מי שאכל חצי שיעור מענבים וחצי שיעור מרימונים האם מצטרפים יחד לברכת מעין שלוש

עוד תוכן קשור:

1. מה הטעם שאם ייחד את החמץ לישיבה וטח בטיט את החמץ אינו חייב בביעור דהרי אפי' חצי שיעור יש אומרים שחייב בביעור ולכו"ע אסור באכילה ומה הדין כשיש קטנים שיבואו לאוכלו הטעם הוא שאין לזה שם מאכל בכה"ג והוא כעין דין החמץ שנפסל לאכילת כלב, שבשניהם אין לזה שם אוכל, וגם אין חשש שמא יבוא לאכלו מכיון שתקנו לישיבה וגם מאוס (ראה משנ"ב ושעה"צ סי' תמב ס"ט), ובמקום שיש קטנים ביותר שיבואו לאכלו ג"כ לכאורה לא נראה שיחלקו בזה הפוסקים, דהרי הביעור הוא מחמת הגדולים דאילו […]...
2. באיסור עשיית מעלות למזבח - מ"ט לא נהגו כן גם במנורה שהיה לה שלוש מעלות שאלה אשמח לתגובת הרב שליט"א, לשאלה שראיתי בשו"ת &8230; בענין מה שנשאל שם, למה למזבח יש כבש ולמנורה יש מדרגות. וכתב שם להשיב בזה"ל, כך ציוותה התורה, וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עליו, וברש"י, ולא תעלה במעלות, כשאתה בונה כבש למזבח לא תעשהו מעלות מעלות אשקלונ"ש בלע"ז אלא חלק יהא ומשופע. […]...
3. מי שקנה בגד שינה שיש עליה צורת שמש או חצי שמש האם מותר בהנאה. שמש שלם להש"ך מותר בהנאה ואסור להשהותו וחצי שמש מותר, ועי' במקורות עוד דעות בזה. מקורות: יעוי' בשו"ע סי' קמא ס"ג וס"ד ולפי המבואר שם מדברי הרמ"א לפי המנהג שהזכיר שם בסעיף ג' הדין הוא שמותר בהנאה ואסור להשהותן. ואע"פ ששם בס"ג מיירי לגבי צורת ע"ז שעושין לכבוד החמה ולא מיירי להדיא על צורת חמה, […]...
4. קטן שאכל עם שלושה גדולים האם חייב הקטן בזימון מדין חינוך לא תיקנו חיוב זימון בקטן כלל [אף שיכול לזמן אם ירצה ועושה מצוה], ולענין בני ספרד הנוהגים כהמחבר יעוי' במקורות. מקורות: כ"כ הגרח"ק בתשובה (דולה ומשקה על סי' קצב) שלא תיקנו הזימון בקטן. ואולם להמחבר ס"ס קצט שקטן היודע למי מברכים גם כשלא הגיע לי"ג מצטרף, לכאורה דין זה שייך רק אם הוא מחוייב, ועי' […]...
5. חולה שאכל בתענית אסתר האם צריך לשלם את התענית יום אחר חולה אינו צריך לשלם את התענית ביום אחר, מכיון שתענית אסתר אינה חמורה מרוב הצומות האחרים שחולים נפטרו לגמרי, ולא נזכר לשלם תענית אלא רק לענין מי שהוא רק כואב עיניים שמעיקר הדין בשאר צומות יש עליו חיוב תענית, אבל חולה שמעיקר הדין אפילו ברוב שאר צומות פטור מלצום ואסור לצום אינו צריך להשלים, ויותר […]...
6. מי שלא בירך ברכת המזון ועבר זמן שיעור עיכול והפסיד את הברכה, האם הפסיד גם ברכת המוציא ואם צריך לברך המוציא שוב דעת המג"א שאם עבר שיעור עיכול צריך לברך גם ברכה ראשונה אם רוצה להמשיך לאכול, אולם האחרונים חלקו עליו, ולכן אם אין מי שיכול להוציא אותו בהמוציא, מעיקר הדין מותר לאכול לחם בלא ברכת המוציא נוספת שספק ברכות להקל, והפתרונות שהזכירו הפוסקים על ספק ברכה שייכים גם כאן, ולצאת מאחר הוא הפתרון המועד ביותר. ואם […]...
7. אדם ששתה יין והמשיך בשתיית מים מכח הברכה שבירך על היין ועבר שיעור עיכול מהיין אך עדיין עסוק בשתיית המים האם יברך ברכת על הגפן או לא כל שעסוק במשתה ברצף מברך על הגפן לבסוף. מקורות: הנה ההגדרה של פטור שאר משקין בברכת היין הוא הגדרת עיקר וטפל, משום ששאר המשקין טפלין ליין (עי' מ"ב סי' קעד סק"ג ובה"ל שם ד"ה יין), א"כ לענייננו השאלה היא אם התחיל בעיקר והמשיך בטפל וכבר עבר שיעור עיכול מן העיקר. ויעוי' במשנ"ב סי' קפד סקי"ח […]...
8. בליל יו"ט ראשון של סוכות שצריך לאכול כזית פת בסוכה (ויש אומרים לאכול יותר מכבצה שהוא שיעור שמחוייב בסוכה) האם מחוייב שלא לשוח עד שמסיים האכילה יעוי' בתשובתי על כזית של ליל הסדר שביארתי שם כמה עניינים השייכים לזה לענין שיחה באמצע כזית ראשונה של מצה בליל הסדר, ולפי מה שנתבאר שם הנה הטעם של דיבור בתוך כזית ראשון ששייך בכל סעודה שייך כאן אבל רק לשיטות שהאכילה בליל סוכות היא כזית, דלענין השיעור דיתר מכביצה [יעוי' בר"ן] בזה ודאי לא […]...
9. האם שיעור בכדי אכילת פרס לגבי בשר ויין הוא בכל דבר לגופו או שתמיד משערים בפת נחלקו בזה האחרונים, דהמנ"ח נקט שבכל דבר לגופו, כמו באכילת כזית נבילה יש לשער באכילת פרס של כזית נבילה, ואפי' בשתיה לפי הסוברים שגם בשתיה השיעור הוא כדי אכילת פרס יש לשער באכילת פרס בשתיה, והחזו"א חלק על זה ונקט בהכל משערים באכילת פרס חיטין מיסב ואוכל בליפתן כמו שנאמר לגבי בית המנוגע בסוכה ו […]...
10. מה שיעור המים שמברכים עליהם שהכל לברכה ראשונה אין שיעור דאפילו על כל שהוא יש לברך, לפי שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. מקורות: או"ח רי, א....