יעוי' בגמ' ברכות לה ע"ב דדין ברכת פה"ג על יין ובפה"ע על שמן הוא משום דאשתני לעלויא ואולי סוברים הנך דעות שמיץ ענבים שאין לו אפשרות להיות יין לא חשיב אשתני לעילויא, ואפי' אם תמצי לומר דחשיב שאשתני לעילויא שעדיין הוא חשוב יותר מענבים בעינם, מ"מ מבואר בגמ' שם לו ע"א דיש חילוק בין היכא דאיכא לעלויי עילויא אחרינא או לא, וכנראה שסוברים דעות אלו שדבר זה חשיב כאיכא עילויא אחרינא כיון שהיה צריך להיות ראוי להיעשות יין ואז הי' לו חשיבות, אבל עכשיו אינו ראוי להיות יין שוב נתבטל מחשיבותו.
וא"ת א"כ למה לא נברך על זה העץ י"ל כיון שאינו עיקר הפרי, עי' שם לו ע"א א"ר נחמן בר יצחק צלף נטעי אינשי אדעתא וכו', וכאן שנעשה שינוי בפרי גרוע יותר, ועי"ש עוד לעיל מינה בסוגי' דקמחא דחיטי שציינתי מתחילה לגבי אית לה עילויא אחרינא.
מה ששאלת שמיץ ענבים נחשב היום למשקה חשוב, זה יכול לשי' הגרי"ש להועיל רק מדין חמר מדינה (ועי' בשבות יצחק להרב דרזי שבאמת הביא הוראה לענין זה מהגרי"ש), וזה תלוי בנידון מה הגדר של חמר מדינה, אבל חשיבות של יין גמור שנזכר עליו שאשתני לעילויא הוא רק בדבר שהגדרתו משמח אלוקים ואנשים, דהיינו שהוא שתיה שיש בה שכרות וגורמת לשמחה.
לגבי פת הבאה בכסנין שם החשיבות הוא שנוצר כאן מאכל מזין ברמה של דגן המזין, והוא אפוי והגיע לגמר מלאכתו וליכא עילויא אחרינא בתריה [עי' ברכות לו], וממילא יש לו חשיבות.
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 5811 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/5811
לכאו' יש להקשות שכ"ז כאשר המטרה שלה הגיע אינה חשובה אבל כאשר היא חשובה כמו שהיום מיץ ענבים נחשב משקה חשוב להרבה אנשים למה לא יברכו ודומה למה שפסקו שעל כריות אפי' שעשוים מקמח כיון שזה מספיק עילוי מברך מזונות
הוספתי בפנים תשובה לזה.