{בע"ה י"ד תשרי תשע"ו לכבוד הגאון הגדול רבינו משה שאול קליין שליט"א וכו'} שאלה הנה מצוי בשוקים מין סוכה הקלה להרכבה, ובנויה באופן של מוטות ברזל בלבד, דהיינו ד' ברזלים בכל רוח של הסוכה, ובתחתית הדפנות יש מקום להנחת כמה חבלים עד גובה ...קרא עוד
{בע"ה י"ד תשרי תשע"ו
לכבוד הגאון הגדול רבינו משה שאול קליין שליט"א וכו'}
שאלה הנה מצוי בשוקים מין סוכה הקלה להרכבה, ובנויה באופן של מוטות ברזל בלבד, דהיינו ד' ברזלים בכל רוח של הסוכה, ובתחתית הדפנות
יש מקום להנחת כמה חבלים עד גובה י' טפחים בג' רוחות, וכתוב עליהם שהם באישור רבינו שליט"א.
ואיני יודע בפועל אם אמתיים דבריהן או לא.
אבל אדון לפני רבינו שליט"א כתלמיד הדן לפני רבו דלכאורה יש חיסרון בסוכה זו מכמה טעמים, וכדלהלן:
א) הנה ידוע דעת החזו"א סי' קמ"ג סק"ב שאין לסכך במעמיד דמעמיד שהוא דבר המק"ט, ואכן לפו"ר סברא יחידאה היא גבי כמה מגדולי האחרונים מכל הדורות, וגם מ"ש זה בדעת הרמב"ן, הנה בריטב"א אי' שלא כן בדעת הרמב"ן [כמ"ש במנחת שלמה תנינא סי' נ"ה], וגם דלכל הדעות באחרונים מ"מ מודו דיש דעות המכשירין גם מעמיד ממש, וגם דלכו"ע יוצא יד"ח בכל מקרה, ומכל הני טעמי מבואר דאין חומרא זו חובה מעיקר הדין, וגם אנו לא נהגנו בזה, ולא ע"ז באתי לדון כעת.
אכן דין מעמיד ראשון המק"ט קי"ל שיש לאסור עכ"פ לכתחילה להעמיד בהן הסכך, וכאן הרי מעמיד הסכך בכלי מתכות ממש שנגמרה מלאכתו, והנה ע"ה שקונים סוכה כזו אינם מעלים ע"ד שיש לכסות המתכת ולסכך רק מעליו.
והנה אם נתקן שבהוראות שמטעם ה'הכשר' יהא כתוב לכסות הברזלים לפני שמעמיד עליהם הסכך עצמו, או לאידך גיסא נניח שכך כולם נוהגים, [משום שהסכך הכללי מונח על גובה הכלונסאות שמעל המתכת], אבל עדיין אי"ז פיתרון, יעויין במנח"ש שם שכתב שכאשר הקנה מונח על הדופן לאורכו לא מהני, וכ"ד הגרי"ש אלישיב [הובא בס' הערות סוכה כ"א ב' ועוד], דלא מהני אלא אם בלא הקנה היה הסכך נופל.
והגם שיש חולקין ע"ז, אכן אם יש 'הכשר' על הסוכה בד"כ זה כולל את כל השיטות, משום שיש רבים שלא למדו ההלכה ורוצים לקיים הכל בהידור ולכן קונים דוקא בהכשר.
ב) עוד יש לדון בסוכה זו דהנה דעת התוס' דסוכה שתי ולא ערב פסולה, ואף בד' רוחות מבואר שם שאין לחלק בין ג' לד' רוחות, וגם אם נימא דזה לא נפסק להלכה, וגם יש בזה כמה סתירות במק"א בתוס', אכן במ"ב [סי' תרל סק"ז ועוד] כתב בשם המג"א דבג' רוחות פסול כה"ג, והנה סוכה דידן עשויה ערב בלא שתי מג' רוחות, וגם אם היה עוד טפח אי"ז ברור להכשיר [הליכ"ש פ"ז ס"ב], וכ"ש כשאין כזה טפח, ומאיזה טעם יש להכשירה.
דהנה באמת הי"ל גם להמג"א זהו חומרא דרבנן, ובפרט לענינינו שיש גם צוה"פ בכל רוח דמדאורייתא כשר לדעת הרא"ש בדף י"ט, וא"כ יש כאן רק ב' דרבנן לפסול, ומדאורייתא אין חשש, ומכיון דהמהרש"א והמהר"ם דט"ז ב' והק"נ סי' ל"א סק"נ מכשירין בכה"ג [ועי' בשה"ל ח"א סי' ק"מ סק"ה שהוכיח כן מכמה ראשונים] וא"כ יש להכשיר, - אכן אין לומר כן מאחר דכבר פסק המ"ב כהמ"א, ואף דהשה"ל שם כתב כעי"ז היינו דוקא לענין ברכה כשאין לו סוכה אחרת, אבל לא היתה כונתו מעתה לעשות הכשר בתחילה על סוכה כזו ע"ש.
והנה אם היו העולם מקפידין לעשות הסדינין באופן המועיל למחיצות מעיקר הדין, הוי סגי בזה, דבכה"ג סגי להשלים בקנים, דא"צ לחוש לדעת המ"א בזה, כמ"ש המ"ב ושה"צ ס"ס תר"ל, אכן לאו כו"ע דינא גמירי להקפיד בזה, ויוכלו ליתן סדינין רחבין מדי [שכן הסדינין קונים בנפרד מן הסוכה, ומי שרוצה קונה סדינין אחרים, כך היא המציאות], וכן יוכלו שלא לקשור היטב בכל הרוחות.
ובפרט לדעת החזו"א סי' ע"ה סק"ח והבית מאיר והבכורי יעקב סי' תרל סק"ד דבעינן ז"ט בב' דפנות בלא לבוד כלל א"כ סוכה זו פסולה וצ"ע.
ג) עוד שלישית יש לדון בסוכה זו, דהנה כל הרגיל בסוכה זו יודע שא"א שלא יזיזו הקטנים החבלים תמיד, ובפרט אם הם ישנים בסוכה, והלבוד נהרס אז, ואמנם נניח שגם ע"ה אשר סומכים בזה רק על ההכשר יודעין עכ"פ שאין לאכול בסוכה כשהלבוד אינו, ונניח ג"כ שע"פ דין תורה אין חיוב להמנע לישן בסוכה זו דלא חיישינן שיפסל, או לאידך גיסא נניח שאין איסור לישן בסוכה שיש חשש שתיפסל בתוך שנתו [דהנה ז"פ שאין מקפידים מלישן שם רק בשעה שאין ילדים ערים כלל], (אך עיין ס' הסוכה, הגרש"ז, פסקים סקכ"ז, ס' זמן שמחתינו פ"א סק"ד בשם הגריש"א לאסור הוצאת אדם ישן מסוכה, ושמא כאן הו"ל כתשבו כעין תדורו מאיזה טעם), ומ"מ נניח שאין חששות אלו אך שמא יש לפסול משום תעשה ולא מן העשוי דכדי להכשיר הסכך בעינן טפח סמוך לסכך [ס"ס תרל"ה], אף אם קי"ל שא"צ טפח סמוך לסכך דוקא אלא סגי גם בטפח למטה דלכאורה זהו הסכמת הפוסקים ואכמ"ל, וגם אם נניח שאין הקטנים הורסים כל פעם אלא מחיצה א' ולא כל הג' בפ"א, אך מ"מ בעינן ג' רוחות מעיקרא בשעת עשיית הסכך, ואף דאיכא למ"ד דסגי ברוח א' אכן דעה זו יחידאה היא, ובבהגר"א שם מבואר לא כן, וכ"כ עוד הרבה פוסקים [עמודי אור סי' ל"ט, מקו"ח על המ"א ר"ס תרל"ב, ערך לחם ס"ס תרל"ה], וכדמשמע גם במ"ב שם סקי"א, וגם הב"ח דמכשיר בדיעבד בכ"ז משמע במ"ב שם סק"י דלא קי"ל הכי.
אכן מה ששייך להכשיר כאן הוא ע"פ מ"ש בשו"ת רב פעלים או"ח ח"א סי' ל"ד וכ"כ עוד פוסקים דסגי שהיו המחיצות בשעת העמדת הסכך, אף שנהרסו אח"כ אם חזרו סגי, וא"צ לנענע שוב הסכך, אכן יש לידע דאי"ז לכו"ע [עיין מקראי קדש סוכות ח"א סי' י"א], ועוד יש לידע דגם להר"פ זהו דוקא אם עד שעת כניסת החג היו כל המחיצות קיימות, דאם הקטנים נענעו החבלים קודם החג צריך לשוב ולנענע כמבו' בר"פ ומקראי קדש שם, ויש לכתוב כ"ז לע"ה בהוראות מטעם ה'הכשר', והנה הערה זו האחרונה קלושה בכובדה משל חברותיה, משום שמ"מ יש כמה צדדין להקל, דאע"ג שכ"א מן הצדדין הללו להקל הם דלא כהלכתא כלל כמ"ש, אך בצירוף כולם שמא יש קצת מקום להקל, אך מ"מ יש לידע אם גם 'הכשר' שייך לתת בכה"ג דשמא אינו לכתחילה לגמרי כיון שאפשר להדר עוד יותר, וישראל קדושים ובודאי כשידעו שאפשר להדר עוד יותר, הרבה יקנו המהודר יותר, כפי שרואים תמיד.
והנה חששות הללו נכונות רק אם נניח שכ"מ שכתבתי נכון, אך אם אין ההנחות נכונות מתרבים החששות בכמה מונים.
השלמה לאחר זמן
יום רביעי י"ז תשרי תשע"ז
בענין מה שהבאנו בעם סגולה חלק א' המכתב להג"ר משה שאול קליין שליט"א, דגם לפי מש"כ המשנ"ב דיש להקל לעשות מחיצה בלא שתי וערב יחד בצירוף מחיצה של סדינים, זהו רק אם מחיצת הסדינים עשויה כדינה, דהיינו שאינה נעה ברוח מצויה, ומ"מ צריך לצרף גם את מחיצה הקנים, אבל בסוכה הלזו הרי היא מגיעה עם ההכשר, ומנין ידע הלקוח שצריך להדק הסדינין.
ראיתי בזה להוסיף עוד מה שראיתי כעת שוב בקובץ מבית לוי הל' סוכה פסקי הלכות סעי' ו' וז"ל, אין נכון לעשות כל מחיצות הסוכה מסדינים, והרוצה לעשות מסדינים ישים במחיצות קנים במרחק של פחות מג' טפחים זמ"ז, ובגובה עשרה טפחים, ומ"מ מדינא מחיצת סוכה העשויה מסדינים וקשורה היטב מכל הצדדים אלא שע"י הרוח נוצר שקע כשרה, ועכ"פ יחבר קרש גם באמצע הגובה כדי למנוע תנועת הסדין ככל האפשר, עכ"ל, אכן אינו נוגע ממש לענינינו, מכיון שהוא מיירי במי שאכן רוצה לעשות מחיצה רק מסדינין שמועיל מעיקר הדין אם הם קשורים.
***
קרא פחות