שכיחא - שאלות ותשובות המצויות בהלכה הכי מאוחר שאלות

הרב עקיבא משה סילבר

מה נקבע מוקצה בשבת וכן בסיס לדבר האסור, האם הוא לפי שקיעה או צאת הכוכבים או לפי שניהם ומה הדין כשקיבל שבת אם נקבע לפי זמן שקיבל שבת

נמדד לפי כל בין השמשות, שרק אם הוקצה כל בין השמשות נעשה מוקצה, אחרת מספק מקילים, כך דעת רוב הפוסקים והכרעת המשנ"ב והפמ"ג, ולכתחילה לכו"ע ראוי לחשוש למחמירים שלא לייחד בסיס בחלק מבה"ש אם רוצה להשתמש בו בשבת, (וכמו שיוכח להלן מדין סוכה וכן הורה הגריש"א).

מקורות: לכאורה ההגדרה בזה מאז שנאסר עליו החפץ בתורת איסור שבת, ומה שנקטו הפוסקים בין השמשות ר"ל תחילת שבת שהוא כשבא בין השמשות, ומאידך יעוי' גם בסי' שי שנזכר שאם המעות היו בביה"ש הר"ז מוקצה ואם לא היו בביה"ש אינה מוקצה עי"ש, ולא נחית כלל להיו במקצת בין השמשות, ויל"ע בזה.
ואולי יש להשוות לדין נאכל עירובו בין השמשות דקי"ל כהמקילין בזה וצל"ע.

ויעוי' במשנ"ב סי' שט סקי"ט דהלשון שנזכר בשו"ע שם כניסת שבת היינו כל בין השמשות, ומשמע דהכא אזלי' לקולא דאם היה במקצת בין השמשות אינו נאסר, ומ"מ אולי יש ללמוד מלשון זו עכ"פ לענין מי שקיבל שבת שנקבע ע"פ כניסת שבת שלו, דכאן כשקיבל עליו חל עליו ודאי איסור מוקצה משא"כ בה"ש דאזלי' לקולא שהוא רק ספק איסור מוקצה.

אולם שו"ר שהפמ"ג רעט א"א בסוף הסימן כ' דגם אם קיבל שבת נקבע לפי בין השמשות, ולפ"ז כניסת שבת היינו דעלמא, ועי' בביאורים ומוספים על המשנ"ב שם שהביאו עוד מ"מ בזה ושיש משמעות במשנ"ב במקו"א דאזלי' בתר הדלק"נ ומה שיישבו ע"ז האחרונים, ויש לציין דגם פשטות המשנ"ב בסקכ"ז דמיירי גבי נר וקבע בין השמשות מסתמא דבר ההוה נקט בנר של שבת, אלא דאין משם ראיה ברורה שאפי' קיבל שבת דהא התם מיירי באיש שלא קיבל בהדלקת הנר שבת.

ובגוף דברי המשנ"ב שבסיס הוא רק אם היה כל בין השמשות עכ"פ שמי שלא קיבל שבת להדיא כן מבואר עוד בדבריו סקכ"ז ובשער הציון שם ע"פ הגר"ז ומשמע שם מאוד דבלא שהוקצה כל בין השמשות אינו מוקצה עי"ש.

אלא שבפוסקי זמנינו נחלקו בזה עי' בביאורים ומוספים סקי"ט הנ"ל שהביאו כמה דעות בזה, ושבפמ"ג מבואר כמו שמבואר במשנ"ב, ומה שהביאו דברי האחרונים שם שהקשו מבה"ש דסוכה דמשמע שמחמירים גם מקצת ביה"ש התי' הוא חדא דספק מוקצה ביה"ש הוא רק בדיעבד ולא לכתחילה בשעת עשיית התנאי, ועוד דמוקצה דסוכה הוא דבר שעיקרו דאורייתא כמו שכתבו שם, וכמו שציינתי לעיל ההשוואה בזה לספק עירוב דמקצת בה"ש בסוגי' דעירובין דשם התנאים המתירין הוא מחמת שהוא דרבנן.

ומה שהביאו שם בשם הגריש"א להחמיר לכתחילה, יש לומר דאינו חולק על השבה"ל ושאר פוסקי זמנינו שפסקו כהמשנ"ב לגמרי, דזה פשוט דלכו"ע לכתחילה יש להחמיר באופן הנ"ל, דהיינו באופן שרוצה להשתמש בשבת בחפץ, לתקנו בכניסת שבת שכל בין השמשות לא יהיה בסיס עי"ש, דהרי נאכל עירובו הוא בדיעבד, וגם בספק דרבנן לקולא הוא רק בדיעבד והיכא דאפשר לתקן בקל לא, וא"כ נמצא שכמעט כל הפוסקים נקטו שמוקצה למקצת בין השמשות בדיעבד אינו מוקצה ולכתחילה לא סמכי' ע"ז.

מק"ט התשובה הוא: 2635

השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות