להוסיף על הפסיעות אסור משום יוהרא, ואם עושה שש פסיעות בדיוק יתכן שאין יוהרא, ולגבי לעשות ברווח הפוסקים כתבו לעשות בצמצום, ומנהג החזו"א היה לעשות ברווח.
מקורות: או"ח קכג ג ד ומשנ"ב ובה"ל, ולגבי להוסיף משמע מל' הש"ע דהאיסור אינו מצד הדין, ולכן מאחר שכמה פוסקים כתבו ו' פסיעות יכול לסמוך עליהם, אולם מאחר ולא נהגו כן כלל בשום מקום לכאורה אינו נפטר מיוהרא הנוהג כן, אבל מאחר ויוהרא קיל בזמנינו כמ"ש בכתר ראש בשם הגר"א ע"ש לכך לא סתמתי להחמיר בזה, ויש לציין דעיקר היוהרא שבמוסיף בפסיעות המבו' במ"ב שם אין בנוהג ו' פסיעות.
מק"ט התשובה הוא: 2341 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2341
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- כשכורע בשמו"ע לאחר שפסע לצדו האם כשכורע מטה לימין ושמאל של היכן שעמד בשמו"ע או היכן שעומד עכשיו היכן שהוא עכשיו. מקורות: כ"ה הפשטות, ואחרת היו צריכים הפוסקים לפרש, וגם לא נראה שהמנהג לעשות לפי המיקום המקורי, וכך נראה מטעם שהביא המשנ"ב צז סק"ט בשם האחרונים, וגם לטעם הרמ"א והלבוש שם כך נראה יותר....
- האם המספר של ג' פסיעות בסוף שמו"ע כולל את הפסיעה הסופית שמשווה את הרגליים להמשנ"ב הפסיעה השלישית היא שמשווה רגל שמאל לרגל ימין ולהחזו"א הפסיעה השלישית היא כקודמותיה שמתרחק עוד, והפסיעה שמשווה את שני הרגליים היא רביעית ואינה ממנין ג' הפסיעות. מקורות: משנ"ב קכג סקי"ג ודינים והנגות חזו"א ד יט....
- טיפולי אסתטיקה לגבר (באופן שלא יהיה איסור לא ילבש) האם מחוייב לעשותם על ידי גבר דוקא מכיון שלגבי רפואה מותר לאשה להתרפא על ידי רופא במקומות המגולים משום דבעבידתיה טריד, משום שכך נוהגים כהש"ך (יו"ד סי' קצה סק"כ) וסייעתו הסד"ט והכו"פ והאחרונים שסברו כן, לכן ה"ה גם באופן שהוא צורך אחר של עבידתיה, עי' בע"ז כא ואינו היתר מיוחד רק לרפואה דחופה, וכ"ש בנידון דידן שהוא בטיפול לגבר על ידי אשה […]...
- מי שהפסיד זמן תפילה ועומד בסוף הזמן של בדיעבד ולא יספיק גם בדילוג פסוד"ז האם יש עוד מה שיכול לדלג כדי להספיק לפחות זמן תפילה של בדיעבד הנה ברכות ק"ש לפי הרבה פוסקים אינו אומר אחר סוף זמן תפילה, ואמנם המנהג הרווח כהמתירין לומר הברכות עד חצות, וכמו שביארתי במקו"א, אבל הדעה המפורסמת והידועה יותר בספרי הפוסקים היא שלא לומר הברכות, ולכן באופן כזה בודאי שיש לדלג הברכות כדי שיוכל להתפלל שחרית היום שזה ודאי מוטל עליו. ואם צריך לדלג גם ק"ש […]...
- השלמה לתשובה האם צריך לסיים התפילה בסוף זמן תפילה או רק להתחיל והנה תנן במתני' פ"ק דברכות וגומרה עד הנץ החמה ר' יהושע אומר עד ג' שעות, ובפשוטו גמר היינו סיום ותשלום הק"ש וא"כ ר' יהושע נמי קאי על הגמר שצריך לסיים הק"ש לפני ג' שעות, ויעוי' בתוס' דסוכה שהביאו פלוגתא לענין גמירת ההלל אם הכונה גמירה כפשוטה או לא, ומסקנת הפוסקים דעיקר הדעה להלכה היא דגמירה […]...
- האם צריך לברך בנפרד על קפה ששותה בסוף הסעודה המנהג להקל ובאחרונים נזכר שנכון לברך על משהו אחר שהכל וכהיום יתכן שהוא קל יותר. מקורות: האחרונים נחלקו בזה, יש שחייבו בברכה [תשובת מהר"ם הכהן בגינת ורדים חלק או"ח כלל ב' סי' א', הובא בבאר היטב סי' קעד סק"ט, חיי אדם כלל מג סי"א הובא במשנ"ב שם סקל"ט] ויש שפטרו מברכה [שו"ת בתי כהונה ח"ב […]...
- מרק שבישל ירקות במים האם מברך עליהם בורא פרי האדמה גם באופנים שלא נאמרו דיני עיקר וטפל לגבי שאר מאכלים כן. מקורות: נשאלתי בענין דין זה שמברכים על מרק ירקות עם ירקות בורא פרי האדמה, האם הוא דין בדיני ברכה על תערובת או שהוא דין בדיני בעיקר וטפל. ונפק"מ לדעת החיי אדם שבתערובת אם ניכר בפני עצמו אין הברכה על העיקר פוטר את המין השני וכן לענין אם עולה כל אחד מהם בנפרד בכפית. להלן […]...
- בענין מה שכתב האריז"ל שרוח הקודש מנצנצנת בליבן של הורי הילד כשקוראים לו את שמו האם זה גם בהורים רשעים שאין ראוי שתשרה עליהם רוה"ק שמעתי מהג"ר זבולון שוב לפני כמה שנים הראי' מהגמ' בפ"ק דמגילה על כרשנא שיתר וכו' ששמות כל השרים הנכריים שם נדרשו בגמ' והם כולם נקראו על שם העתיד על שם מה שיארע עמם כשילמדו עליהם מלאכי השרת קטגוריא כמבואר בגמ' שם, וכעין זה ההוכחה מהרבה שמות של רשעים כגון אחשורוש בגמ' שם לעיל מינה וכן […]...
- סנהדרין שהרגו מסית האם עליהם שלא להרוג מסית לאחר זמן זה ומה הדין להרוג שאר חייבי מיתות בזמן זה הנה הדין של סנהדרין ההורגת אחת לשבוע וכו' (מכות ז ע"א למר כדאי' ליה ולמר כדאית ליה) אינו נוהג במסית דהרי פסולים גמורים שיש בחייבי מיתות אחרות אינם פסולים במסית כדי להחמיר עליו וכ"ש ענין זה שהוא דבר מוסרי בלבד ורצון התורה להחמיר על המסית ולא לדון בזכותו כלל [סנהדרין לג ע"ב] וכ"ש בזה, (ועי' […]...
- מה השיעור שיש לשייר חתיכת פת על שולחנו בסוף הסעודה מעיקר הדין השיור הוא לצורך עניים (סנהדרין צב), ולכן היה ראוי לשייר פתיתין שיש בהם כדי נתינה (שער הציון קפ ג) וראוי לתת לעני הטוב שבשולחן (שם מ"ב ג בשם של"ה), אבל ברוב המקרים כיום שאין מצוי שיבוא עני בסעודה ויבקש לחם הורו פוסקי זמנינו שלא נוהג דין זה של שיור חתיכת פת (וזאת הברכה […]...