דבר חריף נאסר להרמ”א עד ס’ כנגד הטעם הבלוע בכלי אפילו אינו בן יומו ואפילו בדיעבד, ואפילו בלא בישול אלא כגון במדוכה, וכ”ש כשבשלו דבר חריף פרווה בכלי בשרי.
להנוהגים כהמחבר יהיה אסור רק בבן ימו באופן זה.
מקורות: רמ”א יו”ד צה, ב ולפי הנוסח בדרכי משה שם ובאו”ה כד, ו.
להמחבר צו, ג, דבר חריף ג”כ אין ההיתר של נ”ט בר נ”ט אבל רק בבן יומו, והרמ”א שם חולק כמ”ש הרמ”א גם לעיל מה שהבאתי דבריו קודם לכן.
מק"ט התשובה הוא: 1928 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/1928
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.