נראה שהוא ע"ש שפיכת מי הגשמים בחודש זה, דרביעות הם בחודש מרחשון כמ"ש בפ"ק דתענית דף ו' ע"א.
ד'מר' הוא על שם הטיפות הנוטפות ממי גשמים בחודש זה, דמר הוא טיפה כמ"ש הן גוים כמר מדלי (ישעיהו מ, טו) כמו שפי' המפרשים שם, ו'חשון' הוא ע"ש חשרת מים עבי שחקים (שמואל ב' כב, יב), דהיינו שפיכת מי הגשמים כמ"ש בתענית.
מק"ט התשובה הוא: 120973 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120973
[jetpack-related-posts]עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מי שאמר בברכה רביעית שבברכת המזון הוא גומלינו הוא גומלינו ג' פעמים במקום הוא גמלנו וכו' האם יצא ידי חובתו כן. מקורות: בהשקפה ראשונה היה נראה שיצא, דהרי בגמ’ בברכות מט אמרי’ רק שצריך לומר ג’ גמולות וג’ טובות וכו’ וא”כ הרי עיקר החיוב תיקן, דהנוסח אינו מעכב, דהרי בריך רחמנא יצא בברכה ראשונה כמבואר בסי’ קסז, וכן בברכת הזן כמבואר ג”כ בפוסקים ובפרטי הדינים המבוארים גבי בהמ”ז, וכן בסי’ סח במשנ”ב מבואר ע”פ הפוסקים […]...
- בגמרא נדה ל ע"ב כתוב שמלמדין את כל התורה כולה את העובר, האם ידוע מי הוא המלמד האם זה מלאך או נשמת האדם, וכן האם הוא לומד כבר מתחילת העיבור או לא יעוי' בתנחומא פרשת פקודי ששם יש שינויים והרחבת דברים בענייני הגמ' שהזכרתם, וגם נדפס בנפרד כמדרש יצירת הולד בנוסח שונה באוספים של מדרשים קטנים כמו באוצר מדרשים של י"ד אייזנשטיין, והמשמעות הפשוטה שם שהמלאך הוא זה שמלמדו, שנזכר שם שהמלאך מלמדו כמה דברים ומסתמא גם מה שנזכר בגמ' לענין לימוד התורה הכונה לאותו המלאך שמלמדו. […]...
- משיח בן יוסף האם הוא משבט אפרים או מנשה ומאיזה משפחה הוא משיח בן יוסף הוא משבט אפרים כמבואר בפסיקתא רבתי בכמה מקומות, ולענין מאיזה משפחה הוא בא עי' בזוהר פרשת בלק שהוא בא מבן ירבעם, וזהו שכ' במלכים יען כי נמצא בו דבר טוב. וכן רבינו אפרים עה"ת פר' נשא ששוב ציינתכם שכתב אמר מנשה וכו' שמזרע רבינו יוסף עתיד לצאת וכו' והוא משיח בן יוסף […]...
- האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב”ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב”ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
- למה הזכיר רבינו בחיי ויקרא א, יא שהרגל הרביעי של העולם הוא הקרבנות ואילו במשנה ריש אבות נזכר שהעבודה הוא עמוד השני לכאורה היה מקום לפרש בב' אופנים, הא' שרבינו בחיי מפרש כמו שפירשו מקצת מפרשים שם העבודה באופנים אחרים ולא לענין עבודת הקרבנות, והאופן הב' הוא שרבינו בחיי לא קאי על ג' העמודים בריש פ"ק דאבות אלא בסופה על ג' דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום. אבל אחר העיון בדברי רבינו בחיי יתכן […]...
- לר' יוחנן בן נורי שסובר שאורז הוא מין דגן האם הוא מין חיטים או שעורים או לא נראה דלא, דהרי מה דמרבי' חמשת מיני דגן שיש להם דין לחם הוא משום דבעי' דבר הבא לידי חימוץ ורק ה' מיני דגן מחמיצין ואורז אינו בא לידי חימוץ כמבואר במכילתא פרשת בא (מס' דפסחא פי"ז) ובירושלמי ריש חלה (פ"א ה"א) בדברי ר' ישמעאל ובדרשא בתרייתא במכילתא דרשב"י פ' בא (יב, כ), ומזה ילפי' להפרשת […]...
- העושה התנאי של הרעק"א שאם לא יספיק לקרוא קריאת שמע בזמנה בברכותיה הרי הוא יוצא במה שקורא עכשיו בזמנה בלא ברכותיה האם יכול לקצר בלשונו ורק לומר שהתנאי הוא כמו שכתוב בפתק שרשם בו מראש את התנאי לגבי לומר תנאי מראש מסתבר דלשי' החזו"א וסייעתו שמועילה אמירה כזו מעיקר הדין במעשרות ובעדות א"כ יועיל גם כאן, ועי' בדעת נוטה [הל' ק"ש תשובה יד] שכ' הגרח"ק שאמר לו החזו"א שיתכן שיועיל תנאי זה פ"א בכל ימי חייו וכ"ש יועיל בניד"ד שמתנה להדיא על דעת תנאי פלוני. ומעין זה אמר לי הגרח"ק זצ"ל בביתו […]...
- מה שהחזיק ר' יוחנן עצם בנו האם הוא כדי לעשות בו שאלה על המתים הנה לדרוש על המתים הוא דבר שאינו טוב כמבואר בכ"מ מלבד תמים תהיה גם הטרחת המתים, כמ"ש למה הרגזתני וגו', ולא מסתבר שבשביל זה השאיר את העצם, ובודאי שלא עשה דבר שאינו טובת בנו, וגם משמע בפי' רב ניסים גאון דמה שהשאיר היה במיוחד לנחם בו את המתים, וגם יש לציין עוד דבכמה ראשונים מבואר […]...
- ריאה המאירה את העיניים (חולין מט ע"א) האם הוא בכל מין או רק באווזא או רק בטהורים מסברא היה נראה שכל ששמו ריאה בין עוף בין בהמה וחיה בין טמאים ובין טהורים מאירים את העיניים וע"י סממנים כמובן כמ"ש שם בגמ', ולהכי מתחילה אמרי' בסתמא למה נקרא שמה ריאה דמשמע בכל מה שנקרא שמה ריאה, וכמו שמצינו דמה שכ' בגמ' (ברכות סא) שריאה שואבת כל מיני משקין הוא בכל ריאה, וגם מ"ש […]...