בודאי יצא כיון שענין הברכה הוא שלום כמבואר במגילה יז ע"א, וקיימא לן שאינו מעכב בדיעבד אם שינה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, ויצוי' עוד שנוסחא ישנה ועתיקתא של חתימת ברכה זו היא עושה השלום בלבד, ואף נזכרה חתימה זו במדרשים, וכן נוהגים עד היום בהרבה מקומות בעשרת ימי תשובה, ומנהג ותיקין הוא שהובא בעשרות ראשונים ופוסקים (ועי' במחזור וילנא), אף שבא"י אין נוהגין כן ע"פ הגר"א, מ"מ יש חותמי ברכות שנהגו ק"ק אשכנזים בחו"ל ע"פ נוסח א"י הקדום והישן כמו צור ישראל וגואלו (ועי' בט"ז) ושאותך לבדך ביראה נעבוד.
וכבר העירו שבעשי"ת בספר חיים וכו' הוא מעין חתימה דעושה השלום וכמו וטוב בעיניך שהוא מעין חתימה דהמברך את עמו ישראל בשלום, וכנ"ל יש להוסיף דותערב הוא מעין חתימה דשאותך לבדך ביראה נעבוד, ולא עוד אלא שגם קרובץ של פורים הוא מעין חתימה דשאותך לבדך ביראה נעבוד דוק ותשכח והיא נוסחת א"י הקדום והישן.
רק שהגר"א סבר שאנו נמשכין אחר נוסחאות ומנהגי בני בבל והוספת קרובץ אמנם תליא במחלוקת ראשונים אבל הוא קיל משינוי חתימה ולכן גם במקום מנהג ברור מ"מ לא הקיל בשינוי חתימה.
מק"ט התשובה הוא: 5856 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/5856
