מה הנוסח שצריך לומר תשעים פעמים כדי שלא יצטרך לחזור על ספק אמירת 'ותן טל ומטר'

עוד תוכן קשור:

1. כשאומר ויכולו אחרי תפילת ערבית של שבת עם עוד מישהו כדי לקיים דוגמת עדות, האם את כל הנוסח צריך לומר מילה במילה שניהם יחד די שאחד יאמר והשני יתחיל תוך כדי דיבור של חבירו, דלא חמור כאן מעדות דעלמא דמועיל שם תוך כדי דיבור, ואמנם אם אומר ויכולו עם הציבור ורוצה להרויח המעלה של הציבור יש מקום לומר שלכתחילה יאמר ההתחלה תוך כדי דיבור של התחלת הציבור כמ"ש המ"ב והפוסקים לענין שמונ"ע, ובדיעבד מועיל כל עוד שאומרים הציבור, כמו […]...
2. קופת צדקה שהקימו תוכנית בקופה נפרדת שכל מי שמשלם פוליסת ביטוח לקופה זו יטול ממנה אם פעם יצטרך ליטול ממעות צדקה, האם גבאי הקופה יכולים להשקיע את הכסף בסחורה כדי להרוויח לקופה תנן במשנה בשקלים אין משתכרין בשל הקדש אף לא בשל עניים, והטעם שמא יצטרכו עניים ולא יהיה לקופת הצדקה לתת להם, וכן פסק הרמ"א ביו"ד סי' רנט ס"א. אולם יש כמה אופנים שבהם יהיה מותר האופן הראשון הוא אם אין מדובר בקופת צדקה של תרומות אלא כמס חבר תמורת הסכמים ומתן פוליסות ביטוח יתכן שלא […]...
3. מי שעושה תנאי בערב שבת שיוכל להפריש מעשרות בשבת האם יוכל לומר הנוסח הקצר הנוהגים לומר בשעת הדחק הנוסח הקצר בהפרשת תרומות ומעשרות יכולים לומר גם את התנאי בנוסח הקצר, דהיינו שאומר בערב שבת שיהיה כמו הנוסח של התנאי שיש לו בביתו. מקורות: ע"פ דרך אמונה מעשרות ט סקפ"א בשם חזו"א ופוסקים....
4. ש"ץ שמנהג אביו היא שלא לומר תחנון ומתפלל בשטיבלאך במקום שאומרים תחנון האם מותר לו להתפלל סמוך לשקיעה כדי שיפטר מתחנון לגבי אם מותר אין שום איסור לעשות כן מעיקר הדין (למרות שיותר טוב להתפלל מוקדם יותר ולומר תחנון). לגבי אם צריך לחזר אחר קיום מנהגו מאחר והמנהג העיקרי להלכה הוא כן לומר תחנון וזה מנהג המקום לכן אין צורך לחזר לקיים את המנהג שלא לומר תחנון וק"ל....
5. מי שלא הזכיר מוריד הגשם בימות החמה אבל הזכיר משיב הרוח האם צריך לחזור באמר משיב הרוח בלבד חוזר כמו שלא אמר כלל (משנ"ב סי' קיד סקכ"ו בשם האחרונים), ואע"פ שמוריד הטל בלבד בדיעבד פוטר במקום מוריד הגשם, מ"מ הוא דין מיוחד בטל שהוא מעין מטר, משא"כ רוח שאינו דומה כלל למטר....
6. מי שאמר קדושה עם ציבור באופן אקראי שלא התפלל איתם האם כרגע מותר לו להתחיל שמונ"ע עם ציבור אחר אע"פ שלא יספיק לומר עמהם קדושה ומה הדין באופן שמתחילה שמע וענה רק ברוך ולא קדוש לגבי השאלה הראשונה הדין הוא שמותר כמ"ש במשנ"ב סי' קט סק"ד. ולגבי השאלה השניה יש לציין בזה דברי הגמ' בחולין דהמלאכים אין להם רשות לומר ברוך לפני שאומרים קדוש עי"ש, ומבואר מזה דקדוש הוא דבר עיקרי בקדושה, וממילא לכאורה יש לדמותו לחיסר דבר מעיקר ברכה שלא יצא בברכה וה"ה כאן לענייננו לא יצא בקדושה....
7. מה השיעור של הזוית שצריך להתכופף כדי שיהיה כבר נחשב הסיבה באופן זה בלל סדר פסח העיקר שיהיה הטיה ושיהיה סמיכה ושיהיה דרך חירות ויש שנקטו שהכל לפי הענין. מקורות: נראה שעיקר הגדרת ההסיבה הוא שיהיה לו נוח ורפוי מה שנקרא נוחות והרפייה (דהיינו שאינו צריך לסבול את כובד גופו), וכמבואר ברמב"ם ובשו"ע סי' תעב ס"ב שהסיבה היא דרך חירות, והוא ע"פ הירושלמי ר"פ ערבי פסחים שכן מבואר שם, וכמבואר בפ"ק […]...
8. אשה שעברה הפלה וצריכה להמתין י"ד מחמת ספק לידת נקיבה ועוד שבעה נקיים,‏ האם צריכה להתחיל את ספירת הז' נקיים רק לאחר כל הארבעה עשר ימי טומאה יכולה להתחיל את ספירת הנקיים בתוך הי"ד ימי טומאה ובסופם לטבול בליל ט"ו, ואם טבלה קודם ליל ט"ו לא עלתה לה טבילה. מקורות: יו"ד קצד א....
9. ריח קל של רפת פרות שמרחף בחלל החדר מהרפת הסמוכה ואינו מפריע ומורגש כלל האם זה אוסר אמירת דברים שבקדושה יש להקל. מקורות: ריח של צואת פרות אינו נחשב ריח רע מצד עצמו (כצואת אדם הנחשב ריח רע מצד עצמו גם בלא ריח רע, ועי' בתשובתי מק"ט 2402) אלא אם כן יש בו ריח רע, כמבואר בשו"ע סי' עט ס"ה, והשיעור כל שדרך בני אדם להטער מן הריח (כמ"ש המג"א והמשנ"ב שם בשם הכס"מ). אבל […]...
10. האם ידוע על מקור מלפני זמנינו בענין מנהג אמירת מזל טוב בשמחות ראשית כל כידוע שדעת רוב המפרשים היא דיש מזל לישראל, ורק שיכול המזל להשתנות, או לחילופין ששייך להתגבר על המזל, אבל העיקר או השורש הוא המזל, וכמ"ש במו"ק כ"ח א' בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא אגב אציין שראיתי בזוהר פנחס רי"ז דמי שאמר מימרא הלזו לא ידע הסוד שם, […]...