לברכה ראשונה אין שיעור דאפילו על כל שהוא יש לברך, לפי שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה.
מקורות: או"ח רי, א.
מק"ט התשובה הוא: 3391 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/3391
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- אדם ששתה יין והמשיך בשתיית מים מכח הברכה שבירך על היין ועבר שיעור עיכול מהיין אך עדיין עסוק בשתיית המים האם יברך ברכת על הגפן או לא כל שעסוק במשתה ברצף מברך על הגפן לבסוף. מקורות: הנה ההגדרה של פטור שאר משקין בברכת היין הוא הגדרת עיקר וטפל, משום ששאר המשקין טפלין ליין (עי' מ"ב סי' קעד סק"ג ובה"ל שם ד"ה יין), א"כ לענייננו השאלה היא אם התחיל בעיקר והמשיך בטפל וכבר עבר שיעור עיכול מן העיקר. ויעוי' במשנ"ב סי' קפד סקי"ח […]...
- מי שאכל חצי שיעור מענבים וחצי שיעור מרימונים האם מצטרפים יחד לברכת מעין שלוש כן. מקורות: כן מבואר במשנ"ב ריש סי' רי שכל שברכותיהן שוות מצטרפות לכזית, ועי' עוד בשו"ת ארץ צבי ח"א סי' כט ומה שהביא שם בשם האבנ"ז וגם שם מבואר כן, ויעוי' בשו"ע או"ח ריש סי' רח ס"א וס"א שהביא הדינים דעל פירות מה' המינים מברך ברכת מעין ג' על הפירות ועל דגן מה' המינים מברך […]...
- מה שיש מכסים את המים האחרונים לפני ברכת המזון, האם מועיל לזה לכסות בכוס שקופה מסתבר שכן. מקורות: הנה ראשית כל ענין זה של כיסוי המים אחרונים אין לו מקור כ"כ מן הגמ' והשו"ע, ואינו חיוב מצד עיקר הדין, ועיין דינים והנהגות חזו"א פ"א ה"ו, (אכן יש שהקפידו ע"ז, עיין שע"ת סי' ד' סק"ח וארחות רבינו ח"א עמ' פ"ג), ויש לציין מה שכתב בשו"ת שה"ל ח"ח סי' קס"ח ס"ק ג […]...
- מרק שבישל ירקות במים האם מברך עליהם בורא פרי האדמה גם באופנים שלא נאמרו דיני עיקר וטפל לגבי שאר מאכלים כן. מקורות: נשאלתי בענין דין זה שמברכים על מרק ירקות עם ירקות בורא פרי האדמה, האם הוא דין בדיני ברכה על תערובת או שהוא דין בדיני בעיקר וטפל. ונפק"מ לדעת החיי אדם שבתערובת אם ניכר בפני עצמו אין הברכה על העיקר פוטר את המין השני וכן לענין אם עולה כל אחד מהם בנפרד בכפית. להלן […]...
- מי שהיה בקידוש ושמע בורא פרי הגפן אך לא טעם מהקידוש, האם יכול לברך שהכל על המשקין עי' בביאור הלכה סי' קעד ס"ב דראוי לחשוש מספק להחמיר כהדעות שצריך שיעור שתיה של מלוא לוגמיו כדי לפטור שאר משקין מברכת שהכל אבל גם להמקילין שם צריך עכ"פ שתיה בשיעור משהו, אבל בלא שטעם כלל מן היין יכול וחייב לברך שהכל לכתחילה על שאר המשקין שישתה אחר כך....
- למה ברכת יין שאינו ראוי ליעשות יין להגרי"ש הוא שהכל ולא בורא פרי העץ כשמן זית יעוי' בגמ' ברכות לה ע"ב דדין ברכת פה"ג על יין ובפה"ע על שמן הוא משום דאשתני לעלויא ואולי סוברים הנך דעות שמיץ ענבים שאין לו אפשרות להיות יין לא חשיב אשתני לעילויא, ואפי' אם תמצי לומר דחשיב שאשתני לעילויא שעדיין הוא חשוב יותר מענבים בעינם, מ"מ מבואר בגמ' שם לו ע"א דיש חילוק בין היכא […]...
- האם כשכורע ג' פסיעות בסוף שמונ"ע יכול להוסיף עליהם או לעשותם מרווחים להוסיף על הפסיעות אסור משום יוהרא, ואם עושה שש פסיעות בדיוק יתכן שאין יוהרא, ולגבי לעשות ברווח הפוסקים כתבו לעשות בצמצום, ומנהג החזו"א היה לעשות ברווח. מקורות: או"ח קכג ג ד ומשנ"ב ובה"ל, ולגבי להוסיף משמע מל' הש"ע דהאיסור אינו מצד הדין, ולכן מאחר שכמה פוסקים כתבו ו' פסיעות יכול לסמוך עליהם, אולם מאחר ולא […]...
- בענין מה שכתב האריז"ל שרוח הקודש מנצנצנת בליבן של הורי הילד כשקוראים לו את שמו האם זה גם בהורים רשעים שאין ראוי שתשרה עליהם רוה"ק שמעתי מהג"ר זבולון שוב לפני כמה שנים הראי' מהגמ' בפ"ק דמגילה על כרשנא שיתר וכו' ששמות כל השרים הנכריים שם נדרשו בגמ' והם כולם נקראו על שם העתיד על שם מה שיארע עמם כשילמדו עליהם מלאכי השרת קטגוריא כמבואר בגמ' שם, וכעין זה ההוכחה מהרבה שמות של רשעים כגון אחשורוש בגמ' שם לעיל מינה וכן […]...
- סנהדרין שהרגו מסית האם עליהם שלא להרוג מסית לאחר זמן זה ומה הדין להרוג שאר חייבי מיתות בזמן זה הנה הדין של סנהדרין ההורגת אחת לשבוע וכו' (מכות ז ע"א למר כדאי' ליה ולמר כדאית ליה) אינו נוהג במסית דהרי פסולים גמורים שיש בחייבי מיתות אחרות אינם פסולים במסית כדי להחמיר עליו וכ"ש ענין זה שהוא דבר מוסרי בלבד ורצון התורה להחמיר על המסית ולא לדון בזכותו כלל [סנהדרין לג ע"ב] וכ"ש בזה, (ועי' […]...
- האם מותר לאכול שניצל עם פירורי מצה בערב פסח ומה הדין בכל מצה מטוגנת ומה הדין להסוברים שברכת שניצל הוא שהכל לענין מצה מטוגנת אם נחשבת מצה לענין איסור אכילת מצה, באחרונים הובאו כמה שיטות בזה (יעוי' בשעה"צ ובאול"צ דלהלן שנזכר בהם השיטות בזה, וכן במשנ"ב סי' קסח לענין ברכה). והשעה"צ (סי' תעא סק"כ) הביא הספק בזה, ורמז בדבריו לדבריו בסי' קסח ששם לענין ברכה לא הכריע בנידון זה ונקט להחמיר מספק, ומשמע שדעתו להחמיר בזה […]...