שכיחא - שאלות ותשובות המצויות בהלכה הכי מאוחר שאלות

הרב עקיבא משה סילבר

מה שיש בסוכה חילוקי דינים לפסול בין גג על המיטה כשקבוע לבין גג שאינו קבוע כמבואר הדעות בשו"ע, מה השיעור להחשיבו קבוע

יש בזה ספק מה נכלל בגדר קינוף להיאסר בפחות מגובה י' כשיש לה גג ישר, ולכן יש להחמיר כל אימת שיש להסתפק שמא נקרא קבוע.

מקורות: יעוי' בחזו"א או"ח סי' קנ סקי"ח שהסתפק בזה לגבי קביעות של קינוף, דהרי לא נתפרש שיעורו, ויש לציין דמצינו הרבה דברים לדידן שלא נתפרשו שיעורם ומחמירין בכל דהוא ממש, כמו שיעור שהייה בשחיטה ושיעור דבר שמן וכחוש בנותן טעם, ושיעור מליחה לאסור, וכן עוד דינים, אולם על אף שיש באלה שמצינו בהן שמחמירים אף דברים שודאי אינן בכלל הספק כדמוכח ברמ"א הל' שחיטה וכמו שביאר שם בביהגר"א, מ"מ לעניננו שלא נודע מנהג להחמיר בזה א"כ אין להחמיר אלא במה שמצד הסברא נכנס בכלל הספק, ומ"מ בספק בדין יש להחמיר עי' כללי ספקות להש"ך ועי' חזו"א בקוב"א מ"ש בזה.

ויעוי' בלשון המשנ"ב שכ' דקינופות הוא קבוע מאוד, ואולי יש ללמו מדבריו דרק בקביעות גמור שכך קבע עצמו לישן אסור בזה, ויל"ע, ובמקום שיש ס"ס יש לדון אם לפעמים יצרפו גם דעת הרי"ף (חלק מהפוסקים בדעתו) והרמב"ם שלא פסקו כלל דין זה של קינופות קביעי והם דעה האחרונה בשו"ע, אף שהכריע הבה"ל באופן רגיל כדעה ראשונה להחמיר, והכל לפי ראות עיני המורה.

ולענין דבר שאינו קבוע כ"כ אלא רק קבוע קצת אך יש בו גובה י' בזה אסרי' חדא לריעותא מדין נקליטין, אבל דבר שקבוע קצת ויש לו גג ואין בו גובה י' צ"ע דמחד גיסא נזכר הלשון במשנ"ב שנקליטין הואיל וקבוע יותר מכילה הלכך נאסר אפי' בחדא לריעותא, ולפ"ז לכאורה היה צריך להיות דה"ה בקבוע יותר מכילה ויש גג פחות מי' ג"כ הגג הו"ל חדא לריעותא ואסור, אבל אולי משמע במשנ"ב בתחילת דבריו שלענין יש לה גג ואין לה גובה י' מחמירין רק באופן שיש לו קביעות מאוד כקינופות, ולכאורה סותר דידיה אדידיה, אסל נראה לומר דאין זו כוונתו בתחילה, אלא יש לפרש אדרבה, שאם יש לו גג ויש לו קצת קביעות הגג עושה לו קביעות טובא וחמור יותר, ועדיין צ"ע לפ"ז למה חילקן לג' חילוקי דינים.
ולמה לא אמר דבאין קבוע כלל ככילה נאסר רק בתרתי לריעותא ובקביעי יותר מכילה נאסר בחדא לריעותא כגון בקינופות שיש להן גג ובנקליטין שגובין י'.

והנה מקור דברי המשנ"ב מהגמ' דאמרי' קינופות לגבי נקליטין קביעי,  ומבואר דקביעות נקליטין הוא יותר מקינופות, אבל דברי הגמ' גופא צ"ב למה לא תירצו שם כמ"ש המ"ב דחדא לריעותא סגי ולכך דין הקינופות שאין גבוהין י' שוה ממש לנקליטין גבוהין י', דבשניהם תרתי לריעותא, ונראה ליישב דזהו גופא תי' הגמ' דמאחר שקינופות יש להן גג א"כ יש להן כבר צד קביעות אף בלא גובה י', משא"כ נקליטין שאין להן צד קביעות זה אינם נאסרין אלא בגבוה י', ומ"מ יש גג הוא יותר נחשב קביעות בעצם צורת הדבר יותר מגובה י' והיינו דברי הגמ' קינופות לגבי נקליטין קביעי והיינו דברי המשנ"ב הנ"ל.

ואם נימא שאכן זו כוונתו יש לפרש דעצם גובה י' משוי ליה קביעות מצד צורתו, בתנאי שאינו ארעי ככילה.

ואמנם זה דחוק במשנ"ב אבל אם נפרש כן נמצא שאין שום מקור לומר שצריך קביעות רבה לקינופות, אולם כמו שכתבתי שזה דחוק, ויש קצת משמעות במשנ"ב אף שבחשבון קשה להולמו מ"מ מצד הלשון יש קצת משמעות דקינופות קביעי טובא.

אבל מאידך אם אכן נפרש כלשון המשנ"ב (היינו כפשטות לשונו ולא כמו שכתבתי לפרש בדבריו) להלכה יצא דוחק עצום למה לא נתפרש דין דבר שיש לו קביעות מעט כשצורתו כקינופות, אלא ע"כ כמ"ש שהצורה היא עושה את הקביעות טובא, וממילא אין כאן שום לשון הכרעה מהמשנ"ב לספקו של החזו"א.

ואגב שהבאתי דברי החזו"א נפרש סוף דבריו שם כי המדפיסים לא פיסקוהו נכון, דכוונת החזו"א שם הוא דלגבי נקליטין אם אינו רחב ד' על ד' אינו פוסל, ואילו לגבי קינוף יש להסתפק אם פסולו הוא רק ברחב ד' או גם בפחות מזה.
ולענין אם חולק החזו"א על מה שכתב המשנ"ב תקכז ז דפוסל גם בלא גג, אינו מוכרח שחולק די"ל דמ"מ בעינן שיעור מקום לפסול אף שאין שם גג ישר.

 

הוספה מלאחר זמן

עוד יתכן לומר באופן אחר החילוק בין כילה לעמודים הקבועים במיטה, דכילה היינו דבר שאינו שייך למיטה, אבל עמודים מכיון שהם קבועים ומחוברים במיטה, הלכך חמירי.

מק"ט התשובה הוא: 3342

השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות