אינו לעיכובא.
מקורות: הפוסקים דנו על ברוך שם אם הכונה בו לעיכובא והכרעת המשנ"ב שבדיעבד גם אם לא כיון בו יצא ושאפי' לא אמרו כלל אינו לעיכובא בדיעבד וכ"ש אל מלך נאמן שלא נזכר בגמ' שלנו ואינו מוסכם בראשונים לאמרו ושלכו"ע אינו לעיכובא וא"כ כ"ש שהכונה בו אינה לעיכובא וכנ"ל לענין ברוך שם וכאן הוא בכל שכן.
(הרחבתי יותר בעם סגולה ח"א סי' כח).
מק"ט התשובה הוא: 2476 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2476
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- אדם שכיון בפסוק פותח את ידיך את המשמעות ולא כל מילה לחוד האם יצא ידי חובה נראה שיצא. מקורות: הארכתי בשו"ת עם סגולה....
- איך אפשר להבין את המצב שאדם שהתמנה למתן מידע בלבד פועל כמלך בימי הביניים ככל היוצא מפיו יעשה כנגד כל הרשויות והשלטונות בעוד הממונים בזמן החזו"א התקיים בהם לב מלך ביד ה' ואף הם עצמם לא הבינו למה נתנו הקלה לבני הישיבות ידוע שאחד מראשי ממשלת הרשע בארה"ק אשר נתן הקלה בשעתו לבני הישיבות בזמן החזו"א התחרט לאחר שעבר מתפקידו, והיו התבטאויות שונות מגדולי ישראל באותו הזמן, יש שהתבטאו בכאב שמצוה אחת שהיתה בידו נלקחה ממנו, ויש שהתבטאו לאידך גיסא שמשמים סובבו שיתחרט כדי שלא יקבל על המצוה שכר כדין תוהה על הראשונות (קידושין מ), ויש שהצביעו […]...
- מהי הכונה הנצרכת במצוות דאורייתא ובמצוות דרבנן במצוה דאורייתא הכונה לעיכובא הוא לצאת ידי חובת המצוה, ויש בזה עוד דעות (עי' במקורות), ולענין מצוה דרבנן יעוי' במקורות. מקורות: לענין מצוה דאורייתא (לענין השיטות הדעות שמצוות צריכות כוונה לעיכובא שכך הלכה לרוב הפוסקים) משמע שנקט המשנ"ב בהל' תפילין סי' כה ס"ה סקט"ו ע"פ האחרונים (וראה עוד משנ"ב סי' ח סקי"ט) דהכונה לעיכובא בדיעבד […]...
- רופא שאמר שיש לעובר דופק ושוב אמר שטעה ואין לעובר דופק ולכן יש להוציא העובר האם נאמן בדבריו האחרונים יכול לצאת מידי השאלה ע"י שישאל ב' רופאים נוספים ויעשו על פיהם. מקורות: הדין כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד נחלקו הפוסקים בכמה מקומות אם אומרים דין זה, כגון בעדות פסולי עדות ובנאמנות שחוץ לב"ד, ובעדות של איסורין ובעדות שנאמן מדין שבידו, וי"א שבכל מקום אומרים, ואפי' בנכרי המשיח לפי תומו נחלקו האחרונים אם אומרים […]...
- חלב של גוי שחלבו גוי לצורך עצמו לפני קטן ישראל האם הקטן נאמן בזה שהוא חלב כשר כדי להתירו לישראל הנוהגים להקל במצלמות לגבי חלב גוי בודאי שיכולים להקל בזה, וגם המחמירים במצלמות מעיקר הדין יכולים להקל בזה, ומצינו מי שהקפיד בזה ואולי הוא ממידת חסידות. מקורות: יעוי' ברמ"א סי' קטו ס"א לגבי גוי שחלב בפני קטן ישראל דמבואר שם שהקטן נאמן, והיינו מבן ט' שנים כמבואר שם בד"מ וש"ך וט"ז בשם הארוך. אולם הנידון […]...
- האם אוטיסט נאמן בעדות עגונה להעיד שמת בעלה שוטה אינו נאמן אפילו בעדות אשה. מקורות: עי' באבן העזר סי' יז סי"ג ששוטה אינו נאמן אפי' בעדות אשה. ואמנם לא כל אחד שמוגדר מבחינה רפואית כלוקה בתסמינים של אוטיזם הוא נחשב שוטה, אבל אותם אלו הרגילים להתכנות בסתמא אוטיסיטים שאינם מכלל יישובו של עולם הם בד"כ שוטים בוודאות. ויעוי' בשו"ע בחו"מ לגבי הל' עדות […]...
- ש"ץ שמנהג אביו היא שלא לומר תחנון ומתפלל בשטיבלאך במקום שאומרים תחנון האם מותר לו להתפלל סמוך לשקיעה כדי שיפטר מתחנון לגבי אם מותר אין שום איסור לעשות כן מעיקר הדין (למרות שיותר טוב להתפלל מוקדם יותר ולומר תחנון). לגבי אם צריך לחזר אחר קיום מנהגו מאחר והמנהג העיקרי להלכה הוא כן לומר תחנון וזה מנהג המקום לכן אין צורך לחזר לקיים את המנהג שלא לומר תחנון וק"ל....
- אשה בטיול לא מצליחה להוציא את הטבעת האם היא יכולה ליטול ידיים במידה והטבעת עצמה רפויה רק שלא מצליחה להוציא אותה יש להחשיב המצב כמצב של בדיעבד ולכן אפשר ליטול כך ידיים לסעודה, ויש לשים לב עכ"פ באופן זה שיש להקפיד ליטול לפחות רביעית מים (גם במקרה שהיה כשר בלא רביעית במקרה רגיל, ונושא זה של מתי יש צורך ברביעית הוא נושא נפרד ונרחב). מקורות: מבואר במשנ"ב […]...
- אשה שאינה שומרת תורה ומצוות האם היא מוציאה את צאצאיה ידי חובתם בהדלקת נרות שבת אם המדליקה עם זיקה לדת ומתכוונת למצוה ואינה כופרת או מורדת להכעיס יוצאים ידי חובה בהדלקתה. מקורות: יעוי' במשנ"ב סי' רסג סקכ"א שהביא דעה שהנכרי יכול להוציא את הישראל על ידי שמדליק בשבילו, והקשה על זה בשם האחרונים שהרי אין שליחות לגוי, ומבואר שלולי בעיה זו אין פסול בעצם הדלקת הנכרי, ולכן ישראל שאינו שומר […]...
- האם מצוות הכנסת אורחים היא רק בהכנסת אורחים עשירים או גם עניים הנה כתב החפץ חיים בספרו אהבת חסד ח"ג פ"א, ודע עוד דמצות הכנסת אורחים נוהגת אף בעשירים כמ"ש בס' יש נוחלין בשם המהרי"ל, ואף שאין צריכין לטובתו אפ"ה הקבלה שמקבל אותם בסבר פנים יפות ומשתדל לשמשם ולכבדם לפי כבודם היא מצוה, וכ"ש אם האורחים הם ענים היא מצוה כפולה שמקיים בזה גם מצות צדקה כמ"ש […]...