מאיזה גיל צריך להרחיק מצואת קטן בתפילה וברכות

עוד תוכן קשור:

1. מה דין מי רגלים של קטן לענין תפילה וברכות בסמוך אליהם דין מי רגלים של קטן הוא כדין צואתו שכל שאינו אוכל כזית פת (וההגדרה בזה לפי כל אחד מן הפוסקים לשיטתו), אין צריך להרחיק ממימי רגליו. ומ"מ יש צד בשער הציון [פא ה] באופן מסויים שנחלקו הפוסקים בהגדרתו (דהיינו בקטן שיכול לאכול כזית אך מעולם לא אכל) שיתכן שיש להקל כהמקילים בזה. ויש מי שכתב […]...
2. מי שיש לו ב' חלות בשבת אחת טרייה וטעימה מהיום של כוסמין ואחת ישנה מאתמול של קמח חיטה, מאיזה חלה יבצע הנה במקרה שב' החלות מיועדות לאכילה כרגע, נמצא שהשאלה כאן האם להקדים מין שבעה או חביב, והדין בברכותיהן שוות שיש להקדים מין שבעה על חביב [ראה או"ח סי' ריא ובסק"ד], וכוסמין אע"פ שנחשב מין שבעה לעניינים מסויימים כמ"ש במשנה חלה פ"ד מ"ב [ועי' בדרך אמונה מה שהביא בזה בפ"ב מהל' בכורים בשער הציון על דרך […]...
3. אישה שהתאלמנה בפעם השניה כשהבעל עבר את גיל השמונים האם יש לה דין קטלנית להיאסר להינשא שוב לא ראיתי להדיא לע"ע נידון על זה בפוסקים, אבל יש לציין לדברי הרמ"א שנהגו להקל כשהיה סיבה למות כגון בשעת דבר או מגיפה, ומשמע שם שגם אם עדיין הוא בשעת דבר או מגיפה, עדיין יש להקל בזה מאחר שיש לתלות המיתה בדבר, ועי' בסוגי' ביבמות בענין הנידון אם מעיינא גרים וכו' והנפק"מ בזה, ויעוי' בנו"כ […]...
4. גר קטן שנתגייר ע"י בית דין ומיחה כשהגדיל, ועכשיו רוצה להתגייר שוב, האם צריך הטפת דם ברית או סגי ליה בטבילה בלבד הנה לפי מה שנקטו רוב הראשונים כפשטות הגמ' שיכול למחות גם אחר גיור ב"ד, א"כ יצטרך הטפת דם ברית, דהרי גיורו הראשון נתבטל לגמרי. ומיהו בגוף הענין האם מחאה מועלת בגיירוהו ב"ד הר"ן בשם הרמב"ן כ' בדעת הרי"ף דסבירא ליה דבגיירוהו ב"ד אין יכול למחות דמה כח ב"ד יפה, הובאו בב"ח יו"ד סי' רסח, לפ"ז […]...
5. קטן שאכל עם שלושה גדולים האם חייב הקטן בזימון מדין חינוך לא תיקנו חיוב זימון בקטן כלל [אף שיכול לזמן אם ירצה ועושה מצוה], ולענין בני ספרד הנוהגים כהמחבר יעוי' במקורות. מקורות: כ"כ הגרח"ק בתשובה (דולה ומשקה על סי' קצב) שלא תיקנו הזימון בקטן. ואולם להמחבר ס"ס קצט שקטן היודע למי מברכים גם כשלא הגיע לי"ג מצטרף, לכאורה דין זה שייך רק אם הוא מחוייב, ועי' […]...
6. מי נותן מחצית השקל ומה המנהג לגבי קטן אשה ועובר ובמקרה של רב עוברי לענין פחות מבן כ', זהו מחלוקת,ותלוי כבר בגירסאות הראשונים בירושלמי לגבי מחצה"ש (עי' רוקח ור"ע מברטנורא בשקלים פ"א), אך מ"מ הביא במ"ב סק"ה מהפוסקים דהמנהג ליתן אפילו בעד בניו הקטנים ואשה מעוברת בעד ולדה, ובזמנינו ששייך לדעת מראש על הריון רב עוברי ה"ה שיתן כנגד כל עובר לפי הממצאים שבידו, ולענין נשים דעת הגריש"א (הובא […]...
7. האם צריך לשמה בתפירת עמוד למגילה להנוהגים לתפור עמוד במגילה והאם צריך הקפדה על שילוש בחוטים (או תפירה לאורך כל המגילה) בתפירה זו כמו בתפירת יריעות המגילה הנה לגבי עיקר מגילה הוא מחלוקת ראשונים האם בעינן לשמה או לא, וחיישי' להדעות שצריך לשמה בעיקר מגילה, שהיא נלמדת מספר תורה, והנה לגבי עמודי ספר תורה הסכמת האחרונים דאין תפירת העמודים בגידים לעיכובא, וכמ"ש הרעק"א ביו"ד סי' רעח ס"ב ע"פ כמה דיוקים בלשון הרמב"ם, ונקט דאפי' לא תפרם כלל כשר, ומשמע שחשיב שיש עמודים […]...
8. האם יכול לענות קדושה דסדרא או קדושת יוצר כשהוא עומד באמצע מקום בתפילה אין להפסיק. מקורות: לדידן דקדושת יוצר [או"ח נט ג] וקדושה דסדרא [שם קלב א] נאמרות אפי' ביחיד א"כ אין בזה דין דבר שבקדושה [ויעוי' במשנ"ב סו, יט], וממילא אין מפסיקין לזה, ועי' רש"י סוטה מט ע"א דמשמע שעיקר דין קדושה דסדרא הוא מצד תלמוד תורה לעמי הארץ, ויעוי' גם בשו"ת מנח"י [ח"ט ח ב] שאפי' […]...
9. מי ששכח על הניסים בתפילה ופסע רגליו האם יאמר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים וכו' אין צריך לומר. מקורות: הנה ענין אמירת ההרחמן קודם יהיו לרצון הוא לקיים בזה הזכרת חנוכה בתפילה, וכן בהשלמת עננו קודם יהיו לרצון הענין הוא להזכיר התענית בתפילה, ויעוי' בשו"ע בהל' תענית דשם כ' לאומרו רק אם לא עקר רגליו, והיינו משום שאח"כ כבר אינו מזכיר בתפילה ומזה יש ללמוד גם לענייננו....
10. האם אפשר לדלג על תחנון כאשר היה עיכוב גדול בתפילה והציבור מותשים כלל יסודי הוא שא"א לדלג על דברים שנקבעו בסדר התפילה ובפרט תחנון שהוא נזכר בבבלי (מגילה כב) וירושלמי (ברכות) וכבר נוהג מימות התנאים (ב"מ פרק הזהב) אע"פ שאין עושים ממש נפילת אפיים האידנא כמ"ש המשנ"ב מ"מ כבר נקבע בסדר התפילה וא"א לשנות בסדר התפילה. ואע"פ שיש נידון אם נפילת אפיים הוא חובה או לא ובגמ' […]...