מדינא דגמ’ מתאבל רק כשהוא בפני אמו וכן פסק השו”ע (יו”ד סי’ שעד ס”ו), אולם הרמ”א הביא שלא נהגו בזה אלא רק פסולי עדות מראים בעצמם מעט אבלות כגון רחיצה והחלפת קצת בגדים עד שבת בלבד (ולא כל ז’ ימי האבלות), וכן אין הולכין לסעודת מצוה כגון ברית מילה עד מוצאי שבת (ש”ך סק”ז בשם הב”ח ועי”ש עוד בש”ך).
ובתרוה”ד [סי’ רצא] שהוא מקור דברי הרמ”א הובא שמותר לרחוץ בימים אלו פניו וידיו בפושרין, ובש”ך (סק”ו) יתכן שהבין בדבריו שמותר לרחוץ אף רחיצה גמורה, וצ”ע, ויתכן שקיצר בדבריו וכוונתו כמ”ש התה”ד, ולמעשה הורה הגרי”ש שיכול לרחוץ אבר אבר בפושרין, אולם אם אינו רוחץ מחמת שמצטער מזה גם בצונן אין להתיר.
וגדר פושר הוא כחמימות הרוק כמו שהביאו הפוסקים בהל’ נדה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 40
מק"ט התשובה הוא: 120754 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120754