אף שאין שיעור למעלה בהכנסת כלה אבל גם אין שיעור למטה, וכמו שמצינו גם לענין הלוואת המת שג"כ אין לו שיעור (וכל אלו בכלל גמ"ח שבגופו עי' במפרשים רפ"ק דפאה), ובליווי ד"א יוצא חובתו, אף שיש הרבה מלווים כל אחד הוא חלק מהרבים המלווים העושים את המצוה, וגם כאן השתתפות בריקודים כ"א יש לו חלק, ולפעמים יתכן שטירחת הגעה ונוכחות בלבד הוא שמחת החתן כגון באדם חשוב שיש לחתן שמחה מנוכחותו, ועי' בקידושין ז ע"א, והכל לפי הענין.
מק"ט התשובה הוא: 1991 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/1991
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- חתן בן ספרד שמתארח אצל ההורים כיצד ינהג בהדלקת נר חנוכה הנה דעת המחבר כידוע, שגם במהדרין מן המהדרין אין מדליק כל אחד מבני הבית, והדלקת בעה"ב מוציאה את כולם, אמנם כל זה בבני הבית ממש אבל מי שלן לילה בבית זה אינו נפטר בהדלקת בעה"ב. וכמ"ש המשנ"ב [סי' תרעא ס"ב] על דברי המחבר, לא ידליקו יותר, בין בלילה ראשונה ובין בשארי לילות דהכל נגררים אצל […]...
- בענין חשש לזמן הפורים בחמישה עשר בבני ברק הערה: כל הדברים דלהלן נכתבו בדרך לימוד בלבד שלא להלכה למעשה. השתא בליל שושן פורים תשפ"ד בהתכוננותי להתפלל תפילת ערבית פה עירנו בני ברק נתיישבתי בדעתי ואבינה בספרים האם צריך לומר כאן על הניסים בליל ט"ו או לא. דהנה מוחזק בהרבה מקומות פה עירנו בבני ברק מיסודו של החזו"א להחמיר פורים ב' ימים לכל דבריהם, […]...
- אדם חילוני הבא לישא נכרית האם יש להפרישו מזה למרות שאם ישא כשרה יעבור איסור נדה באופן כללי בשאלה האם חמיר מנדה או לא, לפני כן יש לראות האם השאלה באופן שהיה זה דרך אישות או לא, דאם היה דרך אישות יש בזה איסור דאורייתא, ואילו שלא דרך אישות אין בזה איסור דאורייתא לכמה ראשונים וכ"ה פשטות הסוגיות בע"ז ל"ו [וגם נחלקו הראשונים האם זהו רק בז' עממין, עיין בטור סי' […]...
- אורח שמגיע לשמחה לשמח את בעל השמחה ונודע לו מהמשפחה שבעל השמחה מצפה למתנות כדי לכסות את הוצאות השמחה אך אין לאורח מה לתת לו האם בכל זאת מותר לו לאכול וליהנות מהשמחה שאלות מסוג זה משתנות לפי דעת בעל השמחה ומנהג המקום והקהילה, ולגבי החוגים שאני משתייך אליהם אמנם קיים מושג שהשמחה מיועדת רק לבני משפחה או רק למוזמנים אך לא מצוי שהרשות שתינתן לאכול בשמחה תהיה רק בתנאי שיתן מתנה, אמנם אם הוא יודע שבעה"ב לא רוצה שיאכל מי שאינו משלם, יש כאן בעיות אחרות, דהרי […]...
- מה שיש בסוכה חילוקי דינים לפסול בין גג על המיטה כשקבוע לבין גג שאינו קבוע כמבואר הדעות בשו"ע, מה השיעור להחשיבו קבוע יש בזה ספק מה נכלל בגדר קינוף להיאסר בפחות מגובה י' כשיש לה גג ישר, ולכן יש להחמיר כל אימת שיש להסתפק שמא נקרא קבוע. מקורות: יעוי' בחזו"א או"ח סי' קנ סקי"ח שהסתפק בזה לגבי קביעות של קינוף, דהרי לא נתפרש שיעורו, ויש לציין דמצינו הרבה דברים לדידן שלא נתפרשו שיעורם ומחמירין בכל דהוא ממש, […]...
- האם אפשר לעשות קידוש לבנה ביום כשחושש שאם לא יקדש עכשיו יעבור זמנו ולא יספיק לקדש לכאורה לא. מקורות: מכיון שהוא מדין יאותו שהוא לעיכובא כמו שנתבאר לעניינים אחרים, ראה בה"ל או"ח תכו, א. ומיהו כ' החזו"א והקה"י והגרח"ק ועוד שאפשר לברך על נר הבדלה כשיש חשמל (ראה ביאורים ומוספים סי' רחצ סקי"ג), ושם יש ג"כ דין יאותו, ומ"מ לברך ביום ראשון על הנר לא עלה על הדעת, ויתכן שנר עם […]...
- האם בו' ארמית הוא יהרג ואל יעבור כן אם הוא בפרהסיא. מקורות: ב"י אה"ע סי' טז אות ב ד"ה ואם בא בשם הארחות חיים הל' ביאות אסורות אות ח בשם הרמב"ן תורת האדם שער הסכנה עמ' לו, ורמ"א על השו"ע שם. ועי"ש בביאור הגר"א שם סק"ט שנחית לבאר החילוק בין גויה שבא עליה נכרי ששם אפי' בפרהסיא אינו ביהרג ואל יעבור משא"כ […]...
- מה השיעור שיש לשייר חתיכת פת על שולחנו בסוף הסעודה מעיקר הדין השיור הוא לצורך עניים (סנהדרין צב), ולכן היה ראוי לשייר פתיתין שיש בהם כדי נתינה (שער הציון קפ ג) וראוי לתת לעני הטוב שבשולחן (שם מ"ב ג בשם של"ה), אבל ברוב המקרים כיום שאין מצוי שיבוא עני בסעודה ויבקש לחם הורו פוסקי זמנינו שלא נוהג דין זה של שיור חתיכת פת (וזאת הברכה […]...
- מה השיעור של הזוית שצריך להתכופף כדי שיהיה כבר נחשב הסיבה באופן זה בלל סדר פסח העיקר שיהיה הטיה ושיהיה סמיכה ושיהיה דרך חירות ויש שנקטו שהכל לפי הענין. מקורות: נראה שעיקר הגדרת ההסיבה הוא שיהיה לו נוח ורפוי מה שנקרא נוחות והרפייה (דהיינו שאינו צריך לסבול את כובד גופו), וכמבואר ברמב"ם ובשו"ע סי' תעב ס"ב שהסיבה היא דרך חירות, והוא ע"פ הירושלמי ר"פ ערבי פסחים שכן מבואר שם, וכמבואר בפ"ק […]...
- מי שאמר קדושה עם ציבור באופן אקראי שלא התפלל איתם האם כרגע מותר לו להתחיל שמונ"ע עם ציבור אחר אע"פ שלא יספיק לומר עמהם קדושה ומה הדין באופן שמתחילה שמע וענה רק ברוך ולא קדוש לגבי השאלה הראשונה הדין הוא שמותר כמ"ש במשנ"ב סי' קט סק"ד. ולגבי השאלה השניה יש לציין בזה דברי הגמ' בחולין דהמלאכים אין להם רשות לומר ברוך לפני שאומרים קדוש עי"ש, ומבואר מזה דקדוש הוא דבר עיקרי בקדושה, וממילא לכאורה יש לדמותו לחיסר דבר מעיקר ברכה שלא יצא בברכה וה"ה כאן לענייננו לא יצא בקדושה....
