יש בזה ב' דעות (עי' שער הציון רח נב), ובכל אופן בשניהם יצא ידי חובה והמנהג הרווח יותר הוא לומר על המחיה בלבד, וכך מנהג הגר"א והמשנ"ב והחזו"א, ויש מנהג שנהגו קצת לומר בסוף הברכה ועל הכלכלה אין לומר, אבל לכאורה לא תקנו בזה מאחר שמפרשים דבריהם שאינם מתכוונים לצאת ידי ברכה, ושוב מצאתי שכבר הביאו כן בשם החזו"א שלא תקנו בזה ( שאלת אב עמ' רפה וארחות רבינו ח"א עמ' פח), ואולי היה יותר טוב לעשות תנאי בלב, ואז ממ"נ עשה כדין, מכיון שהתכוון לסיים בעל המחיה ומה שתיקן עצמו תוך כדי דיבור אינו פוגם דתוך כדי דיבור רק מתקן ואינו מזיק כמ"ש הפוסקים, וגם שיש שנקטו שתוכ"ד אינו מתקן לאחר סיום ברכה אבל באופן כזה מתקן שכן להסוברים שאומר ועל הכלכלה סיום הברכה הוא רק אחר המילים ועל הכלכלה, אולם יעוי' בספר שערי הברכה פי"ד הערה סח שהביא בשם הגר"ש ואזנר זצ"ל שיש שפקפקו על הפתרון הקודם מחמת שא"א לענות אמן כך, וא"כ גם בניד"ד יש בזה בעיה זו עכ"פ כשמישהו נמצא שם ויכול לענות אמן.
מק"ט התשובה הוא: 4475 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4475
