תשובות

בס”ד ב’ אב תשפ”ד לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה ! ישר כח על התשובה הנפלאה! השאלה הנ”ל עלתה לי בעקבות שקראתי מה שכתב ידידי היקר יקותיאל אוהב ציון שליט”א תלמיד הרה”צ דב הכהן קוק שליט”א (טבריה), והוא הסתפק בדבר, כאשר ראה שהרב דב קוק מברך את ראש ישיבת “כסא רחמים” (בני ברק) בשם אמו ואמר בליבו שאולי כדאי לברך את הרה”ג מאיר מאזוז שליט”א בשם אביו הרב מצליח שהיה צדיק וגם נהרג על קידוש ה’ וכידוע. ושלחתי לידידי הנ”ל את תשובת כת”ר שליט”א, וכתב לי כמה דברים נפלאים בזה, וז”ל: ייש”כ! קראתי בכל לב ועלו לי כמה הערות חלקם מחמת דברי הרב היקר רע”מ סילבר וחלקם היו בלבי מזמן, ולאור הדברים הנ”ל יובן טפי מה שהיה מסופק בזה מרן הגר”ד קוק שליט”א. יסוד הענין בזהר עה”פ “אני עבדך בן אמתך”, וכן “והושיע לבן אמתך”, דמזכירים אדם ע”ש אמו בתפלה. וע’ שבת סו ע”ב כמדומה דאמר אביי כל מניני [לחישות. רש”י] בשמא דאמא. ומסתמא לזה כיון הרב סילבר בציוניו. וע”ע שם סז ע”א, וגיטין סט ע”ב, וע”ז יב ע”ב, וכבר ביארו [תורה לשמה ועוד] משום דבעת צרה עדיף להזכיר שם האמא שאין בה עוון ביטול תורה ופגם הברית שהם המקטרגים הגדולים, רק דכיון שמי שמת ע”י גוי הו”ל כעין קידוש ה’ [ואכמ”ל] ועכ”פ ודאי דמיתתו כפרה היא לו כההיא דסנהדרין מו סע”א כמדומה, ממילא כאן יש לצדד דאולי יש מעלה בהזכרת שם האב. ובזהר שם מקשה וכי לא הוה דוד בנו של ישי, ומבאר דמ”מ יש מעלה להתייחס אחרי האמא דאיהי ודא. [אע”ג דל”ש ספיקא דא בדוד בן ישי]. ומוכח שיש ענין דוקא באמא. [וגדר “ודאי” של אמא שנזכר בזהר אינו רק מצד חשש הידוע, אלא יש כאן סוד עמוק וברוך היודע]. וע’ דעת כהן קוק (סי’ קלב). ושו”ת אפרסקתא דעניא ח”ד (סי’ שפה). ובס’ עלי תמר (רפ”ז דיומא). ושו”ת יבי”א או יחו”ד… ועוד הרבה. ונ”ל דמה שמזכירים בברית שם האב, כיון דהאשה אינה שייכת במילה וגם אינה מצווה על מילת בנה כמבואר בקידושין כט ע”א, וכיון שאינה בפרשה מתאים טפי להזכיר שם האב. ובפרט ד”ברית ותורה” חד אינון, ואשה בעזרה דאורייתא מנן. וע”ש בקידושין. עכ”ל. כל טוב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפול ת”ו

ראיתי את התשובות הנפלאות והמפורטות שכתב כבוד הרב שליט”א בענין “בינה מלאכותית”, וכמובן שצריך זהירות יתירה שאדם לא יתמכר לכלי עזר הזה, כמו לכל דבר אחר שצריך זהירות גדולה שלא להגיע לידי התמכרות. ועלה על דעתי לשאול, אם מותר לשאול את ה”בינה מלאכותית”, ביאורי פסוקים, או שתכין לי דרשה מסויימות על איזה פסוק מן הפרשה (כמובן שאעבור על זה אח”כ לבדוק שאין בזה איזה דבר שנוגד את חז”ל או פירוש חיצוני ממקורות שאינם שלנו). וכן האם מותר לשאול אותו שאלות באגדתא מוקשה בגמרא, לשאול אותו פירוש על זה, לכל הפחות אם לא ממקור מסברא. וצ”ע.

עלה על דעתי לשאול על מה שכתב הרב על הדברים הנ”ל – הרי בדיקת העצים אינה עבודה וכשרה בזר – האם יוכל לעבוד בלשכת העצים חלל היינו בן של כהן שנשא אשה גרושה וילד ממנה ילד. ולכאורה נראה שיוכל לעבוד דהרי אין הוא כהן כי הוא פסול כהונה ואם הוא נולד בכור הרי הוא חייב בפדיון, אבל אחרי הכל אולי יש כאן איזה פגם שיעבוד אחד כזה שהוא פגום מצד מעשה עבירה של אביו כהן שנשא גרושה, משא”כ כהן בעל מום או שהרג את הנפש אין בו איזה פגם מצד מעשה עבירה של אביו כלפי הכהונה. וצ”ע.

בס”ד
ד’ סיון ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ראיתי מה שכתב כת”ר בענין האם אפשר להתפלל על משומד שימות, ואע”פ שכתב כת”ר שהביא על זה הרבה מראי מקומות בספריו האחרים (ואינם תחת ידי כרגע), בכל אופן אמרתי להביא כאן מה בספר דברי תורה להאדמו”ר ממונקטש זיע”א רבי חיים אלעזר שפירא זצוק”ל וזיע”א, וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
בספר “דברי תורה” מהדורא תניינא אות מ”ו כתב, וז”ל:
בש”ס ברכות (דף י’ ע”א) ברוריה דביתהו דר’ מאיר מי כתיב (תהלים קד, לה) יתמו חוטאים חטאים כתיב ומאמר זה שגור בפי העולם ורבים טועים כאלו הוא הלכה למשה מסיני מקובל בידינו כן בהחלט בלי חולק אמנם אם כן הוא מצינו בדוד מלכנו ברוב ספר תהלים שקילל שונאיו (להיותם רשעים) וקילל אותם ואם בתיהם ובניהם בפרטות ובפירוש בכל מיני קללות. ומה זה אהני אם דרש פסוק אחד בתהלים במסורה חטאים כתיב אם רוב פסוקי תהלים יכחישו דיעה זו וסותרים לזה כנזכר וגם מצינו כמה פעמים כן בכל המקראות באבוד רשעי”ם (רשעי”ם דייקא, היינו החוטאים עצמם) וכן כהנה בשארי מקראות, ועוד (והוא העיקר) הלא בהמשך הגמרא בזה אמרינן (באותו עמוד) א”ר יוחנן משום רשב”י וכו’ דוד אביו שדר בחמשה עולמים וכו’ ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה’ הללויה. והרי מפורש במימרא זו “ראה מפלתן של רשעים” ולא של העונות וחטאים רק של “הרשעים” (החוטאים) בעצמם, ועל כל פנים הוה ליה להזכיר להגמרא בזה דהוא בע”כ דלא כברוריה דביתהו דר”מ. אלא ודאי פשוט דלא חש לה להש”ס לדברי אשה אפילו לומר כמאן דלא כוותה וקיי”ל (יומא דף סו ע”ב) דאין חכמה לאשה אלא בפלך אפילו להצדקת כמו ברוריה. וגם על מה שאמרו בברוריה שלגלגה על מה שאמרו חכמים (בקדושין דף פ’ ע”ב) נשים דעתן קלות ועל ידי זה ביחנו אותה וכו’ ונתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה ר”ל וערק ר”מ מחמת כיסופא ממעשה הזאת כדאמרינן בש”ס עבודה זרה (דף יח ע”ב) עיי”ש ברש”י, וגם המסקנא הוא יתמו רשעים וחוטאים כנ”ל אלא ודאי לית דחש לה לדברי ברוריה בזה.
ומה שאנו רואין פעמים רבות שאין נופלים הרשעים פשוט דהוא כמו שאמרו חז”ל (אבות פ”ד מי”ד) שאין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים וגם משה רבינו שאל כבר זאת (ברכות דף ז ע”א) מדוע רשע וטוב לו ודרך רשעים צלחה הוא מטעם שתהיה הבחירה חפשית וכמאמר שלמה המלך (בקהלת ח, יא) אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם לעשות רע. ובפרט ביומיא אלין ימי חבלי משיח וההסתר פנים גדול והסט”א גברו ר”ל עד יאיר פניו יתברך שמו עלינו במהרה בימינו וישלח לנו משיחו הולך תמים בקרב. אבל משפט האמת הוא קרני רשעים יגדע כנזכר למען כבודו יתברך ותרוממנה קרנות צדיק במהרה בימינו, וזהו שכתבנו לעיל במימרא דברוריה דביתהו דר”מ. הן אמת כי כתוב יתמו וכו’ והגמרא כנזכר משמע דלא כוותה אבל כנראה בהענין דרך נשים (צדקניות) לה, רחמניות בשיטה כזו. והכי אשכחו בתענית (דף כג ע”ב) באשת ר’ אבא חלקיה בהני בריוני דהוי בשיבבותיה דהוא בעי רחמי שימותו והיא בעית רחמי דליהדרו בתיובתא והענן בא מצדה בעת תפלתה על הגשמים משמע דזכות הוא לה יותר בזה. ועיין רש”י שם בתהלים יתמו חטאים. חוטאים. ומה השמיענו בזה. הלא זהו הפשוט שבפשוטו אלא ודאי דבא להוציא מדברי ברוריה, ושאין דרשתה ברורה. אלא הפירוש כפשוטו לאמתו יתמו חטאים, חוטאים, ע”כ פי’ כזה בפירוש. וידוע דרך רש”י ז”ל בנו”כ לפרש רק בדברי חז”ל ולא כפירוש הפשוט שכתבו המפרשים הפשטנים (והטעם לזה אמרתי במק”א ואין כאן מקומו להאריך ולהציע). ובזה לא פירש כדברי הגמרא בשם ברוריה רק דייקא כפשוטו אלא ודאי להשמיענו כנזכר. ועיין ש”ס סנהדרין (דף לז ע”א) בהני בריוני דהוי בשבבותיה דר’ זירא דהוה מקרב להו כי היכי דנהדרו בתיובתא והוי קפדי רבנן וכו’ עיי”ש משמע גם כן דרבנן (והלכה כרבים) לא ס”ל כשיטת ברוריה והקפידו על ר’ זירא והגם שהיה כונתו כי היכא דנהדרו בתיובתא.
והנה שמעתי בשם הגאון האמיתי הר”ר העשיל זי”ע שאמר ע”ד הגמרא הנ”ל שא”ל ברוריה שפיר לר”מ דליבעי רחמי דליהדרו בתיובתא, שכיון דקיי”ל (בע”ז דף יז ע”א) כל דפריש ממינות מיית, אם כן כשישובו בתשובה (הני בריוני שהיו פוקרים ומינים בדברי חכמים) ימותו ממילא עכ”ד הגאון הנזכר והנה מה דקיי”ל (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב היינו בעד הצדיק בעצמו הוא לא טוב כי מדרך הטוב להמשיך טוב ולא עונשים אמנם להעולם הוא בודאי טוב לבער הקוצים מן הכרם בית ישראל וכמ”ש (משלי יא, י) ובאבוד רשעים רנה, (ועיין ד”ת ח”ג אות לב). עכ”ל.
א”ה ריחמ”א: בסוף ספר דברי תורה (הנ”ל מהדורא תניינא) הובא דבר השמט”ה מה שכתב הרה”ג נטע שלמה שליעסל מקרעניצא הוספה לדבריו הנ”ל בענין שיטת ברוריה אשת רבי מאיר, באות ב’, וז”ל:
עוד ראיתי למורי רבינו שליט”א בדברי תורה (מהדורא תניינא אות מ”ו) שהאריך בדברי הש”ס ברכות (דף ו’) במה דקאמרה ברוריה דביתהו דר”מ מי כתיב חוטאים חטאים כתיב, והעלה בראיות נכונות מהש”ס דאינו כן לפי האמת, ואני מצאתי ראיה מפורשת לדבריו הקוה”ט במדרש שוח”ט על תהלים מזמור ק”ד עה”פ יתמו חטאים מן הארץ וז”ל ר’ יהודא, ור’ נחמיה. ר”י אמר יתמו יעשו תמימים ורשעים עוד אינם, אינם עוד רשעים, באותה שעה ברכי נפשי את ה’. ר’ נחמיה אומר יתמו רשיעיא ורשעים עוד אינם אותה שעה ברכי נפשי את ה’ וכו’ עכ”ל, הרי הוא כמבואר דר”נ ס”ל יתמו חוטאים, ור”י ור”נ הלכה כר”נ כמש”כ בסה”ד. ומה”ט סתם וכתב רש”י ז”ל על תהילים באמת יתמו חוטאים נגד הש”ס דברכות הנ”ל כמובן, וגם מברכת ולמלשינים נראה ראיה כדעת ר”נ ודלא כר”י ודו”ק.
והנה עתה הראיני החו”ב שהי”ח מ’ אלימלך נ”י מאונגוואר מדברי הזוה”ק פרשת וירא (במדרש הנעלם דף ק”ה ע”א) אמר רבי מצוה לו לאדם להתפלל על הרשעים כדי שיחזרו למיטב (אולי צ”ל למוטב) וכו’, וא”ר אסור לו לאדם להתפלל על הרשעים שיסתלקו מן העולם וכו’ עיי”ש הרי דתליא בפלוגתא דתנאי ואמוראי, ובהגהות על הזוה”ק שנדפסו מקרוב מכתי”ק זקני מהרצ”א זי”ע מדינוב פי’ על זה וז”ל: נ”ל שאין בכלל זה המינים והמוסרים והאפיקורסים כיון שדינם על פי התורה מורידין ולא מעלין כל שכן שמותר להתפלל שהשם יתברך יבער קוצים מן הכרם חמד עכל”ה ונאמנו דבריו זצ”ל. עכ”ל.
בשורות טובות וכל טוב
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה ת”ו

מצאתי בס”ד בספר רבי אהרן ליב (עובדות, פנינים והנהגות מרבנו מרן ראש הישיבה רשכבה”ג הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן זצוק”ל) כתב בפרק צדק צדק תרדוף -בכשרות הממון, כתב, וז”ל: הרי גזל עכו”ם שאסור על פי דין, בבחינה אחת גזלה זו קלה יותר, כיון שאין עליה חיוב השבה והאדם לא יאלץ לשוב בגלגול רח”ל. עכ”ל.

כבוד הרב ישר כח על תשובה הנפלאה. אך אשאל שאלה דא”כ צ”ע מדוע כתב מהרח”ו זיע”א שיש לכתוב על העצם שמות שנראים כשמות קדושים, וז”ל: וכתוב עליו שם זה יחורי”ן. נ”א (נוסח אחר) יחרי”ן. נ”א יחדי”ן. עכ”ל. ואע”פ שלא מצאתי שמות אלו בספר שרשי השמות לרבי משה זכותא זיע”א, לא כשמות קדושים ולא כשמות מלאכים, אבל מהרח”ו עצמו כותב שיכתוב עליו שם זה וכו’. וצ”ע.

נראה להוסיף, שיש עוד סברא להתיר בלייזר, כי רבינו יהונתן מפרש שהסיבה שמלקט ורהיטני אינם נחשבים דרך גילוח, זה מפני שהם תולשים את השערה משרשה, ואילו דרך גילוח הוא דווקא כשחותך את השערה ושורשה נשאר קיים, וכ”מ בפהמ”ש לרמב”ם, וא”כ נראה שגם הלייזר דומה יותר למלקט ורהיטני כיון שהוא נועד לפגוע בזקיק של השערה.