אם הצואה אינה מריחה כלל יצא ידי חובה (כן מוכח בסוגיות ובשו”ע סי’ עו, ועי’ משנ”ב סי’ עו סק”ג וסי’ צ סקפ”ד).
אם מריחה והריח מגיע אליו לא יצא ידי חובה.
אם הצואה מריחה והריח אינו מגיע אליו אם הוא מחוץ ד”א למקום הריח יצא ידי חובה, אבל אם הוא חוץ למקום הריח בלבד הארכתי בזה בתשובה אחרת [ד”ה האם מותר להתפלל בסמיכות לטיטול שיש בו צואה אך יש ריח מורגש רק מקרוב ממש], ולפי מה שמבואר שם עיקר דעת המשנ”ב נראה להלכה שיצא בדיעבד.
ובתשובה שם הרחבתי במקורות בזה.
ואם הריח מגיע מחדר אחר הוא נידון בפני עצמו, עי’ סי’ עט ס”ב.
הערות והשגות
אין עדיין הערות לתשובה זו.