במשנ"ב כתב שבין השמשות שהוא ספק יום נופלים נפילת אפים, אולם כיום המנהג הרווח שלא ליפול על פניהם לאחר שקיעה, ובשם פוסקי זמנינו שמעתי הטעם לזה מאחר ויש בזה סכנה כמ"ש בספרי הקבלה, ולכן חמירא סכנתא.
ומ"מ אם רוצה לומר התחנון בלא נפילת אפים רשאי, כמבואר בהלכה בכמה אופנים שאין נופלים על פניהם אך יכולים לומר התחינה בלא נפילת אפים.
מק"ט התשובה הוא: 2495 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2495
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם בתענית אסתר מוקדם יש נפילת אפים במנחה כן משום שתענית אסתר אינו יום הפוטר בנפילת אפים אלא רק כשהוא סמוך לפורים אין אומרים בתענית אסתר במנחה נפילת אפים משום שהוא סמוך לפורים (ראה או"ח קלא ו ומשנ"ב סקל"ג, ויש לציין שבמאירי כ' שתענית אסתר היא תענית של שמחה, והיינו שהיא ג"כ זכר לנס). ולא נכנסתי בזה למנהגים מקומיים וחריגים....
- בחודש ניסן וחלק מחודש תשרי שאין אומרים תחנון האם אומרים יהי רצון אחר קריאת התורה כל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים יהי רצון. מקורות: לבוש תכט ב, הובא בעט"ז שם סק"ב, מחה"ש שם סק"ה בשם חק יעקב בשם מנהגים, משנ"ב שם, הגר"ז שם ב, קצש"ע כג, כז. וראיתי בפסקי תשובות קמז ז שציין לאחרונים שתמהו על מנהג זה שנסתר מדברי הראשונים, ומ"מ נ"ל שההגדרה בזה היא מאחר שאינו דין […]...
- האם אפשר בדיעבד לתקוע בציבור תקיעות דמעומד לאחר שקיעה של ר"ה מעשה שהיה בביהכנ"ס שאיחרו לסיים שחרית עד זמן מנחה ולבסוף התחילו מוסף רק בסוף היום ובאמצע חזרת הש"ץ שקעה עליהם החמה. והנה לעצם דין ברכות אם יכול להמשיך או לא כבר דנו בזה האחרונים, ויש שהביאו ראי' מתוס' דברכות ז ע"א עי' אבנ"ז ועוד, וכבר הראו ראיה לזה גם מתשוה"ג, ואע"ג דבמשנ"ב לא תפס כן […]...
- שליח ציבור שמתפלל בשטיבלאך והוא נוהג לא לומר תחנון במנחה, האם יכול להמשיך כמנהגו ולומר מיד להתחיל קדיש מכיון שהמנהג לא לומר תחנון במנחה הוא מנהג שאינו ברור להלכה מה מקורו ואם יש לו דין מנהג מצד הלכה, והוא מבוסס בעיקר על קהילות בחו"ל שנהגו להתפלל סמך לשקיעת החמה והיו מסיימים לאחר השקיעה, (עי' בספר דברי תורה תליתאי עמ' תעג והלאה מש"כ איזה לימוד זכות רחוק בזה, ויש לציין שהמשנ"ב שסבר שאפי' במנחה […]...
- רופא מנתח שלא יוכל לקרוא ק"ש עכשיו מתחילת זמנה עד סוף זמן המג"א האם עדיף לקרוא לאחר עלות השחר לפני זמן קריאתה של לכתחילה או לאחר זמן המג"א האם עדיף בזה לקרוא לפני זמנה או לסמוך על הגר"א אם נוהג (ע"פ רבותיו) לחשוש המג"א מעיקר הדין לגבי זמן ק"ש פשיטא שעדיף לקרותה לפני זמנה (אחר עלות השחר) שבזה ודאי יוצא בדיעבד לכו"ע מלקרותה לאחר זמן המג"א, שאז אינו יוצא ידי חובתו לפי דעת המג"א, אבל אם נוהג לעיקר הדין כהגר"א לענין זמן ק"ש ונוהג את שי' המג"א לחומרא בעלמא (כמו המנהג הרווח בכמה […]...
- מה נקבע מוקצה בשבת וכן בסיס לדבר האסור, האם הוא לפי שקיעה או צאת הכוכבים או לפי שניהם ומה הדין כשקיבל שבת אם נקבע לפי זמן שקיבל שבת נמדד לפי כל בין השמשות, שרק אם הוקצה כל בין השמשות נעשה מוקצה, אחרת מספק מקילים, כך דעת רוב הפוסקים והכרעת המשנ"ב והפמ"ג, ולכתחילה לכו"ע ראוי לחשוש למחמירים שלא לייחד בסיס בחלק מבה"ש אם רוצה להשתמש בו בשבת, (וכמו שיוכח להלן מדין סוכה וכן הורה הגריש"א). מקורות: לכאורה ההגדרה בזה מאז שנאסר עליו החפץ בתורת […]...
- מי שגזז ציפרניו והתרחץ לאחר מכן האם צריך ליטול ידיו בין הגזיזה למרחץ או שיכול לסמוך על מה שנוטל לאחר המרחץ מסתבר שעליו ליטול בינתים. מקורות: יעוי' במשנ"ב שהבאתי בתשובה הקודמת דכל מה שהוא מצד רוח רעה יש ליטול מיד, ומרחץ הרי הדעה העיקרית היא שאינה מחמת רוח רעה עי' במשנ"ב שם, ואפי' אם נימא שהוא מחמת רוח רעה הרי אינו אותו הרוח, דרוח רעה של שחרית נקראת בת מלך בגמ' דשבת וביומא לפרש"י נקראת שיבתא, […]...
- האם מותר לישון בערב שבת לאחר שקיבל עליו שבת והתפלל ערבית אך לא קרא הק"ש בזמן שמחוייב לקרוא לאחר צאת הכוכבים מכיון שכבר קרא ק"ש מותר לו לאכול בינתיים אף שהיה קודם צאת הכוכבים, ומ"מ ישים לב לקרוא בזמנה (ע"פ משנ"ב רלה סקי"ט), ולכאורה ה"ה גם לישון דכל ענין איסור שינה הוא כשהגיע זמנה....
- מי שקיבל שבת לאחר פלג המנחה ורוצה לקדש רק לאחר צאת הכוכבים האם מותר לו לישון בינתיים יש מקום לומר שמכיון שרוצה להדר ולאכול לאחר צאת הכוכבים, ועכ"פ אם הוא רגיל להקפיד על כך, ממילא כרגע אי אפשר לומר שיש עליו חובת סעודה, ולכן גם לפי הצד שאסור לישון כאשר יש עליו חובת סעודה, ממילא בזמן שלא הגיע זמן סעודה שלו וגם לא סמוך לזמן סעודה שלו, לא יהיה מחוייב בזה. וכעי"ז […]...
- יצאו לטיול והתאספו כמה מטיילים להתפלל מנחה ואין ס"ת, האם אומרים תחנון או לא הרמ"א כתב שבלא ס"ת אומרים את נוסח התחינה בלא כיסוי פנים, דהיינו בלא צורת הנפילת אפיים שלנו, ומ"מ כיום המנהג באופן כזה שאין אומרים את הנוסח כלל....
