מה השיעור והגדר של החיוב לשמח חתן שלא יעבור בחמישה קולות

עוד תוכן קשור:

1. חתן בן ספרד שמתארח אצל ההורים כיצד ינהג בהדלקת נר חנוכה הנה דעת המחבר כידוע, שגם במהדרין מן המהדרין אין מדליק כל אחד מבני הבית, והדלקת בעה"ב מוציאה את כולם, אמנם כל זה בבני הבית ממש אבל מי שלן לילה בבית זה אינו נפטר בהדלקת בעה"ב. וכמ"ש המשנ"ב [סי' תרעא ס"ב] על דברי המחבר, לא ידליקו יותר, בין בלילה ראשונה ובין בשארי לילות דהכל נגררים אצל […]...
2. שמיעת שני קולות יחד למי שמופלג בחכמה ובכשרון שלום וברכה מספרים על הרבה גדולי ישראל שהם היו עושים כמה וכמה פעולות ביחד ממש שומעים ב' אנשים בב"א וקוראים תוך כדי מכתב וכו', וככששאלו כמדומה את ר"ח עוזר איך א"ל שיש כמה תאים במח וכו' והסתפקתי באופן כזה אם ב' בנ"א ישמיעו לאוזניו א' ק"ש וא' מגילה או תפילת שמ"ע האם יצא יד"ח שניהם […]...
3. בענין חשש לזמן הפורים בחמישה עשר בבני ברק הערה: כל הדברים דלהלן נכתבו בדרך לימוד בלבד שלא להלכה למעשה. השתא בליל שושן פורים תשפ"ד בהתכוננותי להתפלל תפילת ערבית פה עירנו בני ברק נתיישבתי בדעתי ואבינה בספרים האם צריך לומר כאן על הניסים בליל ט"ו או לא. דהנה מוחזק בהרבה מקומות פה עירנו בבני ברק מיסודו של החזו"א להחמיר פורים ב' ימים לכל דבריהם, […]...
4. שמחת התורה בחמישה עשר באב בענין השמחה של ט"ו באב נאמר בגמ' תענית דף ל"א א' וז"ל: רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפסקו מלכרות עצים למערכה וכו'. כלומר שבאותו היום הפסיקו לכרות עצים למערכה ולכך יכלו הפועלים לשוב ללימוד התורה, ולפיכך [לדעה זו] יום ט"ו באב נחשב יום טוב. המהרש"ל (בים של שלמה סוף פרק מרובה סי' לז) למד […]...
5. האם אפשר לעשות קידוש לבנה ביום כשחושש שאם לא יקדש עכשיו יעבור זמנו ולא יספיק לקדש לכאורה לא. מקורות: מכיון שהוא מדין יאותו שהוא לעיכובא כמו שנתבאר לעניינים אחרים, ראה בה”ל או”ח תכו, א. ומיהו כ’ החזו”א והקה”י והגרח”ק ועוד שאפשר לברך על נר הבדלה כשיש חשמל (ראה ביאורים ומוספים סי’ רחצ סקי”ג), ושם יש ג”כ דין יאותו, ומ”מ לברך ביום ראשון על הנר לא עלה על הדעת, ויתכן שנר עם […]...
6. אורח שמגיע לשמחה לשמח את בעל השמחה ונודע לו מהמשפחה שבעל השמחה מצפה למתנות כדי לכסות את הוצאות השמחה אך אין לאורח מה לתת לו האם בכל זאת מותר לו לאכול וליהנות מהשמחה שאלות מסוג זה משתנות לפי דעת בעל השמחה ומנהג המקום והקהילה, ולגבי החוגים שאני משתייך אליהם אמנם קיים מושג שהשמחה מיועדת רק לבני משפחה או רק למוזמנים אך לא מצוי שהרשות שתינתן לאכול בשמחה תהיה רק בתנאי שיתן מתנה, אמנם אם הוא יודע שבעה"ב לא רוצה שיאכל מי שאינו משלם, יש כאן בעיות אחרות, דהרי […]...
7. אדם חילוני הבא לישא נכרית האם יש להפרישו מזה למרות שאם ישא כשרה יעבור איסור נדה באופן כללי בשאלה האם חמיר מנדה או לא, לפני כן יש לראות האם השאלה באופן שהיה זה דרך אישות או לא, דאם היה דרך אישות יש בזה איסור דאורייתא, ואילו שלא דרך אישות אין בזה איסור דאורייתא לכמה ראשונים וכ"ה פשטות הסוגיות בע"ז ל"ו [וגם נחלקו הראשונים האם זהו רק בז' עממין, עיין בטור סי' […]...
8. האם בו' ארמית הוא יהרג ואל יעבור כן אם הוא בפרהסיא. מקורות: ב”י אה”ע סי’ טז אות ב ד”ה ואם בא בשם הארחות חיים הל’ ביאות אסורות אות ח בשם הרמב”ן תורת האדם שער הסכנה עמ’ לו, ורמ”א על השו”ע שם. ועי”ש בביאור הגר”א שם סק”ט שנחית לבאר החילוק בין גויה שבא עליה נכרי ששם אפי’ בפרהסיא אינו ביהרג ואל יעבור משא”כ […]...
9. האם יכול לשמח אשתו ברגל במטבח חדש או בבשר ויין במקום בגדי צבעונין כשאומרת שזה משמחה יותר יוצא ידי חובה בכל שמחה, ולכתחילה יתכן שיש לשמחה גם בבגדי צבעונין ואז תוספת זו היא הידור. מקורות: מסתבר דלא דברו חכמים אלא בהוה דשמחה בבשר בזמן בהמ”ק נלמד מקראי כדלהלן, ולכן בזמן בהמ”ק אין אדם יוצא בעופות כדתנן בפ”ק דחגיגה, ואולי גם יין דכתיב ביה להדיא שמחה כמ”ש בברכות לה ע”ב, אבל שאר דברים […]...
10. מה השיעור של הזוית שצריך להתכופף כדי שיהיה כבר נחשב הסיבה באופן זה בלל סדר פסח העיקר שיהיה הטיה ושיהיה סמיכה ושיהיה דרך חירות ויש שנקטו שהכל לפי הענין. מקורות: נראה שעיקר הגדרת ההסיבה הוא שיהיה לו נוח ורפוי מה שנקרא נוחות והרפייה (דהיינו שאינו צריך לסבול את כובד גופו), וכמבואר ברמב”ם ובשו”ע סי’ תעב ס”ב שהסיבה היא דרך חירות, והוא ע”פ הירושלמי ר”פ ערבי פסחים שכן מבואר שם, וכמבואר בפ”ק […]...