לענין הנידונים לעיל על חזקת בשרי או חלבי בבן יומו ובאינו בן יומו מה הדין בדבר חריף

עוד תוכן קשור:

1. כשיש רוב נגד חזקת ממון האם הולכים אחר רוב או אחר חזקת ממון אין הולכין בממון אחר הרוב להוציא מחזקת ממון, ומ"מ מצאנו בכמה מקומות יוצא מן הכלל, כגון בהוצאת ממון ע"פ דעת רוב הדיינים, וכן באבידת אדם שנמצא אסופי בעיר שרובה ישראל וכן י"א שספק ספקא מועיל להוציא ממון אע"פ שיש אומרים שהוא מטעם רוב, וכן יש סוברים שמנהג נגד חזקת ממון הוא מדין רוב. וכן בעוד […]...
2. מאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי שאינו בן יומו האם מותר לאוכלו עם חלב באופן זה שהכלי אינו בן יומו אינו הופך את המאכל להיות בחזקת בשרי אפי' לבני אשכנז המחמירים בחזקת בשרי בכלי בן יומו, ומ"מ לכתחילה אסור להם לבשל אפילו בכלי שאינו בן יומו כדי לאכלו בחלב. מקורות: חכמת אדם מח, ב, ולפי מה שהבאתי לעיל מהש"ך צה סק"ג באופן זה לכתחילה לכאורה אין חילוק בין בני […]...
3. האם מותר לאכול מאכל שהתבשל בסיר חלבי אחרי שאכלתי מאכל שהתבשל בסיר בשרי נקי מבשר מותר אפילו חלב ממש אחרי מאכל כזה, כמו שביארתי בתשובה הסמוכה. מקורות: רמ"א יו"ד פט, ג....
4. האם מותר לאכול מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי נקי יחד עם מאכל פרווה שהתבשל בסיר חלבי נקי לא נזכר בפוסקים לאסור. מקורות: להמחבר יו"ד צה, ב, ודאי מותר, אולם גם הרמ"א לא אסר לכתחילה אלא על מאכל שנתבשל בסיר בשרי לאכלו עם חלב ממש, ויותר מזה משמע שלא אסר, וכן מה שדן אחר כך לענין מים רותחים שהוערו לכלי החלבי מהכלי הבשרי, וא שיש מחמירים גם בעירוי עי"ש בנו"כ, היינו שהסיר הבשרי […]...
5. השתלות איברים בזמנינו מה גדרם לענין להחשיבם תלוש ולבסוף חיברו לגבי שחיטה שצריכה להיות בדבר תלוש בטור [יו"ד סי' ו] הביא דעת הרמב"ם [פ"א מהל' שחיטה הכ"א] דמותר לכתחילה לשחוט בשן קבוע בלחי, וכתב ע"ז הטור ולא נהירא, ומפרשי הטור [מהר"י בן חביב הובא בב"י ובפרישה, ב"ח ופר"ח ועוד] כולם תמהו על לשון הטור שכתב ולא נהירא, והיינו משום דמשמע שדעת הרמב"ם היא חידוש שאינו מובן, ואדרבה הפשטות היא שבאופן זה […]...
6. מה דין גוי משומד והאם דינו שונה מישראל משומד לענין מורידין ואין מעלין ומה הדין לענין ממונם הדעה הידועה שגוי עובד ע"ז אין לו דין משומד אבל גוי אדוק בע"ז יש לו דין לענין זה כמו משומד ישראל, ויש שכתבו דגם לענין ממונם. מקורות: לענין קרבן מצינו בגמ' בחולין דף יג שגוי אין לו דיני משומד כמו שיש לישראל אלא רק באופן המסויים כמו שיתבאר להלן. ויעוי' בתוס' ע"ז כו ע"ב מה […]...
7. האם טיפת שמן רותחת שנפלה ממחבת פתוחה על האש עם בשר על כלי חלבי קר אוסרת את הכלי (כהקדמה לתשובה יש להדגיש שנושא התשובה אינו באופן שנפל כמות ניכרת של שמן, ולא מדובר באופן שהכלי החלבי היה רותח, ולא מדובר באופן שנפל על מאכל). תשובה: יש מקום להקל והמקיל יש לו על מי לסמוך, ועכ"פ בענייננו שמשמע שמדובר בניצוץ של שמן כל שהוא ולא על טיפת שמן שיש בה ממש. ולגבי אם מחמיר […]...
8. מוקצה שהניחו באחד הימים על דבר אחר ולא היה כוונה לסלקו משם וגם לא להניחו שם עד שבת, ולא עלה על דעתו באותו זמן שאולי יצטרכו להשתמש בדבר שתחתיו בשבת, האם נחשב כמניח מדעת ואוסר את הדבר שמעליו כדין בסיס לדבר האסור אם הניחו בימי חול עד יום חמישי וחמישי עצמו בכלל, אינו נחשב בסיס לדבר האסור, אבל אם הניחו במצב זה ביום ששי, יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולמעשה יש להקל בזה במקום הצורך, מכיון שבלאו הכי דבר שאינו מיועד לשבת דוקא מתחת המוקצה ומונח רק באקראי (אם השאלה מדוברת באופן כזה מן הסתם) הכריע המשנ"ב להקל […]...
9. לענין התשובה דלעיל על גרעין אבוקדו שהוא מוקצה, מה הדין אם ייחד אותו לפני שבת לשימוש זה האם נפקע ממנו המוקצה אינו מועיל מכיון שלא ייחדו לעולם, דבאבנים בעי' ייחוד לעולם (או"ח שח כב) וגם להמקילים שם (מ"ב סקצ"ז) הוא דוקא בדבר שדרכו להשתמש בהן ולא בדבר כזה. ומ"מ אם מע"ש הניחו בתוך המים יתכן שנחשב כמעשה, דמעשה מועיל באבנים גם אם לא ייחדו לעולם, אולם לענין כיסוי חבית כ' החזו"א (או"ח מב ט) שאינו נחשב […]...
10. האם יש חילוק בין הסרת שיער בלייזר להסרת שיער באופן אחר לענין גילוח שאר איברים (מלבד בית השחי ובית הערו') ומה הדין בזמנינו בפוסקים נזכר (ריש סי' קפב ובש"ך וט"ז שם) לענין גילוח שאר איברים (חוץ מראשו וזקנו ובית השחי ובית הערו' שהם נידונים נפרדים) שמותר לגלחם רק במספריים כעין תער אבל לא אם מגלח בתער, והוא ע"פ הגמ' בנזיר (נח ע"ב) לפי הבנת חלק מהראשונים דמיירי בשאר איברים מלבד בית השחי ובית הערו'. ויש לדון מה הגדרת […]...