלקמן) דהדיינים מלבר ולא ממנין ישראל עצמם וכן ציין להדיא בצדו על גליון הגמ' בשם המדרש [ובג' הדעות בתוס' יש להצביע על הדעה האמצעית שהיא הקרובה לדברי המדרש ושייך להשוות המדרש לדעה זו, אבל לכשתמצי לומר יש חילוק ביניהם דלגי' שבמדרש משמע דהמנין מדוייק בלא הדיינים משא"כ להתוס' וצל"ע, ומה שכתבתי דיש ג' דעות בתוס' אם נימא דקושיית התוס' אינה דעה בפני עצמה כנגד הב' יש מפרשים א"כ יש ב' דעות בתוס'].
ויש להקשות דהרי דיינים הוא בפרשה נפרדת ולא נזכר במנין ומיהו יש דעות ברז"ל דשש מאות אלף היינו לבד מפרטן וכעי"ז יש בראשונים על מניני פרטי השבטים שלא חישבו יחידים אלא לכל היותר עשרות, אלא דממ"נ אם הוא לבר מפרטן א"כ בלאו הכי אין שש מאות אלף דוקא וממילא מה מהני דאמרי' דייני מלבר.
א"נ י"ל דלעולם כל הזקנים וכן נדב ואביהוא למדו לכל ישראל אלא שד' חכמים ה"ה ד' לימודים דב' חכמים המלמדים לימוד אחד חשיבי חכם אחד לענין זה דהמטרה היא להסתגל לד' מיני לימודים.
ולגוף דברי האדר"נ עי' בעירובין נד וע"ז יט ובתוס' שעמדו על הסתירה בזה ויש לומר דעיקר הנידון הוא לסברא וד' חכמים הוא לכתחילה ואין שיעור למעלה למצוה מן המובחר.
מק"ט התשובה הוא: 125469 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125469
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.