מי שיש לידו צואה המכוסה בכלי וקרא קריאת שמע לידה האם צריך לחזור לקרוא קריאת שמע

עוד תוכן קשור:

1. פח לפסולת ביתית שאינו מיועד לצואה וריח רע וגם אין בו צואה וריח רע האם מותר לומר לידו דברי קדושה אין איסור לומר דברי קדושה אלא לפני צואה או מ"ר או דבר שיש ממנו ריח רע שדרך בני אדם להצטער בו (כמ"ש המשנ"ב סי' עט סקכ"ג בשם הכס"מ ועי"ש במשנ"ב בשם החי"א כלל ג' סי"ב דלא כל ריח רע בכלל זה), או גרף ועביט המיוחדים לצואה ומי רגליים, אבל פח ביתי רגיל אינו מכלל אחד […]...
2. מי שלא יספיק לקרוא קריאת שמע בזמנה עם הברכות כמה צריך לקרוא עכשיו לכתחילה יקרא ג’ פרשיות (כמ”ש המשנ”ב בשם הפר”ח וחי”א) או עכ”פ ב’ פרשיות וגם יזכיר יציאת מצרים שג”כ יוצא בזה (עי”ש בשוע”ר). מקורות: הנה אמנם כתב הרמ”א (בסי’ מו ס”ט) שיקרא שמע ישראל עם פסוק ברוך שם, והמשנ”ב שם סקל”א הביא שאר הדעות בזה, דיש אומרים שיקרא כל פרשה ראשונה ולמעשה יותר טוב לחוש לדעות […]...
3. מי שלא יספיק להתפלל שמונה עשרה ופסוקי דזמרא אלא רק קריאת שמע האם יאמרנה בברכותיה או בלא ברכותיה, והאם תפילה קודמת לברכות קריאת שמע כשאי אפשר לומר שניהם יאמר אותה בברכותיה, ואם יכול להתפלל או לומר ק”ש בברכותיה עדיף לומר ק”ש ותפילה מלומר ק”ש וברכותיה בלא תפילה.ומ”מ כ”ז בא'ו'נ'ס גמור כגון בפיקו”נ וכיו”ב אבל שלא במקום א'ו'נ'ס אסור לקרוא ק”ש בברכותיה ולהפסיק.מקורות:בעצם השאלה יש כאן ב’ נידונים, האחד האם יש מקום לומר קריאת שמע בברכותיה בלא פסוקי דזמרא, בשעת הדחק כשא”א לומר פסוד”ז, […]...
4. מי שאמר תפילות וברכות ומצא צואה בין בגדו לבשרו האם צריך לחזור מכיון שהצואה מכוסה בבגד לכן בדיעבד יכול לסמוך על המקילים בזה ואינו מחוייב לחזור (עי' שו"ע או"ח סי' כו ס"ד ומשנ"ב סקי"ד). ומ"מ כל זה בנמצא צואה משהו שאינו מפזר ריח בסביבה אבל באופן שיוצא מזה ריח הוא נידון בפני עצמו והארכתי בתשובה אחרת, וכל הנידון שם הוא לגבי מי שהריח אינו בא אליו, אבל […]...
5. מי שסיים פסוק ראשון של קריאת שמע ואינו זוכר אם כיון בכל מילה בפרטות האם צריך לחזור לראש נראה דאם יודע שכיון עכ”פ את עיקר פסוק ראשון דהיינו קבלת עול מלכות שמים, ורק מסתפק אם כיון כל מילה, אין מחוייב לחזור לראש אם יש בזה טירחא בשבילו, ולרווחא דמילתא יכוון עכשיו את כוונת המילות כדי לצאת ספק נוסף. והנוהגים בכל דבריהם רק כדעת המשנ”ב לכאורה לא יוכלו לסמוך על היתר זה. מקורות: הנה […]...
6. מי שנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה (אחרי שכבר שמע קריאת התורה) ורוצה לצאת האם צריך להמתין רק עד סיום הקורא לקרות או יותר מזה ומה הדין לדבר בלימוד בשעת ברכות העולה לתורה יעוי' בסי' קמו ס"א בבה"ל ד"ה שפיר דמי שהביא שם מחלוקת אחרונים האם צריך להמתין גם עד אחר שיברך העולה ברכת אשר נתן שלאחר הקריאה, דהפר"ח מיקל בזה ובספר מטה יהודה מחמיר בזה. ואולי יש קשר בין זה לפלוגתא שהביאו השו"ע והמשנ"ב לעיל מינה [סוף סי' קלט ס"ו ד"ה והברכות] לענין אם צריך עשרה שישמעו […]...
7. האם אפשר לקרוא את קריאת שמע על המיטה כמה פעמים מצווה לעשות כן כדי להירדם מתוך קריאת שמע (רמ"א או"ח סי' רלט ס"א), וראוי להחמיר שבפעם השניה לא יחזור שוב על פסוק ראשון שלא יראה כמי שמתכוון לשני רשויות (משנ"ב שם סק"ז בשם החיי"א, וראה עוד שו"ע סי' סא ס"י ומשנ"ב ס"ק כד וכה)....
8. ציבור המתפללין בקצב לא אחיד וחלקם קוראים קריאת שמע אך רובם מאחרים האם המיעוט מחייבים את הרוב לקרוא עמהם יחד פשטות דברי הרא”ש ומסברא נראה שאין צריך, וכ”ש במקרה שאין עשרה שקוראים באותו הזמן ק”ש שבזה א”צ לחשוש כלל. מקורות: מקור דין זה [בב”י בשם הרא”ש דלהלן] שצריך היחיד לקרות ק”ש עם הציבור הוא מהגמ’ גבי בעל קרי בברכות דף כ ע”ב שלא יהא בטל מדבר שהציבור עסוקין בו. והנה באופן שאותם המיעוט שקורין את […]...
9. העושה התנאי של הרעק"א שאם לא יספיק לקרוא קריאת שמע בזמנה בברכותיה הרי הוא יוצא במה שקורא עכשיו בזמנה בלא ברכותיה האם יכול לקצר בלשונו ורק לומר שהתנאי הוא כמו שכתוב בפתק שרשם בו מראש את התנאי לגבי לומר תנאי מראש מסתבר דלשי' החזו"א וסייעתו שמועילה אמירה כזו מעיקר הדין במעשרות ובעדות א"כ יועיל גם כאן, ועי' בדעת נוטה [הל' ק"ש תשובה יד] שכ' הגרח"ק שאמר לו החזו"א שיתכן שיועיל תנאי זה פ"א בכל ימי חייו וכ"ש יועיל בניד"ד שמתנה להדיא על דעת תנאי פלוני. ומעין זה אמר לי הגרח"ק זצ"ל בביתו […]...