לא, אבל טוב שיאמר ויהי נועם יושב בסתר.
מקורות: עי' משנ"ב סי' רלט סק"ח ועוד.
ולענין המפיל אין אומרים ביום כמ"ש הבה"ל ריש סי' רלט עי"ש.
ויעוי' באשל אברהם להרב מבוטשאטש שנקט שמי שישן שינת קבע ביום טוב שיהרהר הברכה, ושמי שהיה ער בלילה וישן אחר כך ביום טוב שיאמר הברכה עם בריך רחמנא ויהרהר בשם (שערי שלום על קצש"ע סי' עא), ויש לציין דכעין זה נקט זקני הגרע"א לענין ברכת התורה לברך בפה מי שהיה ער בלילה וישן ביום ממה נפשך, אמנם לענין המפיל לדעת ביאור הלכה הנ"ל יותר משמע שגם הרהור אין צריך וגם אם היה ער כל הלילה, יעוי"ש ודוק.
ולגוף ענין בריך רחמנא יש לציין דלדעת כמה פוסקים יש בו איסור ברכה לבטלה כמו שאומר שם ה' כיון שהברכה חלה בזה, וממילא לפי הצד שאינו מחוייב בברכה אומר ברכה לבטלה, ממילא לדעת הבה"ל אדרבה אין לעשות כעצת האשל אברהם, ואולי סובר האשל אברהם דהוה ליה כמתנה אם אינו מחוייב אין כוונתו לברכה ותנאי זה יועיל רק בבריך רחמנא ולא בשם הוי"ה שבשם הוי"ה אם מתנה הו"ל כספק מוציא שם שמים לבטלה, כך יתכן ליישב, וכעין מה שנקטו קצת אחרונים לענין העצה של ויברך דוד ואכמ"ל.
ולענין ק"ש שעל המיטה יל"ע לדעת האשל אברהם אם ישן שינת קבע על מיטתו בזמן ק"ש של שחרית (אחר שכבר קרא ק"ש בבית הכנסת והתפלל) האם חוזר וקורא מספק ק"ש שעל המיטה, ויש לציין דבודאי אין כן דעת הפוסקים אלא דיל"ע לדעת הא"א האם סובר שכשמו שתקנו בלילה לשמירה ולדברי תורה כך תיקנו גם ביום עכ"פ בזמן ק"ש או לא.
אבל נראה דהחילוק בין הלילה ליום דבלילה ובשכבך השכיבה שייך למיטה, וכמו שמצינו לב"ש מטין וקורין, אבל ביום ובקומך הקימה היא עקירה מן המיטה, ויש אפי' דעה בירושלמי שאסור להפסיק בין ק"ש של לילה לשינה מעיקרא דדינא, וכיסוד דעת ריב"ל בגמ' דידן ברכות ד ע"ב עי"ש, ונזכר חלק מדין זה לדידן בנו"כ סי' רלט לענין ק"ש שעל המיטה שלא יפסיק, לכן לא שייך ביום שיקרא קודם השינה שהוא עיקר המצוה של הלילה, ומאידך לתקן לקרוא ק"ש כשקם ביום ממיטתו אחר שכבר קרא בבוקר ג"כ לא תקנו, שכן טעם התקנה של ק"ש שעל המיטה היה קודם השינה שצריך שמירה מיוחדת ושאינו עוסק בתורה (אם אינו ת"ח עי' ברכות ה'), לכן תקנו ק"ש שיהיה שמירה ושיעסוק בתורה, משא"כ כשקם מן המיטה ביום.
מק"ט התשובה הוא: 4562 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4562
