מי שלא השלים קביעותו במקרא ביום האם ישלים בלילה או למחרת

עוד תוכן קשור:

1. הבן שלי הקטן מברך בבוקר על ציצית שהוא ישן לבוש בה בלילה האם אני מחוייב למחות בו לא מחוייב למחות בו אבל יש לדאוג לכך שהוא יהיה מודע לשיטות בנושא ולהכרעת הפוסקים. מקורות: הנה דעת המחבר בסי' ח סט"ז שבאופן כזה צריך לברך, ואמנם הכרעת המשנ"ב בזה שלא לברך כיון שי"א (בסי' יח) שלילה הוא זמן ציצית ולא היה ספק בברכה, מ"מ כ' האחרונים דאין דין מחאה כשיש לו פוסק לסמוך עליו […]...
2. האם הישן שינת ארעי בלילה מברך אלהי נשמה רק מי שישן ששים נשימות (שלפי המנהג הוא חצי שעה) אבל מי שלא ישן חצי שעה ראוי שיצא מאחר [עי' משנ"ב סי' מו סקכ"ד]. ומי שמסתפק אם ישן ששים נשימות או לא כ' בקצות השלחן סי' ה' ס"ה שיברך בלא חתימה. ולהלכה היה מקום לומר שיכול לברך עם חתימה כיון שרוב האחרונים תמהו על הא"ר […]...
3. עד מתי אפשר לומר תיקון חצות בלילה העת הראוי לזה הוא קודם חצות מעט ומחצות ואילך יעסוק בתורה, ואם לא אמר אפשר לומר גם אחר כך, ובמשנ"ב א ט נראה שנקט שזמנה עד הנץ החמה, שכתב שאם הוא קרוב כבר להנץ החמה יאמר המזמורים לבד וידלג הקינות, היינו כדי להספיק לומר העיקר לפני הנה"ח, וציין לבאר היטב ונו"כ, והבאר היטב ציין לספר […]...
4. מה הדין מי שהולך לישון ב' פעמים בלילה מתי יקרא ק"ש שעל המיטה לענין מי שישן פעמיים באותו לילה, מסתבר שאומר ק"ש לפני הפעם הראשונה שהולך לישון אם היא שינת קבע, שכן אסור לו לישון שינה קבועה בלא לומר ק"ש שעל המיטה (לדידן שקיבלנוהו בחובה), ואילו בפעם השניה הרי כבר אינו מחוייב, שהרי מי שקם ממיטתו באמצע הלילה וחוזר לישון אינו מחוייב בק"ש שוב פעם, וכמו שדנו הפוסקים […]...
5. מי שאמר קדושה עם ציבור באופן אקראי שלא התפלל איתם האם כרגע מותר לו להתחיל שמונ"ע עם ציבור אחר אע"פ שלא יספיק לומר עמהם קדושה ומה הדין באופן שמתחילה שמע וענה רק ברוך ולא קדוש לגבי השאלה הראשונה הדין הוא שמותר כמ"ש במשנ"ב סי' קט סק"ד. ולגבי השאלה השניה יש לציין בזה דברי הגמ' בחולין דהמלאכים אין להם רשות לומר ברוך לפני שאומרים קדוש עי"ש, ומבואר מזה דקדוש הוא דבר עיקרי בקדושה, וממילא לכאורה יש לדמותו לחיסר דבר מעיקר ברכה שלא יצא בברכה וה"ה כאן לענייננו לא יצא בקדושה....
6. האם מותר להדליק תזמורת ביום שישי על שעון שבת שידלק בשבת? לכתחילה אסור, אך שעון מעורר שניכר וידוע לכל שמכוונים אותו מאתמול, מותר אף לכתחילה, ראה סימן רנב, ה....
7. האם אפשר לעשות קידוש לבנה ביום כשחושש שאם לא יקדש עכשיו יעבור זמנו ולא יספיק לקדש לכאורה לא. מקורות: מכיון שהוא מדין יאותו שהוא לעיכובא כמו שנתבאר לעניינים אחרים, ראה בה"ל או"ח תכו, א. ומיהו כ' החזו"א והקה"י והגרח"ק ועוד שאפשר לברך על נר הבדלה כשיש חשמל (ראה ביאורים ומוספים סי' רחצ סקי"ג), ושם יש ג"כ דין יאותו, ומ"מ לברך ביום ראשון על הנר לא עלה על הדעת, ויתכן שנר עם […]...
8. טעה ואמר ביום חול ופרוש עלינו סוכת שלומך האם יסיים כמו בשבת או לא יחזור לומר ושמור צאתנו ויסיים כמו בכל יום חול. מקורות: מעיקר הדין היה צ"ל שיסיים כמו בשבת כיון דחיישי' לומר מעין חתימתן סמוך לחתימתן, הלכך אם יסיים שומר עמו ישראל לעד לא אמר סמוך לחתימה מעין החתימה, ובפרט דבמדרש מבואר דבק"ש חותם בשלום ומשמע גם ביום חול. ויש לציין דבטור אי' הטעם שאנו מוסיפין בברכת […]...
9. כשחל פורים ביום הששי, מה יקדים לקנות בבוקר, האם צרכי פורים שזה צריך כבר ליום הששי, או צרכי שבת, משום תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם בע"ה אדר תשפ"א   לכבוד הגאון המפורסם כמוהר"ר גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים שלו' וברכה ורב טוב מאחר והשאלה מתרחבת לכמה אנפין אשתדל לילך בזה בקצרה ולבאר עיקרי היסודות השייכים לנידון זה. א. יתבאר דבגדי יו"ט עדיפי משל שבת הנה מבואר ברמ"א בהל' יו"ט [סי' תקכט ס"א] […]...
10. האם הישן ביום שינת קבע על מיטתו צריך לברך ברכת התורה ומה הגדר של שינת קבע בזה יש בזה מחלוקת והמנהג שלא לברך והמברך לא הפסיד שכך דעת הרבה פוסקים (ראה או"ח מז יא ומשנ"ב  שם), וכך אני משתדל לברך ג"כ. לגבי הגדרת שינת קבע יש שהורו שהוא חצי שעה (עי' הליכות שלמה פ"ו ס"א, וע"ע לוח ארץ ישראל הושענא רבה בשם האדר"ת). ומ"מ מי שנאנס בשינה אפי' שעה אינה שינת קבע […]...