אין בזה חילוק, ותמיד היארצייט יחול באותו תאריך, שכל הנידון בפוסקים לגבי יארצייט בשנה מעוברת, הוא רק אם חל היארצייט באדר אבל אם חל בחודש אחר אין חילוק אם השנה היא מעוברת או לא (עי' משנ"ב סי' תקסח סקמ"ב).
מק"ט התשובה הוא: 121980 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121980
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מה שנענש יעקב כ"ב שנה אף שיצא בציווי אמו {בס"ד עש"ק פרשת תולדות א' כסלו תשע"ו פה קרית ספר יע"א} מה שהקשה ע"ד הגמ' ספ"ק דמגילה י"ז א' על ענישת יעקב בשנים שפירש מאביו, דהרי היה בציוי אמו בס"פ תולדות, דכתיב ושלחתי ולקחתיך משם, והרי עדיין לא שלחה לקרותו. תשובה כיון שהיה מחוייב מצד כבוד אביו לשוב ולקיים בו מצות כיבוד כדין, לא נפטר […]...
- האם יש הבדל בין מדפיס עותק ספר לעצמו למי שמדפיס עוד שני עותקים לחביריו המתירים להדפיס עותק אחד לעצמו מתירים גם אם מדפיס עוד שני עותקים לחביריו, כמ"ש בשו"ת תשובות והנהגות עי"ש, ובמקרה שלך יש כמה סיבות למה זה יותר קל, הא' שמדובר בד"ת (כמו באופן של התשוה"נ הנ"ל, ובד"ת מקור הפוסקים הוא מדברי הש"ך בשם המרדכי לענין ד"ת ואכמ"ל), הב' שהמחבר אינו מוכר עוד מהספר ואינו רוצה להדפיס […]...
- האם אפשר לתקן ריצפה שבורה בבית בי"ד אדר לבן ירושלים שאינו נוהג פורים באותו יום בעיקר הדבר יעויין בש"ע תרצ"ו ס"ב שכתב דגם לפי מנהגינו מ"מ לאסור את של זה בזה אינו מנהג, וגם המ"ב שהביא המחמירין כתב דתלוי לפי מנהג המקום, וכתב בשעה"צ סק"ז כי אף בפורים גופא תלוי זה במנהג המקום וכ"ש בזה דאין להחמיר כ"כ עכ"ל, והנה מקור המ"ב הוא מבאה"ט כמ"ש בשעה"צ, ומקור הב"ה הוא ממהרי"ל […]...
- תשובה לאחד בענין החילוק בין ז' אדר לל"ג בעומר שאלה {בס"ד שלו' רב לכבוד הרב הח"ר עקיבא משה שליט"א מדוע יש שנהגו לישב בתענית ביום הסתלקותו של משה רבינו ע"ה, וביום הסתלקותו של רשב"י ע"ה נוהגים בהילולא ובשמחה וכן אסור ממש להיות בעצבות ותיקנו שאין אומרים תחנון, ועוד שאמרו הספה"ק שרשב"י זיע"א ניצוץ נשמתו דמרע"ה ויש שנהגו היום ז' באד"ב לעלות מירונה. לתשובת מע"כ […]...
- מ"ט נאמר בבן סורר ומורה בקול אביו ובקול אמו מה שהקשה אמאי מחלק בקרא (פס' י"ח) בקול אביו ובקול אמו, דהא לפ"מ דדרשי' בסנהדרין ע"א א' בקולינו דקולן שוה א"כ מ"ט שינה כאן הלשון. תשובה - בחז"ל כאן מבואר דדרשי' מזה שיאכל משל אבין ושל אמו (מדרש תנאים ועיין סנהדרין שם), ושצריך שירצו שניהם (מדרש אגדה), ולכך שינה הלשון כאן וכאן לאשמועינן תרווייהו. ונראה […]...
- אדם שמלמד את בנו קורס הגנה עצמית האם מותר לבן להתאמן כנגד אביו בזה בהסכמת אביו אין לעשות כן מכמה טעמים. מקורות: הנה באופן שעלול לעשות בו חבורה פשוט שאין היתר בזה דאפי’ לצורך רפואת אביו פסק בשו”ע יו”ד סי’ רמא שאסור לבן לעשות וגם דמבואר ברמ”א שיש היתר בדליכא אחר (וגם המחבר מודה לזה כמ”ש המהריק”ש בערך לחם שם), הרי כאן בודאי שאינו בגדר של צורך רפואה של האב דליכא […]...
- בחודש ניסן וחלק מחודש תשרי שאין אומרים תחנון האם אומרים יהי רצון אחר קריאת התורה כל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים יהי רצון. מקורות: לבוש תכט ב, הובא בעט”ז שם סק”ב, מחה”ש שם סק”ה בשם חק יעקב בשם מנהגים, משנ”ב שם, הגר”ז שם ב, קצש”ע כג, כז. וראיתי בפסקי תשובות קמז ז שציין לאחרונים שתמהו על מנהג זה שנסתר מדברי הראשונים, ומ”מ נ”ל שההגדרה בזה היא מאחר שאינו דין […]...
- חדר שסככוהו לשם מצוות סוכה ולאחר מכן השתמש בו כל השנה לביתו, האם כשר לשנה הבאה מחמת שהנחת הסכך היתה בכשרות או פסול משום שסכך זה שימש למגורים במשך השנה במשנ"ב סי' תרלז ס"א פסל סוכה זו ע"פ המג"א (ומוכח מחשבון הדברים דהיינו אף אם בינתיים לא השתמשו בה כלל) אף אם משום שהעשיה הראשונה התבטלה, וכוונתו שהעשיה הראשונה לא היתה אלא לחג הסמוך, וממילא לגבי החג הבא הו"ל סוכה הנעשית מאליה, והוא חידוש גדול מאוד, ויש מהאחרונים שרצה לומר דמועיל עכ"פ אם בעשייה ראשונה […]...
- ברכת החמה באיזה יום בחודש יוצא אינו קבוע ביום בחודש ומשתנה משנה לשנה, וכגון בתשי"ג יצא בכ"ג בניסן ובתשמ"א יצא בד' ניסן ובעתיד תשצ"ז יצא כ"ג ניסן ותתכ"ה יצא בב' בניסן, ולעתים נדירות מאוד יוצא בסוף אדר ב (ויש לציין שהוא צריך לצאת תמיד באותו תאריך לפי שנת החמה שהוא בעצם אותו תאריך של תקופת ניסן, רק שהלוח הלועזי המצוי אע"פ […]...